ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ז291

291

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ותמוה: אף דאכילת קדשים אינה בזמן הזה -- אבל הְטָעָם שנזה'ב אסור באכילה זו הוא, בלשון הרגצ'ובי ,לקדשים לא מיקרי עדיין ישראל גמור", ובמ"א" ,והוי כמו בן נח לקדשים".

והיאך יתכן שכל הגרים שנתגיירו משחרב ביהמ"ק (שביניהם היו כו"כ גדולי ישראל) ישנם ענינים מסויימים (אכילת קדשים) שבהם אין עליהם דין ישראל גמור והוי כב"נ?!

זאת ועוד: ידועה תשובת הרמב"ם9י לר' עובדי' הגר שמעלתו גדולה ממעלת שאר בנ"י, מפני שכל בנ"י מתייחסים לאברהם יצחק ויעקב, ואילו הגרים מתייחסים ,למי שאמר והי' העולם". וע'"פ האמור שגר שנתגייר בזמן הזה הוי כבן נח -- כיצד כותב הרמב"ם לר' עובדי' הגר שמעלתו גדולה ממעלת שָאֶר בניי?! ופשוט שהרמבים לא יכתוב דבר שאינו מכוון לאמיתתו רק בכדי לעודךָ ולנחם את ר' עובדי' הגר!

ולהעיר ממ"ש הרמב"ם בהמשך תשובה הנ"ל: ,יש לנו ראיי מז הירושלמי במסכת ביכוריםיי למדנו שם בשם ר' יהודה, גר עצמו מביא ביכורים וקורא את נוסח הווידוי . . מכיוז שנאמר?' כי אב המון גוים נתתיך . . אב לכל הגוים כו"". וכן פסק להלכה בספר היד': ,הגר מביא וקורָא שנאמר לאברהם אב המון גוים נתתיך, הרי הוא אב כל העולם כולו

שנכנסין תחת כנפי השכינה כו"". היינו, ראי' לר' עובדיי הגר בזה"ב.

ב. לכאורה הי' אפשר לומר (אבל הוא דלא כהרגצ'ובי) דמה שגר אסור לאכול בקדשים עד שיביא קרבנו הוא מפני ארי' דרביע עליייי, הבאת קרבן . מעכב לא הגירות -- כ"א מלאכול בקדשים. כלומר, האיסור דאכילת קדשים אינו מפני החסרון בה,גברא" (הגר), כי אם, מפני דבר צדדי (חיוב דקרבן) המעכבו*י מאכילת קדשים.

ועפ"ז יומתק לשון הרמב"ם ,שעדיין לא נעשה ככשרי ישראל" -- ,כשרי (ישראל)" גם מלשון הכשר. כלומר, כל זמן שלא הביא קרבנו (אף שהוה ישראל גמור, מ"מ) אינו מוכשר לאכילת קדשים, וע"ד מילת בניו ועבדיו שמעכבתו משחיטת ואכילת הפסת" -- דפשיטא שאין זה חסרון בהגברא.

ועפ"ז יתיישב בפשטות מ"ש הרמב"ם לר' עובדי' הגר שאינו למטה משאר בנ"י ואדרבה כו' -- אף שהוא אסור באכילת קדשים עד שיביא קרבנו -- כי איסור זה הוא מפני דבר צדדי (וכנ'ל -- ,ארי" הוא דרביע עלי"), ואיז זה חסרון בהגברא.

אבל צע"ק בלשון הרמב"ם ,שקרבנו עכבו להיות גר גמור כו' ומפני זה אינו אוכל בקדשים כו" דמשמע שכל זמן שלא הביא קרבנו לא נגמרה הגירות.

הערות

9. צפע"נ מהדו"ת יט, ב.
0. נדפסה ברמב"ם הוצאת שולזינגר (נ. 2 תש"ז) בהוספות לח"א סי"ט. תשובות הרמב"ם (ירושלים תש"כ) כרך ב' סרצ"ג.
11. פ"א סה"ד.
2. לך לך יז ת.
3. הל' ביכורים פ"ד ה"ג.
6. ש"פ מסעי וש"פ דבוים תשד"מ
4. לשון הש"ס -- עירובין עח, ב. שבועות כב, ב. וראה אנציקלופדי' תלמודית בערכו. וש"נ.
5. כלשון הרמב"ם (הל' מחו"כ שם) ,שקרבנו עכבו". אבל הרמב"ם שם ,שעכבו להיות גר גמור". וראה לקמן בפנים.
6. פסחים צו, א. יבמות ע, ב. רמב"ם הלי ק"פ פ"ט ה"ט. הובא בפרש"י עה"ת בא יב, מד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 30 עמודים.