ח

גם עפמ"ש בתה"ד סי' ר"י משום כיון דדשו ביה רבים שומר פתאים ה' אף שכתב שצ"ע אם תלמיד חכם יסמוך על זה היינו היכא דהוא חשש גמור. מה שאין כן כשבלא"ה יש להקל מצד שהוא ת"ח אף שי"ל שמא אינו תלמיד חכם כדבעי. ועוד דרב כהנא מחמיר על זה. יספיק הטענה דשומר פתאים ה'. ולפע"ד ראיה מיבמות פ"ק י"ב ב' וחכ"א זו וזו משמשת כדרכה ומן השמים ירחמו שנאמר שומר פתאים ה'. ומי לא איירי בבת תלמיד חכם היודעת היטב ואף על פי כן אמרינן על זה שומר פתאים ה' וכן פ"ח דיבמות דף ע"ב א' לענין מילה ביומא דעיבא וביומא דשותא אמרינן והאידנא דדשו ביה רבים שומר פתאים ה'. ומשמע ודאי דאף תלמיד חכם היודע מזה יוכל לסמוך ע"ז. ועי' בב"י בי"ד ה' מילה סי' רס"ב בד"ה גרסינן בפרק הערל כו' דהריטב"א והנ"י סבירא להו דמאן דלא בעי למימהל ביומא דעיבא הרשות בידו ושפיר דמי שלא לסמוך על שומר פתאים ה'. ומדברי רבינו ירוחם נראה שאין הרשות בידו וגם להריטב"א רק הרשות בידו. אבל רשות גם כן לסמוך על שומר פתאים. וראיתי ביש"ש ביבמות פרק הערל סי' ד' שאין נראה לו הוראת הנ"י בשם הריטב"א האידנא שאין אנו בקיאין ביומא דעיבא כולי האי ואין פתאים גדולים יותר ממנו עכ"ל. ופסק למול בשבת ואפילו ביומא דעיבא והנה כמ"כ פ"ק דיבמות דף י"ב ב' גבי שלש נשים משמשות במוך פרש"י מותרות לשמש במוך. אבל שאר נשים אסורות. והיינו משום דמיירי דבשעת תשמיש המוך הוא שם. ור"ת מפרש בענין אחר ובתוס' דכתובות פרק אלו נערות דף ל"ט ע"א הסכים ר"י לפרש"י. והריטב"א ביבמות שם הקשה על פרש"י דאם כן דרבנן דאמרי אחת זו ואחת זו משמשת כדרכה אתו למימר דאפילו הני שלש נשים אסורות לשמש במוך ואמאי כיון דאיכא סכנה (כלל) היאך מכניסות עצמם משום שומר פתאים ה' עד כאן לשונו. ואם כן לפרש"י צריך לומר דכיון דשומר פתאים ה' אין להם לשמש במוך שיש בזה איסור. וכן כתב בהג"א פרק ג' דכתובות דלפרש"י אפילו הני ג' נשים אין להם לשמש במוך בין לפני הביאה בין לאחר הביאה. אף דלאחר הביאה קלישא איסורא. הרי מבואר דס"ל אשר על שומר פתאים ה' יכולים לסמוך אף לת"ח ויודע. ושאין לדחות מפני זה שום איסור. וזה כרבינו ירוחם ולא כהריטב"א שם דאזיל לשיטתיה. גם הרשב"א פ"ק דיבמות שם שהקשה על פרש"י לא הקשה מהא דחכמים אומרים כו' אלמא סבירא ליה גם כן שיש לסמוך על שומר פתאים. גם בשט"מ בכתובות בשם הרמב"ן הקשה על פרש"י רק כמו הרשב"א. וכן תלמיד הרשב"א שם. אך הרא"ה שם נראה ס"ל כהריטב"א והיינו מ"ש הריטב"א פ' הערל בשם רבו יש לומר היינו הרא"ה (ע' מפתחות) ועי' פרק אין מעמידין דף ל' ע"ב אף לענין גילוי סמכינן בתאנים וענבים על שומר פתאים. פסחים קי"ח ב'. ר"ה פ"א י"ז א'. ירושלמי תרומות. וע' בתשובת הריב"ש סימן ט"ו. וכן בבת כהן ובת תלמיד חכם לע"ה מבואר בפשיטות דס"ל בת כהן לת"ח אין חשש. וצ"ל הא רב כהנא פליג וי"ל כמ"ש בח"א מהרש"א ספ"ג דפסחים בד"ה לא גלאי. ומיהו רב כהנא תלמיד חכם הוה כו' ויש לומר דמשום ענותנותו לא החזיק עצמו לת"ח. מבואר דלא פליג כלל על ר' יוחנן דבת כהן לתלמיד חכם טוב הזיווג אלא דלא החזיק עצמו לתלמיד חכם. וע"כ עתה דכהנים דעכשיו אינן בחזקת כהנים מיוחסים גמורים כמש"ל סעיף ז'.אם כן אין לחוש שמא אין התלמיד חכם תלמיד חכם כדבעי. וע' תשובת מהר"מ ב"ב סי' תר"ה הביאה המרדכי ר"פ מקום שנהגו סי' תר"ה בת כהן לישראל כשאומרים שירות ותשבחות חשוב סעודת מצוה וקשה וכי עי"ז יעלה זיווגן יפה. וע' תה"ד סי' רס"ג מחמת קטטה יש להתיר לישא אשה שאינה בת בנים אם כן לענין בת כהן לישראל תלמיד חכם ואם לא ישא זו יש חשש קטטה ודאי יש להתיר גם כן בפשיטות: