205

"מחלה ונועה...", לעומת הסדר בפרשת מסעי, ניתן היה, לכאורה, ללמוד שהן "שקולות זו כזו" רק משני פסוקים אלו. ואם כך, שבה ומתעוררת השאלה: לשם מה מפרטים שוב את השמות בפסוק "ותקרבנה"?

ההסבר לכך הוא: לפי דרך הפשט', כאשר רואים שינוי בסדר בין פסוק אחד למשנהו, המסקנה הראשונה איננה ש"שקולין הן"<, אלא יש לחפש סיבה לכך שהסדר בפסוק אחד שונה מהסדר בפסוק האחר*.

2) לכאורה יש להוכיח שגם ע"ד ההלכה כן הוא, לדעת ר' ישמעאל שלומד ששקולות היו מהלשון "ותהיינה" (ב"ב שם) ולא משינוי הסדר שבהכתובים.

אבל עדיין קשה, שהרי גם שיטת רש"י כן היא (כבהערה 24), ומ"מ יליף ש"כולן שקולות כן'" מצד כפל השמות כדלקמן בפנים, ועפ"ז - גם רי"ש יכול לפרש כן ולמה זקוק להלימוד מ"ותהיינה"*?

וי"ל: א) שרי"ש יש לו טעם אחר בכפל השמות (או שלא דריש כפל שמות). ב) שכוונת רי"ש ב"שקולות היו" הוא באופן ד"הוי" אחת לכולן", היינו ששקולות בכל הענינים (ולא רק בחכמה, כפירוש הרגמ"ה שם). ולפ"ז אין הוכחה שרי"ש ס"ל כרבי (שבהערה 24).

3) כדעת ר"ש (משנה סוף כריתות), שתמיד הוא ללמדך ששקולין הן.

4) כדעת רבי (קידושין ל, סע"ב ואילך - בנוגע לאו"א שמנה ר"ש בכריתות שם), שאם יש למצוא טעם להשינוי אין ראי' ששקולין. וכ"ה בפרש"י עה"ת (ר"פ קדושים). וראה לקו"ש חט"ז ע' 58 ואילך (בפרש"י וארא שם).

ולכן, אילו היו בנות צלפחד נימנות לראשונה בפרשת פינחס, ופעם נוספת רק בפרשת מסעי, היה ההסבר לשינוי פשוט:

בפעם הראשונה, כאשר נאמר שלצלפחד "לא היו לו בנים כי אם בנות", הן נימנות לפי הסדר שבו "היו לו" - לפי סדר הולדתן, ואילו בפרשת מסעי, כאשר מסופר "ותהיינה... לנשים" - הן נימנות לפי סדר נשואיהן, שנשאו שלא לפי סדר הולדתן.

לפיכך מפורטים שמותיהן שוב בפסוק "ותקרבנה", ומן הייתור בפסוק אנו לומדים, שהסיבה לשינוי הוא כדי ללמדנו "שכולן שקולות זו כזו".

1 השינוי מלמד ש"שקולות", בי מפורטות לפי גדולתן

אך יש להבין: אילו היו בנות צלפחד מפורטות "להלן", בפרשת מסעי, לפי חשיבותן ומעלתן, היה מובן, שכיון שבשני המקומות - הן בפסוק "ותקרבנה" והן בפרשת מסעי - מדובר על חשיבותן, ובכל זאת הן מפורטות בסדר אחר, מלמדנו הדבר ש"שקולות זו כזו". אך כיון שבפשטות הן נימנות בפרשת מסעי לפי סדר נשואיהן, כיצד אפשר לומר ששינוי הסדר בפסוק "ותקרבנה" לעומת פרשת מסעי "מגיד ששקולות זו כזו"?

את זאת מבהיר רש"י בפירושו

לפרשת מסעי< על ידי החידוש "כאן