ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לבאמורשיחה ג142

142

ומהותה של סוכה (דמצוה) הוא — סוכה העשוי' לצל (וסוכה שחסר בה תנאי זה אין עלי' שם סוכה כלל).

[ויש לומר, שענין זה הוא מהנפק"מ להלכה בין שתי הדיעות²¹, אם "בסוכות הושבתי" היינו "סוכות ממש" או "ענני כבוד": להדיעה שהיו "סוכות ממש", עיקר גדר סוכה הוא דירת עראי²², ע"ד הסוכות שעשו ישראל במדבר, שהיו "דירת עראי"²³; משא"כ להדיעה שהם "ענני כבוד", הסוכות שאנו עושין הם זכר (רק) לפרט זה שבענני הכבוד, "שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש" (כדלקמן סעיף ז), ולכן גדרה של סוכה הוא מה שהיא עשוי' לצל²⁴].

ויסוד זה מפורש בלשון אדה"ז תיכף בריש הסימן שלאחריו²⁵ (שבו מתחיל לבאר דיני עשיית הסוכה בפועל), שכ' "אין אדם יוצא י"ח אלא בסוכה שאינה עשוי' אלא לצל בלבד דוגמת ענני כבוד אבל אם היא עשוי' גם לדירה. . ולא להסתופף בצלה בלבד, או שעשוי' גם להשתמש בה תשמיש של צניעות. . או שהיא עשוי' גם למחסה ולמסתור מזרם וממטר, כל שאינה עשוי' לצל בלבד אין זו סוכה אלא בית כו'".

דבגמ'²⁶ נזכר תנאי זה רק לענין כשרות סוכת גנב"ך (דאף שסוכות אלה לא נעשו לשם מצוה, מ"מ כשירות באם נעשו לשם צל), אבל אדה"ז כותב שזהו תנאי בכל סוכה²⁷, ועד שכוונת עשייתה צ"ל אך ורק לשם "צל בלבד", בלי תערובת של כוונה אחרת²⁸ — "להשתמש בה (גם) תשמיש של צניעות", או אפילו שתהי' "גם למחסה ולמסתור מזרם וממטר"²⁹ [אף שמפורש בכתוב³⁰ שזהו

הערות

21. סוכה יא, סע"ב. תו"כ פרשתנו עה"פ. ועוד.
22. להעיר מגמ' ריש סוכה: ר"ז אמר. . וסוכה תהי' לצל יומם מחורב (וברש"י שם ד"ה וסוכה. וראה רש"י שם ריש ע"ב ד"ה תרתי). . ורבא אמר. . צא מדירת קבע ושב בדירת עראי (וראה הערה הבאה). ואכ"מ.
23. ראה גם מלבי"ם פרשתנו עה"פ. ושם, דר"א שס"ל (כגירסת הש"ס) ד"בסוכות הושבתי" היינו "ענני כבוד", אזיל לשיטתו שס"ל (סוכה ז, ב) שסוכה "דירת קבע". ואכ"מ. וגם את"ל שגם כוונת עשיית הסוכות ע"י בנ"י היתה לשם צל (כפרש"י סוכה יא, סע"ב ד"ה בסוכות ממש "מפני החמה"), מ"מ, ההדגשה בעשיית סוכות ע"י בנ"י מורה על אוהל עראי [משא"כ על ענני כבוד אין שייך לומר תואר "עראי". ולהעיר מעירובין (נה, ב) כמאן דקביע להו דמי].
24. עפ"ז יומתק שם "סוכה", שהוא על שם הסכך (רש"י סוכה ב, א ד"ה ושחמתה וד"ה דלא שלטא. תוס' שם ד"ה כי עביד. ובכ"מ. שו"ע אדה"ז ר"ס תרלח. וש"נ) — ולא שם לאוהל עראי — כי (עיקר) הצל נוצר ע"י הסכך (וראה סוכה ז, ב).
25. תרכו.
26. סוכה ח, ב.
27. וכבר שקו"ט בכ"מ בלשון רש"י (סוכה ב, ריש ע"ב ד"ה לימות המשיח) "אבל סוכת מצוה אינה לצל". ובחלקת יואב סכ"ח (ועוד), דרק בסוכת גנב"ך (שלא נעשית לשם מצוה) צ"ל לשם צל, אבל "אם עושה הסוכה לשם מצוה אין צריך שום כוונה לצל". ע"ש. אבל משו"ע אדה"ז כאן מוכח שלא כדבריו [ולהעיר, שראיית החלקת יואב מהא דקנה עולה כו' (סוכה כב, א), אינה לשיטת התוס' שם (כמ"ש בעצמו), והרי אדה"ז (או"ח סתרל"א ס"ו) פסק כתוס'].
28. וראה נ"כ השו"ע שם ר"ס תרלה.
29. ע"פ שיטת ר"ת (הובאה בהגמ"י להל' סוכה פ"ה ה"ט. ועוד. ט"ז או"ח שם סק"א). וראה גם שו"ע אדה"ז סתרל"א ס"ה. וראה שקו"ט בדברי אדה"ז — שו"ת אבנ"ז או"ח סתע"ד. פתחא זוטא להל' סוכה ר"ס תרלה. ועוד.
30. ישעי' ד, ו. — וראה תוד"ה כי (סוכה ב, א) בסופו [אלא ששם כ' שזהו משום "דבעינן דירת עראי", אבל מלשון אדה"ז (כאן וסתרל"א שם) משמע דשייך להא שסוכה ענינה שהיא עשוי' לצל בלבד].

מצוטט ב־3 עמודים

שולחן ערוך א לקו"ש חל"ב ע' 142
שוע"ר עם ביאור דברי שלום תרכו העושה סוכה תחת האילן או תחת הגג לקוטי שיחות חל"ב ע' 142
תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו לקו"ש חל"ב ע' 142

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 29 עמודים.