ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לבאמורשיחה ג143

143

ענינה של סוכה, "וסוכה תהי' לצל יומם מחורב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר"] — כי לדעת אדה"ז, זהו גדרה של מצות סוכה, שתהי' עשוי' לצל בלבד כמו ענני הכבוד "שהקיפם בהם לצל".

וי"ל דלכן התחיל אדה"ז הלכות עשיית הסוכה בדין זה [דלא כבטור (ועד"ז בשו"ע) שלא הזכיר כאן כלל דין זה, ומתחיל הסימן בהלכות ה"מקום הראוי (לעשיית סוכה) כיצד³¹, שיעשנה תחת אויר השמים דכתיב בסוכות תשבו ודרשינן³² ולא בסוכה שתחת סוכה ולא בסוכה שתחת הבית ולא בסוכה שתחת האילן"], כיון שאין זה אחד מתנאי הסוכה, אלא זהו גדרה של סוכה, ד"כל שאינה עשוי' לצל בלבד אין זו סוכה".

ועפ"ז י"ל, דכוונת אדה"ז כאן (בהעתיקו לשון המחבר, ומוסיף עליו (א) תיבת "(שהקיפם בהם) לצל", (ב) ובלשון הטור "ודוגמא לזה צונו לעשות סוכות" מוסיף "העשויות לצל") היא לפרש דברי המחבר, שבזה שהביא המחבר הדיעה ש"בסוכות הושבתי" "הם ענני כבוד שהקיפם בהם לבל יכם שרב ושמש", כוונתו להגדיר, שגם הסוכות שנצטוינו לעשות, גדרם הוא, שצ"ל "עשויות לצל".

ד. ויש להוסיף בזה, ובהקדם, שצ"ע במה שהוסיף אדה"ז תיבת "לצל" — "ענני כבודו שהקיפם בהם לצל לבל יכה כו'" — דאף שזהו בהתאם להמשך לשונו "צונו לעשות סוכות העשויות לצל" (כנ"ל), ה"ז כפל לשון, וגם אם הי' כותב רק "לבל יכה בהם שרב ושמש" הי' מובן ההמשך לזה ש"צונו לעשות סוכות העשויות לצל".

וע"פ הנ"ל שכוונת אדה"ז כאן להגדיר מהותה של סוכה בהלכה, י"ל, שגם דיוק זה נוגע להלכה.

ויובן זה בהקדם החילוק בפשטות בין "לצל" או "לבל יכה בהם שרב ושמש": ב"לבל יכה בהם שרב ושמש" מודגש התועלת לאדם היושב בסוכה, שחום השמש אינו מכה בו; ב"לצל" מודגש מציאות ה"צל" (הנוצר ע"י הסוכה) כשלעצמו.

ויש לומר, דנפק"מ ביניהם לענין הא דצ"ל צלתה מרובה מחמתה, אם זהו שיעור בהסכך, שתהי' צלתו מרובה מחמתו³³, או שהעיקר הוא זה שאצל האדם היושב בסוכה יהי' הצל מרובה מהחמה.

ולפ"ז — בזה שאדה"ז מוסיף שענני כבוד היו "לצל לבל יכה בהם שרב ושמש" מרמז, שבצל סוכה יש שני דינים: (א) מצד הסכך — ע"ד ענני הכבוד שהיו "לצל", (ב) מצד האדם, כמו שענני הכבוד פעלו ל"בל יכה בהם (בהאדם) שרב ושמש".

ובזה יש לבאר דברי אדה"ז בדין צלתה מרובה מחמתה, וז"ל³⁴: "אם אין

הערות

31. ולהעיר, שגם בטעם הלכה זו, שינה אדה"ז מל' הטור, שבטור מביא ע"ז דרשת הגמ' "ולא בסוכה שתחת סוכה. . שתחת הבית. . שתחת האילן" (כבפנים), ואילו אדה"ז כתב (א) "וצריכה שתהא הסוכה תחת אויר השמים דוגמת ענני הכבוד", (ב) טעם הפסול כשעשאה תוך הבית או תחת האילן הוא "לפי שאין צל הסוכה משמש כלום", ע"ש [ודרשת הגמ' הביא רק לקמן ר"ס תרכח לענין סוכה תחת סוכה], והיינו שגם דין זה שייך להא שעיקרה של סוכה הוא צל הסוכה. ואכ"מ.
32. סוכה ט, ב.
33. ולהעיר מחלקת יואב (שבהערה 27), "דאין סוכת מצוה צריך שיעשה צל בהסוכה רק שיהי' שיעור בהסכך שיעשה צל". ע"ש.
34. סתרל"א ס"ב (ע"פ סוכה כב, ב ובפרש"י ועוד שם. טושו"ע שם).

מצוטט ב־2 עמודים

שולחן ערוך ג לקו"ש חל"ב ע' 143
שוע"ר עם ביאור דברי שלום תרלא סוכה שחמתה מרובה מצלתה ויתר דיני הסכך לקוטי שיחות חל"ב ע' 143

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.