ספרי כ"ק אדמו"ררשימות<h1>מנורה</h1><h2>ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש</h2>עח

עח

[reshimo]

ופיה"מ דע"ג מעלה בהה"ב קאי אב"ז ולא אאוכלסא, מוכרח הוא, דמלבד דס"ר אנשים ע"ג מעלה הוא ענין זר, הנה כל הר הבית הוא ת"ק אמה ע"ג ת"ק אמה (מדות רפ"ב), שהם כ"ה רבוא אמה על אמה (ובהם הוא ג"כ מקום ביהמ"ק), וא"כ אין שם מקום לס"ר, דגברא באמתא יתיב (סוכה ז:), והוא א' על אמה (תוד"ה אמה פסחים קט:). ובפרט דלפירש"י ד"ה גב (שבת קטו . ) משמע שע"ג מעלה בהה"ב היינו לפנים מהחיל. ורק בעזרה ארז"ל (אדר"נ פל"ה) דנעשה נס שאפילו כל ישראל נכנסין בעזרה עז' מחזקתן.[/reshimo]

[pianuach]

א ²³³ ), ובבכורות (נד, ב) איתא ד ט"ז מילי (שהם ד' פרסאות) קא שלטא בי' עיני' דרועה, וא"כ, מירושלים לחו"ל – שהוא לכל הפחות עשר פרסאות – אי אפשר לראות. וכן משמע ג"כ בפסחים (מט, א) : "מי שיצא מירושלים . . אם עבר צופים וכו'"²³⁴, היינו, שהמקום שממנו יכולים לראות את ביהמ"ק (שעל שם זה נקרא "צופים") הוא בארץ ישראל, סביב ירושלים. ועכצ"ל, שהאוכלוסא שראה בן זומא בעמדו בהר הבית היתה בארץ ישראל . ועפ"ז פסק הרמב"ם שברכת חכם הרזים היא באוכלוסא שבארץ ישראל דוקא.

ו לגופו של ענין – מ"ש הרמב"ם ב פירוש המשניות ד " על גב מעלה בהר הבית " קאי אבן זומא ולא אאוכלסא – מוכרח הוא:

ד הרי מלבד זה ד עמידת ס' רבוא אנשים " על גב מעלה " , הוא ענין זר, הנה: כל הר הבית הוא ת"ק אמה ע"ג ת"ק אמה (מדות רפ"ב), שהם כ"ה רבוא אמה על אמה (ובהם הוא ג"כ מקום ביהמ"ק, ובמילא, השטח הפנוי בהר הבית הוא פחות מכ"ה רבוא אמה על אמה ) , וא"כ , אין שם מקום לס' רבוא אנשים, ד הרי " גברא באמתא יתיב " (כל אחד מקומו אמה) (סוכה ז, ב), והוא אמה על אמה (תוד"ה אמה פסחים קט, ב ²³⁵ ), ובשביל ס' רבוא בני אדם צריכים ס' רבוא אמה על אמה, ולא מספיק שטח שהוא (פחות מ) כ"ה רבוא אמה על אמה.

ובפרט דלפירש"י ד"ה גב (שבת קטו, א) משמע, ש " על גב מעלה בהר הבית " היינו לפנים מהחיל ²³⁶, ולא כל שטח הר הבית, הרי בודאי שבשטח זה אין מקום לס' רבוא אנשים.

ו אין לומר שהי' זה בדרך נס – שהרי רק בעזרה אמרו רז"ל (אדר"נ פל"ה , ח ) דנעשה נס " שאפילו כל ישראל נכנסין בעזרה עזרה מחזקתן " . [/pianuach]

הערות

233. בתוס' ר"ה הובא (מתענית יו"ד, א) "שהי' מהלך ט"ו יום מירושלים עד סופה של כל א"י", וממשיך שם: "וקשה האיך אפשר שירושלים הויא טבור של א"י שהיא ד' מאות פרסה על ד' מאות לכל צד, הרי מהלך שני מאות לכל צד, הרי מהלך עשרים ימים לאחרון שבירושלים ממהלך עשר פרסאות ליום. ועוד, הרי ירדן מן המזרח מהלך יום אחד מן המזרח לירושלים והוא קצה א"י". ובתוס' ב"מ: "חמשה עשר יום (מירושלים עד נהר פרת), וא"ת והלא א"י היא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה, ומהלך אדם עשרה פרסאות ביום, הוי ארבעים יום באורך, וירושלים מן הירדן שהוא תחום א"י מהלך יום אחד . . נשאר מצד אחד ל"ט ימים, וי"ל דעם כרמים ויערות הי' ארבע מאות פרסה אבל מישוב לא הי' כל כך".
234. "שם כפר שיכול לראות בית המקדש משם" – פרש"י. ובתוס' – "כל מקום סביב ירושלים שיכול לראותו משם".
235. ושם: "אמה על אמה, אדם מחזיק עם בגדיו אמה באמה, כדאמרינן בעירובין מקומו של אדם אמה".
236. בפרש"י שם: "גב מעלה בהר הבית, שבהר הבית היו מעלות כשהוא הולך וגבוה, כדתנן במסכת מדות

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.