ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות הנהגת אדם בבקרב דין לבישת בגדים

ב דין לבישת בגדים

ובו ט' סעיפים:

לבישת הבגדים

א ומפני ⁶³³ שמחויב האדם להיות תמיד אימת בוראו עליו, יהיה צנוע בכל מעשיו, שהצניעות והבושת מביאין לידי הכנעה לפני השי"ת⁶³⁴.

לפיכך מי שישן ערום בלא חלוק, כשיקום, טוב ליזהר שלא ישב ואחר כך ילבש חלוקו, שמיד כשישב הוא מגולה, אלא יקח חלוקו ויכניס בו ראשו וזרועותיו בעודנו שוכב, ונמצא כשיקום הוא כבר מכוסה⁶³⁵. ואל יאמר הנני בחדרי חדרים מי רואני, כי הקב"ה מלא כל העולם כבודו אשר לפניו כחשיכה כאורה⁶³⁶:

ב וטוב לכל אדם לדקדק בחלוקו ללבשו כדרכו, שלא יהפך הפנימי לחוץ ויראו התפירות המגונות ויתגנה בעיני הבריות⁶³⁷. ואם לא נזהר והפך הפנימי לחוץ, אם הוא תלמיד חכם צריך לפשטו ולחזור ללבשו כדרכו ⁶³⁸ , שלא יהיה בכלל כל משניאי אהבו מות, שיאמרו הבריות כמה מגונים לומדי תורה⁶³⁹:

ג טוב ליזהר מללבוש ב' מלבושים יחד בבת אחת, מפני שקשה לשכחה. וטוב שישים ב' צידי המלבוש ביד ימינו, וילבש הימין ואחר כך השמאל, ולכוין כי הכל נכלל בימין ומן הימין בא לשמאל⁶⁴⁰:

קדימת הימין

ד לפי שמצינו שהימין היא חשובה בכל התורה כולה, לענין בהן יד ובהן רגל של מלואים ושל מצורע, וכן לענין חליצה, לכן גם בנעילת מנעלים צריך ליתן חשיבות לימין ולנעול של ימין תחלה⁶⁴¹.

ולפי שמצינו שבקשירת תפילין חשובה יד שמאל שעליה קושרין את התפילין, לכן גם כאן בקשירת מנעלים צריך ליתן חשיבות להשמאל. ולכן לא יקשור את המנעל של ימין עד שינעול של שמאל ויקשרנו, ואחר כך יקשור של ימין⁶⁴². ובמנעלים שלנו שאין בהם קשירה, ינעול של ימין תחלה, מפני שאין נותנים חשיבות להשמאל אלא גבי קשירה בלבד, דומיא דקשירת תפילין⁶⁴³:

ה כשחולץ מנעליו חולץ של שמאל תחלה, מפני שזהו כבודה של ימין⁶⁴⁴:

ו כשהוא רוחץ או סך, ירחוץ או יסוך של ימין תחלה. וכשהוא רוחץ או סך כל גופו, ירחוץ או יסוך ראשו תחלה, מפני שהוא מלך על כל האברים⁶⁴⁵:

כפיפת הראש וגילוי ראש

ז ויקום וילך בכפיפת קומה, מפני שאסור לילך בקומה זקופה אפילו פחות מד' אמות ⁶⁴⁶ , שנאמר מלא כל הארץ כבודו, משמע שמשתרבב הכבוד ויורד למטה, והזוקף קומתו נראה כדוחק ⁶⁴⁷ .

ולא ילך ד' אמות בגילוי הראש, ומדת חסידות שלא ילך אפילו פחות מד' אמות ⁶⁴⁸ , ושלא לישב כלל בגילוי הראש ⁶⁴⁹ . ואפילו קטנים נכון לכסות ראשם, כי היכי דתיהוי עלייהו אימתא דשמיא⁶⁵⁰:

נקיות

ח ואחר כך יבדוק נקביו⁶⁵¹, שמא יצטרך לנקביו באמצע התפלה. אמרו חכמים⁶⁵² כל הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה, יפנה ויטול ידיו ואחר כך יקרא קריאת שמע ויתפלל.

ולעולם ירגיל אדם את עצמו לפנות בוקר וערב, בשעה שאין בני אדם מצויין בשוק, כדי שלא יצטרך להרחיק⁶⁵³. ואפילו במקום שאין צריך להרחיק, כגון שיש לו בית הכסא בביתו, אעפ"כ ירגיל את עצמו לפנות בוקר וערב, מפני שהוא זריזות ונקיות ומביא לידי קדושה⁶⁵⁴:

כיסוי גופו ורגליו

ט אמרו חכמים⁶⁵⁵, ובשפלות ידים ידלוף הבית, על ידי שאדם מתעצל לכסות גופו כראוי ידלוף הבית, יעלה גופו חטטים. מכאן למדנו שיש לאדם לכסות כל גופו. ואל ילך יחף⁶⁵⁶. ועוד אמרו חכמים⁶⁵⁷, המונע מנעלים מרגליו הרי הוא כמנודה למקום. ולעולם ימכור אדם כל מה שיש לו ויקח מנעלים לרגליו⁶⁵⁸:

הערות

633. עיקרי ההלכות שיתבארו בסימן זה: (א) לבישת הבגדים (ס"א-ג). (ב) קדימת ימין (ס"ד-ו). (ג) כפיפת הראש וגילוי ראש (ס"ז). (ד) נקיות (ס"ח). (ה) כיסוי גופו ורגליו (ס"ט). * תוכן סימן זה, הוא גם לעיל במהדורא בתרא, ויצויין לשם בהערות שלפנינו.
634. [רמב] לבוש סעיף א (ומפני שמחוייב האדם להיות תמיד אימת בוראו עליו, יהיה צנוע בכל מעשיו, שהצניעות והבושת מביאין האדם לידי הכנעה לפניו יתברך).
635. שבת דף קיח , ב. (אמר רבי יוסי מימי לא ראו קורות ביתי אימרי חלוקי), ופרש"י (כשפושט חלוקו [פושטו] כמו שהוא לובשו דרך ראשו, ומכסה את עצמו תחלה, משום צניעות, בסדינו מתחת, ויושב במטתו). וכן הוא לעיל מהדורא בתרא ס"ב ( וכן כשיקום משינתו, ילבש חלוקו מעט מעט תחת הסדין בעודו שוכב, בענין שלא יהיה מעט מבשרו מגולה אפילו רגע אחד שלא לצורך), ושם נסמן (הערה יב ).
636. רבינו יונה בס' היראה. טור (ואל יאמר הנני בחדרי חדרים מי יודעני ומי רואני. כי הקדוש ברוך הוא מלא כל העולם כבודו, אשר לפניו חשיכה כאורה). וכן הוא לעיל מהדורא בתרא ס"א (ואפילו כשהוא יחידי בלילה ובחדרי חדרים צריך לנהוג בצניעות ובושת לפני הקב"ה, אשר מלא כל הארץ כבודו, וכחשכה כאורה לפניו יתברך), ושם נסמן (הערה ז ).
637. שבת דף קיד , א (אמר רבי יוחנן, איזהו תלמיד חכם שמחזירין לו אבידה בטביעות העין, זה המקפיד על חלוקו להופכו), ופרש"י (לובשו כשהוא הפוך, מקפיד עליו והופכו, שמקפיד עליו שלא יראו התפירות המגונות ואימרי החלוק). טור ושו"ע ס"ג (ידקדק בחלוקו ללובשו כדרכו, שלא יהפוך הפנימי לחוץ). פרישה ס"ק ג (והוא הדין שאר בגדיו). מ"א ס"ק ג (ויראו התפירות המגונות ויתגנה בעיני הבריות). וכן הוא לעיל מהדורא בתרא ס"ג (טוב ליזהר לדקדק בחלוקו וכיוצא בו ללבשו כדרכו, שלא יהפך הפנימי לחוץ ויראו התפירות המגונות ואמרי החלוק, ויתגנה בעיני הבריות).
638. פרישה שם (ומביא רבינו ראיה מרבי יוחנן, שכיון שתלמיד חכם פושט אפילו כל בגדיו, אם לבשו מהופך, נראה דלכל הפחות בתחלה יזהר כל אדם ללבוש כדרכו). אלי' זוטא ס"ק א (ואף דבש"ס נאמר על תלמיד חכם, היינו אם כבר לובשו חוזר והופכו, אבל לכתחילה ידקדק כל אדם בחלוקו). ט"ז ס"ק ב (דמתחלה אמר שכל אדם יהא נזהר לכל הפחות בלבישתו לכתחלה, שבתלמיד חכם מצינו דבר גדול מזה, שאפילו הי' לובשו כבר מהופך חוזר ופושט ולובש כדרכו, כן נראה לי). וכן הוא לעיל מהדורא בתרא ס"ג ( ואם לא נזהר והפך, אם תלמיד חכם הוא, צריך לפושטו ולחזור ללבשו כדרכו, שלא יהיה בכלל משניאי ח"ו), ושם נסמן (הערה יט ).
639. וכן הוא לעיל מהדורא בתרא ס"ג (שלא יהיה בכלל משניאי ח"ו), ושם נסמן (הערה כ ).
640. מ"א ס"ק ג (ויזהר מללבוש ב' מלבושים יחד בפעם אחת, כי קשה לשכחה (הכוונות). וישים ב' צידי המלבוש ביד ימינו, וילבוש הימין, ואחר כך השמאל ויכוין כי הכל נכלל בימין ומן הימין בא לשמאל ( כתבים )), והוא בשער הכונות סוף ענין ברכת השחר (ודע שאין טוב לאדם ללבוש ב' מלבושיו ביחד, והעושה כן קשה לשכחה ... וכאשר האדם לובש מלבושיו, בכל פעם שלובשם צריך ליזהר לקחת ב' צדי הלבוש ביד ימינו, בצד ימינו, ואחר כך ישאיר צד הימני ביד ימינו, ואחר כך יתן צד שמאל של המלבוש ביד שמאלו דרך האחורים, ואחר כך ילבש צד הימיני של המלבוש ביד ימינו, ואחר כך ילבש צד שמאלי של המלבוש ביד שמאלו. ותמיד יכוין לכלול הכל בימין, ואחר כך הימין נתנו אל השמאל). וכן הוא לעיל מהדורא בתרא ס"ג (ועל פי הקבלה יש ליזהר מללבוש ב' מלבושים יחד, מפני שקשה לשכחה).
641. שבת דף סא , א (כשהוא נועל, נועל של ימין ואחר כך נועל של שמאל). תוספות שם ד"ה דעבד (דימין חשובה לענין בהן יד ובהן רגל, וכן לענין חליצה). טור ושו"ע ס"ד (ינעול מנעל ימין תחלה). לבוש סעיף ד (שכן מצינו לעולם בתורה שהימין חשובה, כגון לענין בהן יד ובהן רגל, ולענין חליצת יבמה שחולצת בימין). וכן הוא לעיל מהדורא בתרא ס"ד ( לעולם יקדים אדם ימינו על שמאלו בכל דבר, לפי שהימין היא חשובה בכל התורה כולה, לענין עבודה, ובהן יד ובהן רגל במלואים, ובמצורע, וכן בחליצה. לכך יש לאדם גם כן לחלוק כבוד לימינו לעולם), ושם נסמן (הערות כב - כו ).
642. גמרא שם (אמר רב נחמן בר יצחק, ירא שמים יוצא ידי שתיהן (עביד כתרוייהו, רש"י), ומנו מר בריה דרבנא, היכי עביד, סיים דימיניה ולא קטר, וסיים דשמאליה וקטר, והדר קטר דימיניה), ופרש"י (נמצא נעילת ימין קודמת לשמאל כי מתניתא, וקשירת שמאל לשל ימין כרבי יוחנן). תוס' שם ד"ה וסיים (אומר ריב"א דדוקא לענין קשירה הוא דחשיבא של שמאל טפי, משום דחשיבות תפילין הוא בקשירה, אבל איפכא לא). טור ושו"ע ס"ד (ינעול מנעל ימין תחלה ולא יקשרנו, ואחר כך ינעול של שמאל ויקשרנו, ויחזור ויקשור של ימין). לבוש שם (משום דגבי ענין קשירה מצינו בתורה דאחשבה לשמאל, כגון בקשירת תפילין). וכן הוא לעיל מהדורא בתרא ס"ד ( ומנעלים שיש בהם קשירה, ינעול של ימין ולא יקשרנו, ואחר כך ינעול של שמאל ויקשרנו, ואחר כך יקשור של ימין, מפני שלקשירה יש לחלוק כבוד לשמאל, שהיא חשובה בתורה לענין קשירת תפילין).
643. תוס' שם (ולהאי טעמא יש לנעול של ימין תחלה במנעלים שאין בהן קשירה). רמ"א סעיף ד (ובמנעלים שלנו שאין להם קשירה, ינעול של ימין תחלה). וכן הוא לעיל מהדורא בתרא ס"ד ( אך מנעלים שאין בהם קשירה, ינעול של ימין תחלה ).
644. ברייתא שם ( כשהוא חולץ חולץ של שמאל ואחר כך חולץ של ימין), ופירש"י (דזהו כבודו של ימין, בכולהו גרסינן של ימין ברישא חוץ מחולץ). טור ושו"ע ס"ה (כשחולץ מנעליו, חולץ של שמאל תחלה). וכן הוא לעיל מהדורא בתרא ס"ד (וכשחולץ, חולץ של שמאל תחילה, שזהו כבודה של ימין).
645. גמרא שם (כשהוא רוחץ, רוחץ של ימין ואחר כך רוחץ של שמאל. כשהוא סך, סך של ימין ואחר כך של שמאל. והרוצה לסוך כל גופו, סך ראשו תחילה, מפני שהוא מלך על כל איבריו). מ"א ס"ק ד (וכשהוא רוחץ וסך, ימין תחלה. ואם רוחץ כל גופו, ראש תחלה (גמרא)). וכן הוא לעיל מהדורא בתרא סוף ס"ד (וכן כשרוחץ או סך, ירחוץ או יסוך יד ימין תחילה. וכשרוחץ כל גופו במרחץ ירחוץ ראשו תחילה, מפני שהוא מלך על כל האיברים).
646. וכן הוא לעיל מהדורא בתרא ס"ה ( ואפילו פחות מד' אמות אסור ), ושם נסמן (הערה לה ).
647. ישעי' ו, ג. קידושין לא , א (אמר רבי יהושע בן לוי אסור לאדם שיהלך ארבע אמות בקומה זקופה, שנאמר מלא כל הארץ כבודו), ופירש רש"י (משמע משתרבב ויורד למטה, והזוקף קומתו נראה כדוחק). ברכות מג, סע"ב (ואל יהלך בקומה זקופה, דאמר מר המהלך בקומה זקופה אפילו ארבע אמות, כאילו דוחק רגלי שכינה, דכתיב מלא כל הארץ כבודו). טור (ויקום וילך בכפיפת קומה, כדאיתא פ"ק דקידושין אמר ר' יהושע בן לוי אסור לילך בקומה זקופה, שנאמר מלא כל הארץ כבודו). לבוש ס"ו (וכשיקום וילך, ילך בהכנעה ובכפיפת קומה, ולא בקומה זקופה, מפני שנראה כדוחק רגלי השכינה, שהוא ממלא כל העולם, שנאמר מלא כל הארץ כבודו). וכן הוא לעיל מהדורא בתרא ס"ה ( וכל המהלך בקומה זקופה כאילו דוחק רגלי השכינה, שנאמר מלא כל הארץ כבודו).
648. שו"ע סעיף ו (ולא ילך ד' אמות בגלוי הראש). ב"ח (ולפחות נכון להזהר בגילוי הראש ממידת חסידות אף בפחות מארבע אמות). מ"א ס"ק ו (ומדת חסידות אפילו פחות מד' אמות). וראה לעיל מהדורא בתרא ס"ו, ושם נסמן (הערה מ ) .
649. רמב"ם הלכות דעות פ"ה ה"ו (ולא יתגלו ראשן). מורה נבוכים ח"ג פנ"ב (וגדולי חכמינו ז"ל היו נמנעים מלגלות ראשם). רבינו יונה בס' היראה (נכון לכסות ראשו, ואל יהיה בגילוי הראש) . שו"ת מהרש"ל סי' עב (ומי שהיה אוכל ושותה בהכשר רק שהיה בגילוי הראש, היו תופסין אותו כאילו יצא מן הכלל). ט"ז סי' ח ס"ק ג (מה שכתב רש"ל דדי בכסוי היד על הראש, ודאי די בזה אף לסלק חוקות העכו"ם, כיון שהוא מורה בזה שאסור לו לישב בגילוי הראש), וסי' עד ס"ק ב (לענין שלא ישב או ילך בגילוי הראש באקראי קצת, די בכיסוי ביד). בכור שור שבת קיח, ב (מדבריהם יש ללמוד נמי דלאו דוקא הילוך, אלא אפילו בקימה וישיבה צריך ליזהר, דהא סתמא כתבו. וכן משמע מתשובות רש"ל סי' ע"ב, דמנהג להקפיד אפילו בישיבה. וכן משמע להדיא דעת הט"ז סי' ח' ס"ק ג, וסי' ע"ד ס"ק ב). וכן הוא לעיל מהדורא בתרא ס"ו (אפילו לישב בגילוי הראש) .
650. מ"א ס"ק ו (ובנדרים דף [ל] משמע דקטנים דרכן לילך בגלוי הראש ... ומכל מקום נכון לכסות ראשם, דתהוי עליהם אימתא דשמיא, כדאיתא בסוף שבת). והוא כדתנן בנדרים ל, ב (הנודר משחורי הראש ... מותר בנשים ובקטנים, שאין נקראין שחורי הראש אלא אנשים), ובגמרא שם (מאי טעמא, אנשים זימנין דמיכסו רישייהו וזימנין דמגלו רישייהו אבל נשים לעולם מיכסו וקטנים לעולם מיגלו), ובשבת קנו, ב (אימיה דרב נחמן בר יצחק ... לא שבקתיה גלויי רישיה, אמרה ליה, כסי רישיך כי היכי דתיהוו עלך אימתא דשמיא). וכן הוא לעיל מהדורא בתרא ס"ו (וגם הקטנים נכון לכסות ראשם).
651. ספר היראה לרבינו יונה (וילך ויבדוק עצמו בבית הכסא). טור ושו"ע סעיף ו (ויבדוק נקביו). ט"ז .
652. ברכות דף טו , רע"א (הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלמה, יפנה (לנקביו, רש"י) ויטול ידיו ויניח תפילין ויקרא קריאת שמע ויתפלל, וזו היא מלכות שמים שלמה).
653. שם דף סב , א (אמר רב יהודה אמר רב, לעולם ינהיג אדם את עצמו (לפנות, רש"י) שחרית (קודם היום, רש"י) וערבית (משחשכה, רש"י), כדי שלא יהא צריך להתרחק).
654. מרדכי . הגהות מיימוניות פ"ה מהל' דעות אות ד (נראה דווקא בימיהן שהיו בתי כסאות שלהן רחוקין מהן בשדות, אז היו צריכין ליזהר בכך, אבל אנו שבתי כסאות שלנו סמוכין לנו, אין אנו צריכים כל כך ליזהר. ומכל מקום זהירות מביאה לידי פרישות וטהרה ונקיות). הובא בדרכי משה ס"ק ג. רמ"א ס"ו (וירגיל עצמו לפנות בוקר וערב, שהוא זריזות ונקיות). מ"א ס"ק ח (אפילו במקום שאין צריך להתרחק).
655. ויקרא רבה יט, ד – לגירסת האור זרוע ח"ב סי' מג (ובשפלות ידים ידלוף הבית (קהלת י, יח), על ידי שהאדם הזה משתפל (נ"א: מתעצל) מלכסות גופו כראוי, ידלוף הבית, יעלה גופו חטטין , הא למדת שצריך אדם לכסות כל גופו). הובא בדרכי משה ס"ק ב.
656. דרכי משה שם (ואל ילך יחף), בשם אור זרוע שם.
657. פסחים דף קיג , ב (שבעה מנודין לשמים אלו הן ... והמונע מנעלים מרגליו).
658. שבת קכט, א (לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו), ופרש"י (שאין לך ביזוי מן המהלך יחף בשוק). פסחים שם קיב , א (ואל תמנע מנעלים מרגליך), ופירש רשב"ם (שגנאי הדבר לתלמיד חכם שילך יחף, כדאמרינן התם ימכור אדם כל מה שיש לו ויקח מנעלים לרגליו). מ"א ס"ק ז (איתא בשבת דף קכ"ט, ובפסחים דקי"ב, וברבה פ' מצורע, שימכור כל מה שיש לו ויקח מנעלים לרגליו).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 24 עמודים.