ספרי כ"ק אדמו"ראגרות קודשכרך כגח'תתטז

ח'תתטז

ב"ה, א' פ' אמור, פסח שני, ה'תשכ"ד

ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת המכתב.

ומענין ימים אלה: אמחז"ל אמור ואמרת, להזהיר גדולים על הקטנים, וע"ד מציאות גדלות וקטנות בעולם בכלל, כן דוגמתם הוא גם בעולם קטן הוא האדם, שבכל אדם ישנו הגדול והקטן שבו, הגדול שבאדם הוא הראש והחכמה והשכל שבו והקטן שבאדם - איבריו וענין העשי' שבו, ונצטווה האדם, אשר הגדול שבו יזהיר את הקטן, וכאזהרת חז"ל שהלימוד צ"ל על מנת לעשות, יתרה בזה אשר גדול לימוד (עיקר הגדלות שבלימוד הוא מה) שמביא לידי מעשה.

ובכל האמור ישנה גם הוראת פסח שני, וכביאור כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל "פסח שני ענינו איז - עס איז ניטא קיין פארפאלען. מען קען אלעמאל פאריכטען, אפילו מי שהי' טמא מי שהי' בדרך רחוקה און אפילו "לכם" - אז דאס איז געווען ברצונו, פונדעסטוועגן קען מען מתקן זיין" באם רוצים באמת, ולא עוד אלא שאין בזה הגבלה ומדידה בזמן - ודלא כפסח ראשון שהוא שבעה ימים וכו' - שהרי ענין התשובה הוא בשעתא חדא וברגעא חדא, ולא הגבלה בענין - ודלא כפסח ראשון דחמץ לא ימצא ברשותו - שהרי תשובה שלימה הוא דזדונות ("לכם" הנ"ל) נעשו לו כזכיות; ע"י התשובה אינו זז משם עד שמוחלין לו, ועד שיהי' לרצון לפני ה' ומרוצה וחביב לפניו ית' וכו'.

בברכה לבשו"ט בכלל ובפרט

מ. שניאורסאהן

ח'תתטז

כללי פרטי. נדפסה בלקו"ש ח"ז ע' 327. וראה גם לעיל אגרת ח'תתיב.

אמחז"ל: יבמות (קיד, א) הובא גם בפרש"י עה"ת - היינו שזהו גם פשוטו של מקרא.

עולם קטן הוא האדם: תנחומא פקודי ג.

הוא הראש: כשמו. וראה שבת סא, א.

והחכמה.. העשי': להעיר משער היוה"א פ"ט.

והקטן.. העשי': להעיר מקדושין (ע, א) דפרנס אסור בעשיית מלאכה בפני ג' וברמב"ם וכו' "כדי שלא יתבזה בפניהם".

וכאזהרת חז"ל: ראה הלכות ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ג-ד.

גדול לימוד: ב"ק יז, א.

עיקר הגדלות: עיין הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ג.

וכביאור כ"ק כו': "היום יום" יד אייר.

ודלא כפסח ראשון: דכל הז' ימים שייכים אליו (עיין פסחים צה, ב: הנאכל לששה.

שם צו, ריש ע"ב: וחימוצו .. כל שבעה).

בשעתא חדא: זח"א קכ"ט א. וראה קדושין (מט, ב). באגרת התשובה בתחלתה (צא, ריש ע"א) (דאפילו) מצות התשובה: מן התורה היא.. שיגמור בלבו כו'.

תשובה שלימה: ראה אגה"ת ספ"ח (משא"כ בח"א ספ"ז "תשובה נכונה"). יומא פו, ב.

תשובה.. כזכיות: משא"כ פסח ראשון. ראה ד"ה להבין ענן פ"ש (אוה"ת בהעלתך) דפ"ר ופ"ש הם - אתכפיא ואתהפכא.

כזכיות: עליהם הוא יחי' אף על העבירות (רש"י יומא שם).

אינו זז משם עד כו': שיש קונה עולמו בשעה אחת וגם קורין אותו רבי (ע"ז יז, א).

ולהעיר ממאמר אדה"ז דמיוהכ"פ תקס"ב [סה"מ תקס"ב ח"א ע' יג].

שיהי' לרצון כו': אגה"ת רפ"ב. וראה רמב"ם הל' תשובה פ"ז.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 25 עמודים.