ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ט תצא שיחה ב149

149

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

הדין הוא, שאמנם, הקידושין עצמם צריכים להיות דוקא על ידי האיש, ואם האשה נותנת את כסף הקידושין ואומרת "הריני מקודשת לך", אין היא מקודשת* - אך הם צריכים להיות מדעתה, ואי אפשר לקדש אשה בעל כרחה**.

כך היה גם בקידושין שקידש הקדוש-ברוך-הוא את עמו ישראל במתן תורה: לפני כן "כפה עליהם הר כגיגית"* - הקדוש-ברוך-הוא גילה את אהבתו לישראל, "אהבתי אתכם אמר ה'"*, כדי'* לעורר אצלם אהבה אליו, והיתה ההתבטלות'* של הקדמת

נעשה לנשמע - שישראל רצו "להתקדש" לקדוש-ברוך-הוא. אמנם, התעוררות האהבה

וההתבטלות של כנסת ישראל נבעו מהגילוי מלמעלה, ולא מעצמם", אך התעוררות אהבה ורצון אצלם, ו"הקדמת נעשה לנשמע" היתה

מציאותם של ישראל, של כל יהודי*. כפסק הרמב"ם*, שכל יהודי, אפילו במצב הנחות ביותר, שלא זו בלבד שאלקות אינה מאירה בגלוי בנפשו, אלא להיפך וכו', הרי "רוצה הוא לעשות כל המצוות ולהתרחק מן העבירות". אלא, שהרצון הוא בהעלם אצלו, וכדי לגלותו, הוא זקוק לכפיה.

כשם שרצונם של ישראל אל הקדוש-ברוך-הוא הוא בעצם מהותם, מעל להתגלות, ותמיד בשלימות, גם כאשר בגלוי אין הוא רוצה לקיים את רצונו של הקדוש-ברוך-הוא, כי "תקפו יצרו הרע" - כך גם אהבת הקדוש-ברוך-הוא לישראל קשורה לכל עצמיותו, כביכול, ואף כאשר אין היא מאירה בגלוי, עד שהוא "גרשם", כביכול, הוא נמצא עמם, ולכן "אי זה ספר כריתות...", כדלעיל.

אלא, כאשר האהבה בהעלם, הרי מצד בחינת הגילויים, נקראים ישראל אשה שגרשה בעלה. אך כשמתגלית האהבה העצמית, על ידי "ביד* חזקה ... אמלוך עליכם" - אין צורך לחדש את הקידושין, אלא הגירושין מתבטלים מתחילתם - אי זה ספר כריתות...

הערות

7. קדושין ה, ב. טושו"ע שם סכ"ז ס"ז.
8. קדושין ב, ב. טושו"ע שם רסמ"ב.
9. שבת פח, א.
0. מלאכי א, ב.
1. תו"א צח, ד.
2. להעיר מר"ן נדרים ל, א: מכיון שהיא מסכמת לקדושי האיש היא מבטלת דעתה ורצונה ומשוי נפשה אצל הבעל כדבר של הפקר כו'.
3. שזהו פירוש "מכאן מודעא רבא לאורייתא" - כי "התעוררות זו בלבם לקבלת התורה בבחי' מס"נ וביטול .. לא הי' זה מצדם בבחירה ורצון אשר מעצמם לבד, אלא שע"י הגילוי מלמעלה דבחי' אהבתי אתכם עי"ז דוקא נתעורר בהם הרצון והאהבה" (תו"א שם).
8. תצא ג
4. ואף שרק בימי אחשורוש הדר וקבלוה ברצון גמור - יש לומר (ובפרט ע"פ הידוע שמ"ת לא יהי" עוד פעם) שזה גופא מה שהדר וקבלוה בימי אחשורוש הוא לפי שבמ"ת ניתן גם ענין זה אלא שהי' בהעלם.
5. הל' גירושין ספ"ב.
6. יחזקאל כ, לג - הובא בסנה' (קה, א) בהמשך לענין אי זה ספר כריתות גו'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.