סדר תיקון חצות

הערות

1. 1730. קטע זה בא בהמשך להערה לתיקון חצות, שנדפס בסדור.
2. 1731. ע"פ ש"א י, כו (החיל אשר נגע אלקים בלבם). וכן הוא בשוע"ר סי' א מהדורא בתרא ס"ב (וכל החיל אשר נגע ה' בלבו, לקום בחצות הלילה).
3. 1732. כמובא בברכי יוסף ס"ב (חבורה, קרוב לשלושים יחידי סגולה, שנתחברו לקום בחצות ללכת לבית הכנסת לומר תיקון חצות וכיוצא, לאו שפיר עבדי לעשות כן בצבור, שבות יעקב ח"ב סי' מ"ד. ואין דבריו מוכרחים, ובאוזנינו שמענו ועינינו ראו בכמה עיירות פשט המנהג להפך). וראה הנלקט בסדור רבינו הזקן עם ציונים והערות ע' תו.
4. 1733. היינו בסדר תיקון חצות שבשערי ציון (פראג תנ"ב ואילך), ובסדורי האריז"ל, ובסדור רבינו . וכאמור לעיל, שקטע זה בא בהמשך ל"הערה לתיקון חצות", שנכתב לאנ"ש (לא בצירוף לסדר תיקון חצות שבסדור).
5. 1734. כמבואר בשוע"ר סי' א מהדורא בתרא ס"ב ( ראוי לכל ירא שמים וכל החיל אשר נגע ה' בלבו, לקום בחצות הלילה) , ושם נסמן (הערה יג ).
6. 1735. כמבואר בשוע"ר סי' א מהדורא בתרא ס"ח (וזמן חצות לילה הוא שוה בקיץ ובחורף לעולם י"ב שעות אחר חצי היום, שהוא אמצע הלילה ממש), ושם נסמן (הערה עג ). ועוד דיוק בתיבת "האמיתי" – ולא חצות האמצעי (ראה שוע"ר סי' רעא ס"ג סוף הערה כא).
7. 1736. סי' א ס"ק ד (ועיין בזוהר ויקהל ע' שמ"ב [קצה, ב] דלעולם חשבינן הלילה לי"ב שעות, הן בקיץ הן בחורף ... וכן כתב שערי ציון). וראה לעיל שם (הערה עג ), הוכחות הפוסקים שלא כדעת המ"א.
8. 1737. כמבואר בשוע"ר סי' א מהדורא קמא ס"ח (וטוב שיתחנן בשעות שמשתנות המשמרות, שהן לסוף שליש הלילה ולסוף שני שלישי הלילה ולבסוף הלילה), ושם נסמן (הערה כח ). והיינו שיכול לאמר התיקון שתי שעות לפני חצות, ואחר כך ישן.
9. 1738. זח"ב קצה, סע"ב (ובשירותא דארבע שעתי אמצעין פתחי ואמרי על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו וגו', ואלין אינון דבכו על נהרות בבל עמהון דישראל). והיינו שבוכים על נהרות גו' מתחלת ד' השעות של האשמורה התיכונה.
10. 1739. שער תיקון חצות ספ"ד (אמנם בלילות של קיץ, סמוך לאור הבוקר, שאז הלילות קצרים, ואין שהות לעשות התיקון ואחר כך ללמוד, אז טוב יותר לעשות התיקון אע"פ שלא נשאר זמן ללמוד). וכן הוא לקמן בסדר השכמת הבוקר (ובאיזה לילה שאינו יכול, יתאמץ עכ"פ לקום איזו שעה לפני עמוד השחר).
11. 1740. על פי משלי כד, כה.
12. 1741. תענית ל, ב (כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה). ב"ב ס, ב.
13. 1742. ישעי' סו, י. תענית שם (שנאמר שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה, שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה). ב"ב שם.
14. 1743. פרי עץ חיים שער תיקון חצות פ"ג (צריך שתלך אצל הפתח סמוך למזוזה, שהוא סוד השכינה, פתח העליון, ותסיר מנעלך, ותישאר יחף, ותתעטף ראשך כאבל, ותרבה בבכיה כפי כחך, ותקח אפר מקלה ותשים על מצחך במקום הנחת תפילין).
15. 1744. משנת חסידים, מסכת חצות פ"ד מ"ד (ובשומו האפר יאמר לשו"ם ... ע"ל נהרו"ת בב"ל, ואחר כך על הריגת הצדיקים, באמרו מזמור אלהי"ם בא"ו גוי"ם).
16. 1745. ישעי' סא, ג.
17. 1746. תהלים קלז.
18. 1747. ישעי' נב, ב.
19. 1748. החילוק בין תיקון רחל לבין תיקון לאה, נתבאר בלקוטי תורה פנחס עח, ג (ורחל עקרה ... ולזה תיקנו בתקון חצות תקון רחל לעורר בכיה ורחמנות, וכמ"ש רחל מבכה וכו'. ואחר כך תקון לאה, היא אם הבנים שמחה, שהיא השמחה הבאה אחר לידת האהבה כשנעשית אם הבנים).
20. 1749. תהלים נא. והטעם שאומרים אותו אחר תיקון חצות, נתבאר בתניא פכ"ו (השמחה האמיתית בה' אלהיו הבאה אחר העצב האמיתי, לעתים מזומנים, על עונותיו במר נפשו ולב נשבר, שעל ידי זה נשברה רוח הטומאה וסטרא אחרא, ומחיצה של ברזל המפסקת בינו לאביו שבשמים, כמ"ש בזהר ע"פ רוח נשברה לב נשבר וגו', ואזי יקוים בו רישיה דקרא תשמיעני ששון ושמחה וגו' השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה וגו'. וזהו טעם הפשוט לתיקון האר"י ז"ל לומר מזמור זה אחר תיקון חצות קודם הלימוד, כדי ללמוד בשמחה אמיתית בה' הבאה אחר העצב).
21. 1750. אם אומר התיקון קודם חצות, כדלעיל (תחלת זמנה היא מתחלת האשמורה התיכונה).
22. 1751. כמבואר בשוע"ר מהדורא בתרא סי' א ס"ב ( ואחר כך לעסוק בתורה שבעל פה), ושם נסמן (הערה כ ).
23. 1752. מגילה כח, ב (כל השונה הלכות מובטח לו שהוא בן עולם הבא, שנאמר הליכות עולם לו, אל תקרי הליכות אלא הלכות). נדה עג, א.
24. 1753. נעתקו בסדור רבינו, אחר תיקון חצות.