ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךקו"א אורח חיים חלק דסימן תצח(ג)

(ג)

(ג) אבל מותר לפנות הצמר או הנוצה כו'. כן^לב כתב הפרי חדש^לג בפשיטות דאף בעוף דאיכא איסורא דאורייתא מותר לפנות אילך ואילך. וכן כתב המג"א בס"ק כ"ג דלדידן קיי"ל דבר שאינו מתכוין מותר אפילו באיסורא דאורייתא^לד. והוא פשוט ומוסכם בש"ס^לה ובכל הפוסקים בכמה דוכתי^לו.

ואף דלכאורה לא משמע כן מדברי התוס'^לז והרא"ש^לח שחילקו בין בהמה^לט לעוף שדרכו בכך. אבל כד דייקית תשכח דלא כתבו כן אלא לדעת רב דסבירא ליה דבר שאינו מתכוין אסור באיסורא דאורייתא יש לחלק בין בהמה לעוף. וכן להמפרשים שמתירין ביו"ט לתלוש ביד משום דסבירא להו דהתולש ביד הוי עוקר דבר מגידולו כלאחר יד ולא מיתסר אלא מדרבנן, כמו שכתבו התוס'^מ בסוף ד"ה והיינו טעמא עיין שם, וכן כתב הבית יוסף^מא לדעת הרמב"ם^מב, דלפי דבריהם אפילו מתכוין לתלוש שרי, ולכן יש לחלק בין בהמה לעוף דאיכא איסורא דאורייתא ולא שרי במתכוין. אבל לפי מה שכתבו הטור ושו"ע^מג לפסק הלכה דלא שרי אלא בשאינו מתכוין, שוב אין חילוק בין עוף לבהמה. וכן כתב הרא"ש בהדיא וז"ל ועוד^מד דהא פרישנא לעיל דאפילו בצמר של בכור לא שרי אלא בשאינו מתכוין (והיא שיטת התוס'. וכן פסקו הטור ושו"ע^מה) וכן [ביו"ט] שרי באין מתכוין עכ"ל, משמע דאפילו בעוף שרי באין מתכוין. וכן כתב המעדני מלך^מו שם על לשון הרא"ש וז"ל ותלישת נוצה אי אפשר אלא במתכוין לתלוש דפנייתן אילך ואילך לא מהני כלום ולכן אסור עכ"ל, משמע בהדיא דכשאינו מתכוין לתלוש שרי אפילו בעוף. וזה ברור ופשוט:

הערות

לב. לכללות קו"א זה – ראה נימוקי יו"ט.
לג. סוף סי"ג.
לד. שמבאר הטעם שמתירים התלישה בבכור ואוסרים ביו"ט, שיש בו אף עוקר דבר מגידולו. ומבואר כאן בפנים דהיינו שביו"ט חייב מטעם זה. ומ"מ מבאר הטעם שמתירים לפנות, דהוי אין מתכוין.
לה. מסקנת הגמרא שבת מו, ב.
לו. כדלעיל סי' שלז ס"א, וש"נ.
לז. בכורות כה, א ד"ה דהוה.
לח. שם פ"ג סי' ה.
לט. שגם מלאכת עוקר דבר מגדולו ביד הוי כלאחר יד, ובאין מתכוין מותר.
מ. שם כד, ב.
מא. ד"ה כתב הרמב"ם.
מב. פ"ג ה"ג.
מג. סעיף יב.
מד. טעם נוסף שאסורה תלישת הנוצה בעוף, אלא אם כן אינו מתכוין.
מה. כאן לענין יו"ט (משא"כ לענין בכור, ראה טור ושו"ע יו"ד סי' שח ס"ג, ומ"א כאן ס"ק כג).
מו. מעדני יו"ט על הרא"ש שם אות פ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.