קלא

מן ההעלם כו', ופי' יהללו י"ה היינו גם לאורות דאו"א שנק' י"ה יהללו י"ה יהללו מן ההעלם והוא מבחי' קוש"י שנק' כתר בכלל וגם קוש"י שבשם הוי' יהללו ממקורו הנעלם בעצמותו המאציל כו' וד"ל.

והנה כתיב עזי⁴¹ וזמרת י"ה ויה"י לי לישועה כו' שהוא בחי' ההילול הנ"ל בפסוד"ז נמשך בחי' אורות מקיפים שנק' ישועות והוא בחי' ש"ע נהורין שנמשך בהסתכלות דעליון בתחתון ע"י בחי' הסתכלותו דתחתון בעליון כי ע"י סידור השבחי' בפסוד"ז בכללות נש"י כלפי מעלה הוא בחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא בשבחי' הגנוזים בו כנ"ל, ועוצם בחי' התענוג המלובש בסיפור שבחים בהסתכלות זאת מעורר למעלה בחי' תענוג הפשוט המלובש בבחי' דאא"ס שבכתר להיות בחי' גילוי ההעלם כמו בהילו נרו כו' וכנ"ל בענין אין אשה אלא ליופי כו', וזהו ענין הקישוטין דכלה שמקבלת בפסוד"ז דוקא כמ"ש בפע"ח ואז יוכל להיות בחי' יחודי' עליונים דאו"א וזו"ן בק"ש ותפילה וכנ"ל במשל דעין רואה ולב חומד וזה שגזרו אומר דלעולם יסדר שבחו של מקום תחילה ואז יוכל להיות יחוד עליון בתפילה באהוי"ר כו', כי עין רואה לאסתכלא כו' הוא מקור החמדה שבלב באהוי"ר כו' כמובן ממשל הנ"ל וד"ל.

וזהו יונתי בחגוי הסלע בסתר המדריגה כו', פי' יונתי הוא בחי' מקור כללות כל נש"י שהוא בחי' מל' דאצי' שנק' יונה עד"מ היונה שמסתכלת בזכר כו' וכמ"ש עיניך יונים כו' וגם כתי' עיני כל אליך כו' וכנ"ל, וע"ד פרט הוא כל ניצוץ פרטי המלובש בגוף גשמי כנ"ל שיש בה בחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא כנ"ל נק' ג"כ יונתי כו' וד"ל. ומ"ש יונתי בחגוי הסלע כו' הנה הוא בחי' ירידת המל' מהעלם וצמצום ההסתר הגדול בעולמות להיות ראש לשועלים כו' ובניצוץ האלקי היינו בחי' התלבשותה והתעלמותה בחומר הגוף כו', והטעם שנק' סלע הנה יובן בהקדים תחילה שרש ענין הסלע הגשמי דהנה אנו רואי' שהסלע הוא אבן קשה ביותר וזה הקושי בא מסיבת תוקף היבשות והעדר הלחלוחי' שהרי גידולו בעפר קשה ויבש דוקא כמ"ש עד⁴² שיגיע לסלע כו' כמו שנראה לעין שאין הסלעים נמצאים רק במקומות היבשות ביותר כמו במדבר ובהרים הגבוהים ששם תוקף החמימות מכלה ושורף כל הלחלוחי' שבארץ ומזה סיבת התהוות הסלעים קשים וע"כ נק' הסלע בשם צור שממנו יוצאות האש כידוע כי יסוד האש בסלע וצור יש בתוקף גדול מטעם זה אך הנה בחי' החמימות והיבישות הזאת שבסלע וצור הוא בהעלם גדול מאד וע"כ הוא קשה ביותר כמו הברזל שהוא קשה כי מצד כח יסוד האש שנתכווץ בו מאד כי כל קשיון בא מפני בחי' ההעלם והכווץ וכמ"ש ארץ⁴³ אשר אבניה ברזל מצד חלקי יסוד האש⁴⁴ שנתקשו מאד וכל רפיון בא מפני בחי' התפשטות יסוד האש והלחלוחי' כו' וראי' לדבר ממים שנותני' על הברזל שבאש שעי"ז מתקשה דוקא (וכן מים⁴⁵ קרים על נפש העיפה בחמימו' מתיקו כנ"ל).