ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום טוב תקיג דין ביצה שנולדה ביו"ט ובו י"ט סעיפים:ה

ה

ה וכל זה כשאינו מכיר את הביצה האסורה אבל אם הוא מכירה אפילו אם נתבשלו עמה ונתנה בהם טעם הרי היא בלבדה אסורה ושאר הביצים מותרות אם יש בהן ששים (דהיינו ס"א ביצים^לז כמ"ש ביו"ד סי' פ"ו^לח ע"ש) כנגד ביצה האסורה שלא החמירו באיסור שיש לו מתירין אלא בממשו של איסור שנתערב אבל אם אין שם ממשו של איסור אלא טעמו בלבד הוא בטל בששים כשאר כל האיסורין^לט והוא שלא נתכוין לבטלו^מ במזיד כמו שנתבאר ביו"ד סי' צ"ט^מא ע"ש.

ואם ביצה האסורה היא שלימה בקליפתה אפילו ששים אינה צריכה^מב לפי שאינה פולטת כלל מגופה שהקליפה מעכבתה מלפלוט^מג ואם ביצה האסורה היא קלופה וביצים של היתר שנתבשלו עמה אינן קלופות אם יש בביצים של היתר עם קליפותיהם^מד ועם המים שנתבשלו בהם ס"א כנגד ביצה האסורה מותר לאכלן ביו"ט עיין ביו"ד סי' פ"ו:

הערות

לז. חולין צח, א. כפירוש הרמב"ן שם (צז, ב), דהיינו כיון שאין הביצים שוים בגדלן (שלכן צריך ס"א אפילו בטעמה ולא ממשה, משא"כ כשנתבשלה בתבשיל, כדלקמן ס"ו). וראה פסקי אדה"ז ע' 89.
לח. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ה.
לט. טור (ומיירי באינו מינו), בשם ר"ת (ס' הישר, חידושים סי' תש). הגהות אשרי ע"ז פ"ה סי' כט (אף במינו), בשם מהרי"ח. רמ"א יו"ד סי' קב ס"ד. מ"א ס"ק ו. מנחת יעקב כלל עד ס"ק ח (שהכריע בין השיטות להקל כשהוציאו גוף האיסור ונשאר הטעם). וראה קו"א ס"ק ג וס"ק ד.
מ. טור.
מא. סעיף ו. וכדלעיל סי' תמב ס"ה וש"נ.
מב. חולין צז, סע"ב (שאינה פולטת). ירושלמי תרומה פ"י ה"ו (דהיינו דוקא באינן קלופות). טור ושו"ע יו"ד שם (לענין ביצת עוף טמא). כל בו סי' נח (יט, א. לענין ביצה שנולדה ביו"ט). הובא ב"י ד"ה כתב הכל בו. ט"ז סק"ג. מ"א סק"ז.
מג. ט"ז יו"ד שם ס"ק י (ולכן תלוי רק בביצה האסורה אם היא קלופה).
מד. רבנו ירוחם נתיב טו אות כב (קלג, סע"ב), בשם רבנו שמשון (שאפילו קליפות הביצה אסורה מצטרפים). רמ"א יו"ד שם ס"ה. ש"ך ס"ק יח (שאין לצרף רק קליפות היתר).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 29 עמודים.