יג
יג כבר ביארנו בהלכות שבת דאין איסור מוקצה בשבת אלא מוקצה מחמת חסרון כיס שנתבאר בסי' (ש"[ח]קב או מוקצה מחמת איסור שנדחה בידי אדם בין השמשות כגון נר שהדליקו בו בשבתקג או מוקצה כעין גרוגרות וצמוקין שמעלין אותן לגג ליבשן ואדם מסיח דעתו מהם מפני שאין ראויים לאכילהקד עד לאחר זמן מרובה אבל שאר כל דבר שראוי להשתמש ממנו איזה תשמיש מותר לטלטלו בשבת אפילו מוקצה מחמת מיאוסקה או מחמת שעומד לסחורהקו וכיוצא בזה מותר לטלטלו בשבת כמ"ש בסי' ש"יקז ע"ש.
אבל ביו"ט נחלקו הפוסקים יש אומריםקח דכל שמותר לטלטלו או לאכלו בשבת מותר לטלטלו וכן לאכלו ביו"ט וכל שאסור לטלטלו או לאכלו בשבת אסור לאכלו ולטלטלו ביו"ט אלא אם כן מטלטלו לצורך אכילתקט דבר היתרקי דאז מותר לטלטלו כמו שהותרו כל המלאכות לצורך אכילה עיין סי' תק"[ט]קיא.
ויש אומריםקיב שבין מוקצה מחמת איסורקיג שלא נדחה בידי אדםקיד בין השמשות בין מוקצה מחמת מיאוסקטו או מחמת שעומד לסחורהקטז שנתבאר בסי' ש"י או דבר שהכניסו לאוצרקיז ואין דעתו להסתפק ממנו עד לאחר זמן מרובה אסור לטלטלם ביו"ט אלא אם כן מטלטלם לצורך אכילת דבר היתרקיח מפני שיו"ט קל משבת לפיכך אסרו בו המוקצה כדי שלא יבואו לזלזל בוקיט ולפי דבריהם בהמה העומדת לחלבה ותרנגולת העומדת לגדל ביצים ושור העומד לחרישהקכ אסור לשוחטן ביו"ט עד שיכין אותן מערב יו"טקכא דהיינו שיחשוב עליהן לאכילהקכב כמו שיתבארקכג וכן כל כיוצא באלו.
ויש אומריםקכד דכל מוקצה שמותר בשבת מותר ביו"ט אבל כל נולד אסור בין בשבת בין ביו"ט ומהו נולד דבר שאינו ראוי היום למה שהיה ראוי בבין השמשות כגון כלי שנשבר בשבת או ביו"ט ואינו יכול להשתמש בשבר הכלי מה שהיה יכול להשתמש כשהכלי היה שלם אלא תשמיש אחרקכה כגון כלי משקין שנשברו או נקבו ביו"ט או בשבת ואינו יכול להשתמש בשבריהם משקין כמקודם אלא אוכלין או דברים אחרים אסור לטלטל השברים בשבת או ביו"ט שנשברו בו מפני שתשמיש זה נולד בשבת או ביו"ט ואתמול לא היה הכלי עומד ומוכן לתשמיש זה וכן עצמות שנתפרקו מן הבשר בשבת או ביו"טקכו אע"פ שהן ראויין לכלבקכז אסור לטלטלם בו ביום שנתפרקו שהרי אתמול היו מחוברין לבשר ונחשבין כבשר עצמו שעומד לאכילת אדם והיום שנתפרקו מהבשר עומדין לכלבים והרי זה נולדקכח וכן כל כיוצא בזהקכט.
ולענין הלכה יש להחמיר בנולד ביו"טקל כיון שיש אומרים שאפילו מוקצה אסור בו אבל בשבת יש להתיר אפילו נולדקלא כי כן עיקרקלב <(ז)> אבל במוקצה נוהגין להקל במדינות אלו אף ביו"טקלג והמחמיר ביו"ט תבוא עליו ברכה:
הערות
- קב. ס"ד-ו.
- קג. כדלעיל סי' רעט ס"א. סי' שי ס"ד.
- קד. כדלעיל סי' שי ס"ב וס"ד.
- קה. כדלעיל סי' שח ס"ב.
- קו. כדלעיל שם ס"ג.
- קז. ס"א-ב.
- קח. רא"ש סוף ביצה בשם ר"י ור"ת, ו רש"י לג, א ד"ה והלכתא. ר"ח מ, ב (אלא שהוא אוסר מוקצה מחמת איסור ונולד ביו"ט). הובאו בטור. רמ"א ס"ד בשם ויש מתירים. דעה זו מובאת גם לקמן סי' תצח סי"ח. סי' תצט קו"א סק"ב. סי' תקא ס"א. סי' תקה ס"ג. סי' תקיג סי"ט. סי' תקיח סט"ו. וראה לקמן סי' תצח סכ"ד, וסי' תקא ס"א, שלדעה זו אף הנולד מותר ביו"ט.
- קט. רמב"ם פ"א הי"ז. תוס' ח, א ד"ה אמר, ודף כח, ב ד"ה גריפת, ודף לא, ב ד"ה אמר, בשם ריצב"א. מרדכי עירובין רמז תפט. רמ"א סי' תקט ס"ז. מ"א שם ס"ק טו. לקמן שם סט"ז.
- קי. משא"כ אכילת והשתמשות במוקצה עצמו, כדלקמן שם.
- קיא. סעיף טז.
- קיב. רי"ף סוף ביצה. רמב"ם שם. רמב"ן במלחמות (א, ב; יח, ב). רשב"א ב, ב ד"ה ונפלגי, ובעבודת הקדש ש"ב ס"ט. וראה ראב"ד שם (שכתב שלא הכל שוין בזה). רז"ה (א, ב; יח, ב. עכ"פ בדברים שאסורים בשבת מטעם מלאכה). מ"מ שם. ר"ן סוף ביצה. דעה הא' בטור. שו"ע ס"ד. דעה זו מובאת גם לקמן סי"ד-טו. סי' תצז סי"ד. סי' תצח ס"ח. סי' תקיח סי"ב. וראה לקמן סי' תצט קו"א סוף ס"ק ג, שלדעה זו גם נולד נאסר ביו"ט ולא בשבת.
- קיג. ראה ר"ח, שצויין לעיל בדעה הא'.
- קיד. יש"ש ביצה פ"ה סי' יט. ב"ח סוף הסי'. מ"א סק"ו (שאם נדחה בידים אסור גם בשבת, כדלעיל סי' שי ס"ד).
- קטו. פר"ח ס"ד, שכן מתבאר מדברי רמב"ן ור"ן שם.
- קטז. רי"ף שם (תמרי דעיסקא).
- קיז. שמותר בשבת כדלעיל סי' שי ס"ב. וראה קו"א סק"ט.
- קיח. רמב"ם שם. פוסקים שציינו לעיל בדעה הא'.
- קיט. ביצה ב, ב (לדעת האוסרים ביו"ט במוקצה). רמב"ם שם. לבוש ס"ד.
- קכ. שבת יט, ב (שתלוי במחלוקת הנ"ל). רי"ף סוף ביצה. רמב"ם פ"א הי"ח. וראה גם לקמן סי' תצז סי"ד.
- קכא. רש"י שם ד"ה פלוגתא. רמב"ם שם.
- קכב. רמב"ם שם.
- קכג. סעיף יד.
- קכד. רא"ש סוף ביצה, וטור, בשם ר"ת . רמ"א ס"ד.
- קכה. שלא מעין מלאכתו הראשונה, כדלקמן סי' תקא סי"א וש"נ.
- קכו. מ"א סק"ז. וראה גם לעיל סי' שח ס"ס.
- קכז. ראה רא"ש סוף ביצה. מ"א סי' תקא ס"ק יד.
- קכח. תוס' שבת דף כט , א ד"ה אכלן. מ"א סי' תצט סק"ט. לקמן שם ס"ח וס"י. סי' תקא סט"ז.
- קכט. ראה לקמן סי' תצז קו"א סק"ו. סי' תקיח קו"א סק"ה.
- קל. רמ"א ס"ד. כפירוש ה מ"א סק"ו-ז (ונתבאר לקמן סי' תצט קו"א סוף ס"ק ג). רש"ל ביש"ש פ"ה סי"ט ( ס"א ), שפסק כ ר"ח סוף ביצה (שאוסר נולד ביו"ט). וראה גם לעיל סי' רנב סי"ב. סי' שח סכ"ג וס"ס. לקמן סי' תצז סכ"ח. סי' תצט ס"ח וס"י ובקו"א סק"ג. סי' תקא ס"א וסי"א. סי' תקה ס"ג. ולענין שופר בר"ה ראה לקמן סי' תקפו סכ"ה.
- קלא. ר"ח שם. הובא בטור. רמ"א שם. לפירוש המ"א שם. שו"ע סי' שח ס"ו. ראה מ"א שם סקט"ו. לעיל שם סכ"ג-ד.
- קלב. רי"ף שם. רמב"ם פ"א סוף הי"ח, ובהל' שבת פכ"ה הי"ב. רא"ש שם. טור ושו"ע שם.
- קלג. ראה גם לקמן סי' תצח ס"ט. סי' תקיח סט"ו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.
- שולחן ערוך כט מאותו ספר שבת כט, ב
- שולחן ערוך כח מאותו ספר שבת כט, א
- שולחן ערוך יב מאותו ספר שבת כט, רע"א
- שולחן ערוך טז מאותו ספר שבת כט, א
- שולחן ערוך (ו) מאותו ספר שבת דף כ"ט
- שולחן ערוך (ג) מאותו ספר שבת כט, ב
- שולחן ערוך (ה) מאותו ספר שבת כט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שיט דין הבורר בשבת שבת כט, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תצה איזה מלאכות אסורים ביום טוב שבת דף כט , א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תצז דין הכנה ביום טוב שבת דף כ"ט
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תצט דין הפשט ומליגה ומליחה ביום טוב שבת דף כ"ט .
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תקא עצים האסורים והמותרים ביום טוב שבת דף כ"ט
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תקט כמה דינים פרטיים להלכות יום טוב שבת כט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תקיח דיני הוצאה מרשות לרשות ביום טוב שבת דף כ"ט ע"א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תקפו דיני שופר של ראש השנה שבת דף כ"ט .
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום יט זמן ברכת ציצית שבת כט, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום עה להזהר מגלוי ושער [רלח] בשעת קריאת שמע וכן שלא לקרותה כנגד הערוה שבת כט, א