ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק גהלכות פסח:תמב דין ביעור תערובת חמץ קודם הפסח ובו ל"ד סעיפים:ג

ג

ג ומדברי סופרים אפילו פחות מכזית חמץ שנתערב ויש בהתערובת טעם חמץ חייב לבערו^יד בערב פסח גזירה משום כזית שלם^טו.

ואם שכח ולא ביערו בערב פסח ונזכר בתוך הפסח חייב לבערו מן העולם לגמרי (אבל לא יברך על ביעור זה שכל שאינו מבער ממשות חמץ כזית אין צריך לברך אם כבר ביטל את החמץ הזה קודם הפסח כמו שיתבאר בסי' תמ"ו^טז).

ואם עבר עליו הפסח ולא ביערו הרי כל התערובת הזה אסור^יז באכילה מפני שיש בו טעם חמץ שעבר עליו הפסח^יח אבל מותר ליהנות מכל התערובת^יט רק שיפדה את האיסור שבו דהיינו שישער את החמץ שנתערב כמה דמים הוא שוה ויטול סכום דמים אלו וישליכם לאיבוד כגון לים^כ או לנהר עמוק^כא שלא ימצאנו שום אדם.

ואפילו <(א)> יש בתערובת הרבה חמץ יותר מכזית שהוא חייב לבער מן התורה ועבר עליו הפסח ולא ביערו הרי הוא מותר בהנאה^כב על ידי שיפדה את החמץ שבו^כג דכיון שהחמץ שעבר עליו הפסח אינו אסור בהנאה אלא משום קנס שקנסוהו חכמים על שעבר עליו בבל יראה וזה שמשליך דמי החמץ לאיבוד ואינו נהנה ממנו אין לנו עוד לקונסו^כד.

וכן <(ב)> יכול למכור כל התערובות לנכרי חוץ מדמי איסור^כה דהיינו שלא יטול ממנו דמים רק מה שהתערובת הוא שוה בלא החמץ שבתוכו^כו דנמצא שאינו נהנה כלל מהחמץ ולא התירו לעשות כן אלא לאחר הפסח שאף החמץ עצמו שהוא בעין שעבר עליו הפסח אינו אסור אלא מדברי סופרים אבל בפסח אסור למכור שום תערובת חמץ האסור^כז אלא אם כן נתערב יבש ביבש כמו שיתבאר בסימן תמ"ז^כח:

הערות

יד. ב"ח ו מ"א סוס"י תמז ס"ק מב.
טו. כדלקמן סכ"ח (בפחות מכזית חמץ בעינו. ובתערובות נתבאר שם טעם החיוב לבערו, מגזירה שמא יאכל. וראה העו"ב תתמג ע' 32).
טז. סעיף ג (והיינו אפילו על פחות מכזית בעינו, כדלקמן שם).
יז. התערובת הזה שנתערב קודם הפסח (או בפסח. ראה טור ושו"ע סי' תמז סי"א). ואם נתערב אחר הפסח, יתבאר לקמן סי' תמז סס"א.
יח. ראבי"ה סי' תיד. הגהות מיימוניות סוף הל' חמץ ומצה. ב"ח ומ"א שם ס"ק מה (שמטעם זה לא מועיל לענין אכילה מה שפודה את האיסור שבו).
יט. אף שפחות מכזית בעינו שעבר עליו הפסח אסור אף בהנאה, כדלקמן קו"א ס"ק ט.
כ. משנה ע"ז מט, ב (לענין ע"ז). הגהות מיימוניות שם (לענין חמץ שעבר עליו הפסח). רמ"א סי' תמז סי"א (אף לפירוש הב"ח ומ"א שם ס"ק מב - עכ"פ לענין פחות מכזית). וראה לקמן סי' תמז ס"ב, שלענין חמץ בפסח (וכן לשאר איסורים חוץ מע"ז) אינה מועלת תקנה זו.
כא. ש"ך יו"ד סי' קלד ס"ק י.
כב. אבל לא באכילה. וראה לקמן סי' תמז סס"א, שאם נתערב אחר הפסח מועלת הפדיה אף לאכילה.
כג. רמ"א שם. לפירוש ה ט"ז שם ס"ק יח. עולת שבת ו פר"ח שם. אליה זוטא שם ס"ק כא. ח"י שם ס"ק נא ושאר אחרונים. וראה קו"א ס"ק א. וכ"ה לקמן סוף ס"ו (ביותר מס' ודרך עשייתו בכך) וסוף ס"ז (כשאין בתערובת אלא טעם החמץ) וסי' תמז סס"א (כשנתערב אחר הפסח).
כד. ט"ז סי' תמז ס"ק יח.
כה. רשב"ג במשנה ע"ז עד, א (לענין יין נסך). רב נחמן שם (שהלכה כוותיה בסתם יינם שנתערב ביין). ח"י סי' תמה ס"ק ז (בחמץ בפסח כשהוא איסור דרבנן). וראה קו"א ס"ק ב. וכ"ה לקמן סוף ס"ו (ביותר מס' ודרך עשייתו בכך) וסוף ס"ז (כשאין בתערובת אלא טעם החמץ) וסי' תמז סעיף סא (כשנתערב אחר הפסח).
כו. בכת"י: שהיה שוה התערובת קודם שנפל החמץ לתוכו.
כז. כדלקמן שם ס"א-ב. סי' תסז סכ"ו. וראה קו"א כאן ס"ק ב.
כח. סעיף ב, וקו"א שם ס"ק ג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.