ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךקו"א אורח חיים חלק גסימן תמה(ו)

(ו)

(ו) יש בהסיקו כו'. עיין היטב בש"ך יו"ד סי' קמ"בקז, ותמצא שדעתו להקל בזה וזה גורם אף שהע"ז אוסרת במשהוקח (דלא כבאר היטבקט שם), וה"ה לחמץ בפסח דדמיין להדדי כמבואר מדבריו שם. וכן הוא דעת הרמב"ם בפ"ז מהלכות ע"זקי, שלא כתב חדש יותץקיא, וכמ"ש הכ"מ שם. וכך פסק בשו"ע שם סעיף ד'קיב וסעיף ז'קיג, ולכך העתיק דברי הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורותקיד גבי קדירה שבישלה ואע"פ שזה וזה גורםקטו כו' לענין ע"זקטז, משום דסבירא ליה דאף בע"ז יש להתיר אם בישלה בעצי איסור והיתר בבת אחת, כמ"ש הט"זקיז והש"ךקיח. והוא הדין בחמץ, דמן הסתם אי אפשר להסיק בחמץ בלבד בלי עצים כמ"ש המ"אקיט, וא"כ הוי ליה זה וזה גורם. ועל כרחך צריך לומר דמה שכתב הרמב"ם וש"ע כאן לאיסור, היינו כשאחר שאחזה האור בהחמץ יש בו לבדו כדי להסיק התנורקכ, כדמשמע לישנא ולא יסיק בו כו'. ובכהאי גוונא לא שרי משום זה וזה גורם, כמו שהסכימו האחרונים ביו"ד סוף סי' פ"ז, עיי"ש בט"זקכא וש"ךקכב ופר"חקכג, וכן הוא בהדיא במשנה פרק ב' דערלהקכד וברמב"ם פ' [ט]"ז מהלכות מאכלות אסורות הלכה ט"ז*. והמ"א בכאן נמשך אחר שיטת הט"ז ביו"ד שםקכה, ולדבריהם צריך לחלק בין גינתא דאיזבלא בזבל ע"זקכו דשרינן משום זה וזה גורםקכז, ובין כרכר שארג בה בגד או אפה הפתקכח בעצי אשירה וחמץ, וכבר השיג על חילוק זה הש"ך בנקודות הכסף שם. ואיך שיהיה כיון שהרמב"ם וש"ע מסכימים להקל בזה וזה גורם אף באיסורין שאוסרין במשהו, יש לסמוך עליהם בהפסד מרובה. ואף להמ"א וט"ז אין לאסור אלא בתוך הפסח, אבל לא משש ואילך שבטל בס'. והמ"א שסתם דבריו, אפשר שהוא משום שיסד דבריו על הרמ"ך וכסף משנהקכט, והם מפרשים דעת הרמב"ם, ולהרמב"םקל אפילו משש ואילך אסור במשהו, משום דהוה דבר שיש לו מתיריןקלא, כמ"ש הב"י בסי' תמ"זקלב בשם המ"מקלג עיי"ש:

[* דעיסה שכבר נתחמצה ואח"כ נפל לתוכה שאור שיש בו כדי לחמץ הרי זו אסורה.]

הערות

  1. קז. ס"ק י.
  2. קח. שלכן התיר בתנור חדש מטעם זה וזה גורם (עצי ע"ז שגמרו את התנור ועצי ההיתר שגמרו את הפת). וע"ג גחלים או בחום התנור לא הוי זה וזה גורם בע"ז וחמץ, כי אף האפר אסור בהם (כדלעיל ס"ח).
  3. קט. של הר"י מטיקטין, שם ס"ק ה, שפירש גם בדעת הש"ך שזה וזה גורם אסור בע"ז שאסור במשהו.
  4. קי. הלכה יג.
  5. קיא. שמכאן הוכיח הש"ך שם שזה וזה שרי בע"ז, וכנ"ל.
  6. קיב. שאף חדש יוצן.
  7. קיג. ששם העתיק דברי כו'.
  8. קיד. פט"ז הכ"ד.
  9. קטו. מ"מ התבשיל אסור, שבשעה שנתבשלה מחמת עצי האיסור עדיין לא באו עצי ההיתר.
  10. קטז. שהרמב"ם שם כתבה לענין עצי ערלה וכלאי הכרם, והשו"ע שם כתבה לענין עצי ע"ז.
  11. קיז. שם ס"ק ט-י (בדעת השו"ע).
  12. קיח. שם ס"ק יג (כפירוש הא' שבכ"מ שם).
  13. קיט. ס"ק ה.
  14. קכ. כמבואר כאן בפנים.
  15. קכא. ס"ק יג.
  16. קכב. ס"ק לו.
  17. קכג. ס"ק לא. וראה פסקי אדה"ז ע' 96.
  18. קכד. משנה ט.
  19. קכה. סי' קמב ס"ק ד (שזה וזה אסור בע"ז וחמץ שאסורים במשהו).
  20. קכו. ע"ז מט, א.
  21. קכז. כיון שהוא רק שבח, ואפשר זולתם, משא"כ כרכר בבגד או עצים בפת.
  22. קכח. משנה שם מט, ב. שו"ע שם ס"ג-ד.
  23. קכט. פ"ג סוף הי"א, שכתב בשם הרמ"ך (בדפוסים החדשים: ה"ר מנוח) שלא נאסר אלא כשאבוקה כנגדו.
  24. קל. הל' מאכלות אסורות פט"ו ה"ט.
  25. קלא. ראה לקמן סי' תמז סי"ח במוסגר, דלא קיי"ל כן. וראה לעיל ס"ח, שדוקא אחרי שנעשו אפר הוו דבר שיש לו מתירין (שמותר להשהותו).
  26. קלב. בתחלתו, ד"ה ודוקא בתוך הפסח.
  27. קלג. פ"א ה"ה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 6 עמודים.

  1. מאמרי אדה"ז עדר ע"ז מט, א
  2. שולחן ערוך ג מאותו ספר ע"ז מט, ב
  3. שולחן ערוך (ב) מאותו ספר ע"ז מט, א
  4. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תמב דין ביעור תערובת חמץ קודם הפסח ע"ז מט, רע"ב
  5. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תמה דין ביעור חמץ ע"ז מט, א
  6. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תמז דין תערובות חמץ בתוך הפסח ע"ז מט, א