ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שמג דין קטן בשבת ובו י"א סעיפים:ו

ו

ו ויש אומרים^מח שכל שהוא לצרכו של תינוק כגון אכילה ושתיה לא גזרו בו חכמים כלל ומותר להאכילו בידים כל דבר שאין איסורו אלא מדברי סופרים אם צריך לכך אע"פ שהגיע לחינוך אבל אם אינו צריך לכך אסור להאכילו אפילו אינו בר הבנה (ואביו צריך למחות בו אם הוא בר הבנה^מט) אפילו באיסור דברי סופרים^נ שהרי אסור להניקו חלב אמו אחר כ"ד חדש^נא אע"פ שאין איסור חלב אשה אלא מדברי סופרים הואיל ואינו צריך לו אחר כ"ד^נב ויש לסמוך על דבריהם להקל בדברי סופרים אם הוא צריך לכך ואין שם נכרי להאכילו על ידו^נג.

ואף אם אין התינוק צריך לכך אלא שהגדול צריך לכך שיעשה לו תינוק איזה דבר האסור מדברי סופרים אין איסור לפי סברא זו ליתנו לו שיעשהו לו^נד אלא כשנותנו לו בקביעות תדיר^נה שיש לחוש שמא יתרגל התינוק ויסרך בעשיית דבר זה ויבא לעשותו אף כשיגדיל^נו אבל כשנותנו לו באקראי בעלמא אין לחוש לכך^נז רק שיהא בענין שאין בו איסור מה שעושה בשבילו כמ"ש בסי' של"ד^נח כגון לצורך מצוה^נט.

לפיכך^ס מותר להטעים לתינוק שהגיע לחינוך מכוס של קידוש שמקדשין בבית הכנסת אף על פי שהתינוק אינו צריך כלל לטעימה זו ויכול הוא להמתין מלטעום עד שישמע הקידוש שבמקום סעודה בבית אביו המחנכו לזה אעפ"כ כיון שאיסור הטעימה קודם הקידוש הוא מדברי סופרים ויש לנו צורך בטעימה זו ואין לאסרה אלא משום שמא יסרך בה התינוק וזה אין לחוש בקידוש שבבית הכנסת שאין מטעימים להתינוקות בקביעות בכל שבת ושבת שלפעמים יש אורחים השובתים ואוכלים בחדרי בית הכנסת ושומעים הקידוש משם ואז אין צריך כלל להטעים לתינוקות^סא כמו שנתבאר בסי' רס"ט^סב:

הערות

מח. שו"ת רשב"א ח"א סי' צב. חידושי רשב"א יבמות קיד, א. ר"ן (קנג, ב) ד"ה איכא. יומא בתחלתו סוד"ה יום. הובא ב"י סוף הסי'.
מט. כדלעיל ס"ג מדין חינוך.
נ. שו"ת רשב"א שם.
נא. רבי אליעזר בברייתא כתובות ס, א. טור ושו"ע יו"ד סי' פא ס"ז.
נב. שו"ת רשב"א שם. מ"א שם.
נג. ראה לעיל סי' רסט ס"ג, ולקמן סי' שסב סי"ז, וסי' תעא ס"י, שלא הובאה דעה זו. וראה שו"ת צ"צ או"ח בסופו (ספק למי סי' ד). העו"ב תתכט ע' 64.
נד. שו"ת רשב"א סי' צב.
נה. תוס' קלט, א ד"ה וליתן בשם ר"ת. תוס' עירובין מ, ב ד"ה דילמא בשם רבינו שמואל. שו"ת הרשב"א ח"א סי' שכג. טור סי' תקנט בשם התוס'.
נו. עירובין מ, ב ורש"י ד"ה דאתי.
נז. תוס' שם. שו"ת הרשב"א סי' שכג.
נח. סעיף כו (ולעיל ס"א).
נט. ראה לעיל שם שהאיסור דומה לאמירה לנכרי, שמותר בשבות לצורך מצוה (כדלעיל סי' שז סי"ב).
ס. מ"א רס"י רסט. וראה שו"ת הרשב"א סי' צב (לגבי קידוש ביום הכיפורים). ולעיל סי' רסט ס"ג, שכתב טעם אחר (שמועיל גם לדעה הא' דלעיל).
סא. שו"ת הרשב"א שם. מ"א סי' רסט סק"א (וראה שו"ת הרשב"א שם, ולעיל סי' רסט ס"ב, דהאידנא לא שכיחי אורחים בביהכ"נ).
סב. ס"ג. אבל לעיל שם ולקמן סי' תעא ס"י מחלק באופן אחר, שלא אסרו להאכיל לקטן איסור בידים אלא כשהמאכל אסור מצד עצמו כגון טרפה וכיוצא בה, אבל כשהמאכל מותר מחמת עצמו אלא שהוא זמן האסור באכילה – מותר להאכיל לקטן.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.