94

4 לקוטי

וקנה אדון, אלא) שנמכר בבי"ד שלא מרצונו, אין לענשו מטעם ,כי לי בן"י עבדים גו'" בשעת אמירתו ,אהבתי את אדוני וגו' *, כיון דבשעה זו אנוס הוא יי, כנ"ל ; ולכן מוכרח רש"י לפרש שמי שמכרוהו בי"ד נרצע מפני שעבר על ,לא תגנוב".

עפ"ז יובן ג'כ דיוקו של רש"י .אזן ששמעה על הר סני" - כי בזה מודגש יותר חומר העון וטעם העונש של ה,נרצע*:

ציוויים אלו הרי שמע אותן על הר סיני מפי הקב"ה 5 דגלוי וידוע לפניו שאפשר הדבר שיבא האדם לידי מצב של עניות ותדחק לו השעה ללכת

4 וראה ג"כ במושב וקני : ,שזה לא נמכר מרשות וכו' ואעפ"י שעתה מוכר צמו, מ"מ אינו זאת המכירה מכירה, רק מסיבת מכירת ב"ד". ובודאי שאין לענשו על מה שגרם לכתחילה להמכר כעבד.

5) בפשש"מ: וידבר אלקים את כל הדברים האלה. ובפרש"י (יתרו כ, א): שאמר הקב"ה עשרת הדברות בדבור אש וראה צידה לדרך על פרש"י (שם) ששמעו ישראל והבינו מפי הקב"ה עצמו. וגם כשמשה הי' מדבר ומשמיע הדברות לישראל בפעם השני" (רש"י שם יט, יט) -- ה"ז ש,חזר ופירש על כל דבור והבור בפ"ע* היעו פי' הדבור ששמעו מפי הקב"ה (בדבור א'). ולהעיר שגם בפעם הב' הי" זה עם קולו של הקב"ה -- ראה צידה לדרך על פרשיי (שם).

השיטות באופן אמירת ושמיעת עשה"ד -- ראה תו"ש ליתרו (כ, א) סי'ח ובמילואים שם.

ולהעיר דבקוושין (שם): אזן ששמעה קולי בו', וראה רא"ם וצידה לדרך כאן (- דקאי על מה ששמעו בפעם הא' רק קולו של הקב"ה). ומה שלא כתב רש"י הַלי ששמעה קולי (ראה לעיל הערה ד1 ובשוה"ג) -- ייל מפני שבלשונו ,ששמעה על הר סיניי בסתם כולל גם מה ששמעו הדבור ו,לא תגנוב" בפעם שני' ע"י משה כג"ל.

בושפטים א

לגנוב או למכור א"ע לעבד בכדי לפרנס נפשו ונפשות ביתו, ומ"מ ציווה לו ,לא תגנוב" יי ואמר ,כי לי בנ"י עבדים וגו' ", והרי הקב"ה הזן ומפרנס לכל בריותיו יי בטח ימציא לו פרנסתו יי באופן אחר, ולא שיהיי מוכרח לעבור על רצונו ית'. ולכן גם בהיותו במצב דחוק, עליו לבטוח בהקב"ה שבודאי יעזרהו ויחלצהו ממצוקתוו ומכיון שהוא לא בטח בהקב"ה ועבר על ציוויו לכן ,אזן ששמעה .. לא תגנוב . . תירצע. אזן זאת ששמעה . . כי לי בנ"י עבדים . . תירצע".

ח. והנה, להוסיף ביאור ולהמתיק המבואר לעיל שהטעם על הרציעה באזן הוא מכיון ,ששמעה .. כי לי בנ"י עבדים כו' ", מוסיף רשיי ומביא בהמשך לזה ,ר"ש הי' דורש מקרא זה וכו!* -- דעפ'ז מבואר שבענין דידן (רציעת העבד) דייקה תורה בכל פרטי העונש שיודגש וירומז בהם הענין שבו חטא (,כי לי בני ישראל עבדים" ** ).

ורש"י עצמו מבאר הטעם על מה שהביא דרשת ר"ש. בזה שמעתיק ש,רש הי' דורש מקרא זה כמין חומר":

6 והוא ג"כ קיבל ע"ע וענה .על הן הן ועַל לאו לאו" (פרש"י שם כ, א) וראה בארוכה לקו"ש ח"ו ע' 119 ואילך.

7 ראה שבת קז ב: ,יושב הקב"ה וזן מקרני ראמים ועד וכו'".

8 ראה כתובות ס, ב: שכל או"א נותן הקב'יה פרנסתו בעתו.

9 וגם במכרוהו ב"ר -- אף שאין לענשו על מה שגרם להימכר כעבו, ועל מה שאומר עכשיו אהבתי את אשתי מ"מ הרי -- ענין זה ךאכי לי בנ"י עבדים" שייך גם אליו ולכן יש בו ג"כ ה,והגישו אל הדלת וגו'".