ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןמאמרי אדה"זתקס"טלהבין שרשי הדבריםרסז

רסז

היינו להבדיל ולהפריש חלק הטוב מחלק הרע שלא יהי' מעורבים יחד כי בחי' נוגה מעורב טו"ר כמו פני שור פני נשר שבנוגה שבמרכבה דעשי' הנה מפעולת השפעתם למטה בהתהוות חלקי דצ"ח אנו רואים שגם בעצם מהותם מעורב טו"ר ברוחניות כי הנה החיות והבהמות והעופות שנתהוו מפני שור פני נשר כו' הרי נתהווה חיות ובהמות ועופות טהורים וחיות ובהמות ועופות טמאים, והטמא הוא בחי' רע גמור שנפל בשבירה מז' מדות הרעות דנוגה כמו עופות הדורסים המזיקין וחיות רעות הטורפין ומזיקין, וכיוצא בזה בחי' רע גמור שבאדם הפועל רע תמיד כו', או דברים האסורים לגמרי כגזל ועריות ושפיכות דמים כו', שכל אלה יצאו לכלל פירוד מאלקות ולא יוכלו להתברר ולעלות וליכלל בקדושה העליונה כמ"ש טהור²⁴ עיניים מראות ברע, לא יגורך רע כו', אך הבהמה והחי' הטהורה שרשה מבחי' פני שור כו' שהוא בחי' נוגה מעורב טו"ר, כי הנה הבהמה הטהורה כשירה לקרבן ולמאכל אדם ויכולה לעלות וליכלל בקדושה האלקית כשמתפלל ומוסר נפשו באחד בכח המאכל של בשר בהמה ואדרבה ניתוסף עי"ז אור השגה אלקית וכמ"ש²⁵ ר"נ עד דלא אכילנא בשרא דתורא כו' וכן אמר חמרא²⁶ וריחנא פקחין כו' לפי ששרשם מבחי' התוהו שלפני התיקון וכמ"ש במ"א. אך זהו דוקא כשאינו אוכל רק לשובע נפשו האלקית ולא למלאות תאוות גופו הבהמית, אבל כשאוכל למלאות תאוות נפשו הבהמית אזי יהי' להיפך שהמאכל מגשם גם את נפשו האלקית לבלתי יוכל לעלות רוחו ונשמתו לעבודת ה' כו', ולכך נק' אכילה גסה שהיא מגשמת הגוף כ"כ עד שגם נפשו האלקית יחשך אורה, והטעם הוא לפי שהמאכל הוא מעורב טו"ר ומתברר ויוצא ממנו הפסולת הרע לחוץ והחלק הטוב והמובחר עולה למוח ששם משכן נפש האלקית ומחזקה ובחי' הפסולת הגס מגשם לגוף וא"א להיות שיאכל אדם גם לשובע נפשו ולא יפעול בגופו הגשמה כלל, רק בשבת בלבד דהגשמיות שבמאכל נברר ועולה גם הוא ונכלל בקדושה כמ"ש²⁷ בפע"ח בכונות סעודת שבת (שהוא כמו לחם²⁸ הפנים שכולו פנים בלתי פסולת כלל כמ"ש במ"א), וע"כ מותר לאכול בשבת לתאבון ואינו מזיק גם לגוף, אמנם צדיק²⁹ שאוכל לשובע נפשו מתגבר חלק הטוב שמחזק לאור הנשמה ומהפך את הגשמת הגוף להיות לעזר להוסיף כח בעבודת ה' וכמ"ש ר"נ עד דלא אכילנא כו'. ועכ"פ הרי מובן מזה שיש במאכל טו"ר ממש, ומוכרח שגם במקור חוצבו יש תערובות טו"ר ברוחניות והוא בחי' נוגה שבמרכבה כידוע שנמשך מפני שור שורש נפש הבהמית כו', אך הן בהמות ועופות טהורים וד"ל, וזהו ענין הבירור למעלה ע"י שם ב"ן לברר ולהעלות חלק הטוב מבחי' נוגה ולהגביר אורו גם על חלק הפסולת ולאהפכא חשוכא לנהורא כו' עד שלא ישאר רק חלק הרע הגס שאין לו בירור כענין צדיק אוכל לשובע נפשו הנ"ל.

הערות

24. טהור עיניים. . לא יגורך רע : חבקוק א, יג. תהלים ה, ה.
25. וכמ"ש ר"נ עד דלא אכילנא בשרא דתורא : ראה ב"ק עב, א.
26. חמרא וריחנא פקחין : יומא עו, ב.
27. כמ"ש בפע"ח בכונות סעודת שבת : ראה פע"ח שער השבת פי"ד ואילך.
28. לחם הפנים שכולו פנים. . כמ"ש במ"א : מנחות צו, א. וראה לקו"ת עקב יז, ב. סידור קז, ד. מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ב ע' תקנ. ח"ג ע' תתקלב. דברים ח"ג ע' א'קיז.
29. צדיק שאוכל לשובע נפשו : משלי יג, כה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 23 עמודים.