צג, ב

בכל המאכלים³²² אשר יאכל האדם בכל יום יש בו חיות חדש³²³ אור וחיות הנפש בכלל ובפרט שלא הי' כמוהו מן המאכל שאכל ביום שעבר. ויובן [זה] מפרטי המאכלים שאוכל שיחזקו כחות הגוף בכלל ובפרט בכל יום, שהרי ידוע שעל הלחם יחי' האדם³²⁴ בכלל ובפרט דהיינו שיחזק הלחם ויוסיף אור חדש גם לאור השכל הרוחני' שבכלי המוח ובלא לחם יחלש אור השכל, וכן הלחם יסעד הלב בתוס' אור וחיות חדש עד שיחזק גם לאברים החיצוני' כמו כח ההילוך שברגל וכה"ג. ובודאי יש שינוי אופנים רבים באופן אור חידוש החיות בשכל שבמוח ובמדות שבלב והדם שבאברים, לפי אופן עיכול מאכל הלחם שנעשה דם ועולה ללב ומוח לפי מה שהוא בהרכבת [ד"י] שבלחם ומאכל זה, עד שמחמת זה ישתנה אופן חיות אור השכל והלב לטו"ר ובכמה אופנים שונים שלפעמים ישכיל לטוב לחשוב טוב ולא רע ולהיפוך כו', וכן במדות שבלב [ל]טו"ר ואם בגסות או שפלות רחמנות ואכזריות לפי שכל המזיגות³²⁵ מעורב מעה"ד טו"ר. וגם בחי' הטוב יש בו כמה מיני מדרגות ואופנים שונים משתנים לפי אופן העלאות ובירור [חיות] הרוחני' שבמאכל לחזק המוח והלב כו', להיות שנפל במאכלים מבחי' התהו שקדם לתיקון דנפש אדם ע"כ יש בהם כח לחזק לשכל ומדות וכל האברים דאדם כידוע ומבואר במ"א³²⁶ ע"פ כי לא על הלחם³²⁷ כו' כי על כל מוצא פי ה' שבמאכל כו'. וראי' לזה משינוי אופנים בחיזוק כחות הגוף בין מאכל למאכל, דודאי אין דומה כח החיזוק מן מאכל הלחם למאכל בשר ודגים³²⁸ שהבשר מחזק המוח כמ"ש ר"נ עד דלא אכילנא בישרא³²⁹ כו', אבל הבשר מחזק הדם שבבשר ומוסיף כח וחיות בדם הוא הנפש (ש[ב]בחי' מוח בינה³³⁰ חם ויבש³³¹ ) והלחם במוח החכ'³³² כמ"ש במ"א. וכן יש שינוי אופני הוספות [ה]כח וחיות באדם בגופ[י] מאכלים פרטים שאוכל שיש מאכל שמזגו וטבעו להוסיף בחי' חיות³³³ חדש באור התענוג שבנפש כמו כל [מיני] חלב ודבש וכל שמנים שמרבים החלב ולא דם, וכך יש שינוי אופנים [חלוקים] בטעמים הפרטים³³⁴ הטובים כתפוח [oldpage_קלב] ּ ואתרוג וכה"ג שטעם התפוח מכו[י]ן רעותא³³⁵ כו' וטעם האתרוג באופן אחר ו[טעם] השקדים מוסיף אור וחיות באופן אחר. ו[גם] עד"ז יש שינוי אופנים חידוש האור וחיות במדות שבלב מכל חילוקי מדריגות [ד]מאכלים ופירות ותבואות הארץ לפי אופן הרכבתם וטבעם (ולזאת ימצא שינוי בטבעי בנ"א וגם בבהמות וחיות בכל א[קלים] לפי אופן מאכלם ומזונם מן גידול