ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לאבשלחשיחה ג86

86

ועכצ"ל, שהמאורעות שבין התחלת ירידת המן לסיום הפרשה, כולל יום ששי ושבת — "הביאו" להבנת מהות המן ובמילא — בחירת וקביעות שמו, ולכן אף המתין הכתוב עד כאן לתארו ולצוות להניח ממנו "למשמרת לדורותיכם".

ב. ויש לומר נקודת הביאור בזה — שפרטי המאורעות דיום הששי ויום השבת אינם דבר נוסף וצדדי בענין המן, אלא הם שייכים לתוכן ענין המן, ובעניננו: גדרו של מזון זה מחייב שלא ירד בשבת.

כלומר: הטעם שהמן לא ירד בשבת הוא לא רק בגלל איסורי שבת הקשורים בלקיטת המן והכנתו (שלפ"ז ה"ז (רק ענין צדדי ו)אריא הוא דרביע עלי'13, ומונע את ירידתו בשבת), אלא שזהו מצד המן, שתוכן ענין המן מחייב שלא ירד בשבת14 (וכדלקמן סעיף ד ואילך).

ועפ"ז — נמצא שעד השבת (שאז לא ירד המן ואכלו את ה"לחם משנה" שירד ביום הששי) עדיין לא נשלמה תכליתו של המן.

וזוהי נקודת הטעם שקריאת שם "מן" ע"י בנ"י היתה רק לאחרי ש"וישבתו העם ביום השביעי":

זה שבתחילה אמרו בנ"י איש אל אחיו "מן הוא" ("הכנת מזון") אין זה בגדר קריאת שם, אלא (הפכו) — שמחמת העדר הידיעה ("כי לא ידעו. . שיקראוהו בשמו"), כיון שהי' תיכף לתחילתו ועדיין לא ידעו מהות מזון זה ופרטיו, לכן אמרו רק "מן הוא", שיש כאן "הכנת מזון";

ורק לאחרי שנגמר היקף (שבוע) שלם5 של ירידת המן (ובפרטיות — שני החלקים שבזה — ירידתו בימי החול, ושלילת ירידתו בשבת) — באה לבנ"י הידיעה (ידעו) והכרת המן, והיו יכולים לקרותו בשם (המורה על תוכנו ומהותו).

וזהו גם הטעם שתיאורו של המן ("כזרע גד גו'") והציווי ליקח ממנו "למשמרת לדורותיכם" באו בכתוב רק לאחרי הסיפור אודות העדר ושלילת ירידתו בשבת — בתחילה מסיים הכתוב הסיפור אודות ירידת המן (שזה מסתיים עם הסיפור ע"ד העדר ירידת המן בשבת, כנ"ל), ואח"כ בא תיאור המן עצמו (ולבסוף — הציווי לדורות).

ג. ענין האמור, שהעדר ירידת המן בשבת אינו מסובב מאיסורי שבת, מובן ומוכרח הוא לפי שיטת רש"י בפירושו עה"ת, דמשמע שס"ל שכל ענין השבת נתחדש רק בעת ירידת המן:

לאחרי שלקטו בנ"י המן כמה ימים, הרי ביום הששי לקטו לחם משנה ואז "ויבואו15 כל נשיאי העדה ויגידו למשה", ומפרש רש"י16: ויגידו למשה, שאלוהו מה היום מיומים, ומכאן יש ללמוד שעדיין לא הגיד להם משה

הערות

  1. 13. ל' חז"ל — עירובין עח, ב. שבועות כב, ב.
  2. 14. בהקשר שבין מן לענין השבת — ראה תו"א פרשתנו סה, ג (ובדרושי מן בתו"ח ואוה"ת פרשתנו). וראה לקו"ש ח"ד ע' 1037 ואילך (ובהערה 19 שם). חט"ז ע' 173 ואילך.
  3. 5. שהרי תחילת ירידת המן היתה ביום א' — רש"י פרשתנו טז, א.
  4. 15. שם, כב.
  5. 16. והוא ע"פ המכילתא עה"פ.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח לקו"ש חל"א ע' 86

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 25 עמודים.

  1. לקוטי שיחות 149 מאותו ספר שבועות כב, ב · עירובין עח, ב
  2. תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל שמחת תורה ה'תשח"י. שבועות כב, ב · עירובין עח, ב
  3. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ה שבועות כב, ב · עירובין עח, ב
  4. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תצוה, פרשת זכור, י"ג אדר, ה'תשכ"ו שבועות כב, ב · עירובין עח, ב
  5. תורת מנחם בס"ד. יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ז שבועות כב, ב · עירובין עח, ב
  6. תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשל"ב שבועות כב, ב · עירובין עח, ב
  7. אגרות קודש י'תשנג שבועות כב, סע"ב
  8. אגרות קודש ב'תשי שבועות כב, סע"ב
  9. לקוטי שיחות 268 מאותו ספר שבועות כב, סע"ב
  10. תורת מנחם בס"ד. שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ג. שבועות כב, סע"ב
  11. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו. שבועות כב, סע"ב
  12. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י. שבועות כב, סע"ב
  13. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ב. שבועות כב, ב
  14. תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ט שבועות כב, סע"ב
  15. אגרות קודש ט'תתכג עירובין עח, ב
  16. אגרות קודש ט'קט עירובין עח, ב
  17. אגרות קודש ט'קי עירובין עח, ב
  18. תורת מנחם בס"ד. שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות, עירובין עח, ב
  19. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א עירובין עח, ב
  20. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ו עירובין עח, ב
  21. שולחן ערוך א עירובין עח, א
  22. שולחן ערוך ז עירובין עח , א
  23. שולחן ערוך (א) עירובין עח, ב
  24. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שמה דין ארבע רשויות לשבת עירובין דף עח.
  25. תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשכ"ט עירובין עח, ב