ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ג205

205

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

מבצע את תפקידו וענינו המיוחד".

1 השלום האמית? - השפעה הדדית

אך עדיין אין זה מצב של שלום אמיתי, שהרי כל דרגה היא נפרדת, ואין לה קשר לאחרת. מצב זה יכול להיקרא ,,שלום" בשם מושאל, כי אין מלחמה בין זה לזה, אך אין זה שלום אמיתי ואחדות.

השלום האמיתי הוא כאשר יש השפעה והשלמה בין הדרגות השונות. יחד"עםזאת שכל דרגה מבצעת את תפקידה, יש ביניהן קשר והשפעה הדדית, על

קרח ג

דרך ,וקרא זה אל זה ומקבלין דין מן דין"י, או מהדרגה הגבוהה יותר לנמוכה יותר. כפי שאומרים חז"ל9 על בית המקדש, שמשם אורה יוצאת לכל העולם כולו. וכזו היא ההשפעה של השבת על ששת ימי החול*, ההשפעה של הכהן הגדול על בני ישראל5, ברכות כהנים, וכדומה.

ובדומה לכך גם מצד שני: המשכן ובית המקדש נבנו מלכתחילה מנדבת כל אחד ואחד מישראל>, והשראת הקדושה במשכן ובבית המקדש קשורה לקרבנות*, שישראל מקדישים ומביאים.

ומעין זה גם בתחום הזמן - ,שנה": לא רק קדושת יום טוב תלויה בעבודת ישראל, שהרי ,ישראל דקדשינהו לזמני"*, אלא גם לגבי שבת נאמר הכלל ,מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת"*, שמשמעותו הפנימית היא, שקדושת השבת אצל יהודי היא יתירה ככל שעבודתו בששת ימי השבוע היא יתירחל.

הערות

1. ומובן שאין זה סתירה למה שיש בכח האדם להסיף מחול אל הקודש, בעולם בשנה ובנפש: בעולם - הפרשת מעשר תרומה קדשים וכו'. מוסיפין על העיר ועל העזרות (סנהדרין ב, א. שבועות יד, א), שנה - ישראל מקדשינהו לזמני (ראה ביצה יז, א), תוספות שבת ויום טוב, בופש - קנין עבד כנעני, לגייר גר. ולהעיר מהגבולות שבישראל גופא (כבנדו"ד) מרמב"ם סוף הלכות שמיטה ויובל ,בל איש ואיש כו' נדבה רוחו כו' הרי"ז נתקדש קדש קדשים כו' שזכה לכהנים ללוים" -
2. כי זה עושה האדם, בכח התורה וע"פ ציווי", שהקב"ה שהציב הגבולות, הוא המצווה ונותן כח לאדם שבאופנים (וזמנים) מסויימים אפשר לו ומצוה להרחיב גבול הקדושה (ולהעיר מדרמ"צ מצות נדרים) וה"ה שלוחו של הקב"ה (ראה תנחומא ויגש ו: כבדו המצות שהן שלוחי. וראה לקו"ת ר"פ ויקרא (א, ג)). וא"כ מובן שכאשר משנה השליחות בטלה השליחות (רמב"ם הלי שלוחין ושותפין פ"א ה"ב ואילך, שו"ע חו"מ סי' קפב ס"ב ואילך). ובכ"ז ישנו ענין הידור מצוה. חומרות וכו' - כי ג"ז מציווי התורה והשליחות. ולהעיר מהשקו"ט (כתובות צח ב ואילך. מעילה כ, סע"ב. רמב"ם שם ה"ד. שו"ע שם ס"ח) כשמוסיף על שליחותו אם הוי שליח או דבטלה השליחות.
2. ראה תו"א ר"פ תשא.
3. ראה מנחות פו, ב וברש"י שם.
4. דשבת מיני' מתברכין כולי יומי (זח"ב סג, ב. פח, א).
5. ראה דרושי בהעלותך את הנרות.
6. וכן לאח"ז: ע"י השקלים לקרבנות ולבדק הבית.
7. להעיר מקרבנות דקיץ המזבח (שבועות יב, א. רמב"ם הל' שקלים פ"ד ה"ט). ובכמה דברים עבודתם מחנכתם (שבועות טו, רע"א ובפרש"י שם. רמב"ם הל' כלי המקדש פ"א הי"ב). וראה לקו"ש חי"ד ע' 76 ובהערה 38.
8. ביצה יז, א.
9. ע"ז ג, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 30 עמודים.