ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"עאגרות קודשכרך טזה'תתקעג

ה'תתקעג

ה'תתקעג

ב"ה, ב' ח' מ"[ח] תרפ"ט

ריגא

אל תלמידנו הנעלה והחשוב מר ירוחם פישל 1022 שי'

שלום וברכה.

כתבו במועדו הגיעני, ונכלל בכלל הברכה אשר ברכתי אותם בתוך כלל עדתם הט', כמבואר במכתבי הכללי לכללות אנ"ש שי' אשר במחנם הט'. והשי"ת יחזק בריאותו, ויזמין לו בקרוב זיווג טוב בגו"ר, ויבנה בית בישראל על יסודי התורה והמצות.

אחרי למדו בתו"ת יצ"ו איזה שנים (כאמור בכתבו בקיצור, וראוי הי' לו לפרט בארוכה יותר באיזה שנים למד כו'), הנה ההשגחה העליונה גזרה עליו להיות בעל עסק, יצליחהו השי"ת בפרנסה טובה בגו"ר.

כל החי בישראל יודע, כי תכלית בריאת שמים וארץ הלזו הגשמית הוא בשביל לעשות מכון לשבתו ית', וכמאמר רבינו הגדול 1023 שכך עלה ברצונו ית' להיות נח"ר לפניו ית' כד אתכפיא סט"א ואתהפך חשוכא לנהורא, שיאיר אור הוי' אין סוף ב"ה במקום החשך והסט"א של כל עוה"ז כולו ביתר שאת ויתר עז ויתרון אור מן החשך מהארתו בעולמות עליונים.

הכוונה העליונה הלזו מביאים מן הכח אל הפועל הטוב, כללות נשמות ישראל, כלומר, כל איש ישראל שמקיים מצות ד'.

ישראל נמשלו לכוכבים 1024 , מה הכוכבים הללו כל אחד מהם מאיר ממסלתו, כן כל איש ישראל בכל מקום שהוא נמצא, הוא מאיר אור כי טוב, בחיזוק התורה ושמירת המצוה.

לב ישראל פתוח הוא לכל דופק בו בהתעוררות הראוי', וכאשר ראינו במוחש, אשר בכל מקום ומקום שישנו מעורר לקביעות עתים לתורה וכו' מתעוררים ת"ל בהתעוררות טובה.

בא וראה אחינו בשרינו, ד' עליהם יחיו, יושבי מדינת רוסיא יע"א, הנדכאים נאנחים ונשברים ר"ל, ירחמם השי"ת, בכ"ז עומדים ת"ל חזק, ובכל עיר ועיר ישנם שיעורים קבועים ללמוד ברבים, שיעורי משניות, גמרא, הלכה ודא"ח, ובהם גם אברכים ובחורים שי' צעירים הלומדים במס"נ בפו"מ, אשר בטח יודעים אתם מזה, ובכ"ז מתגברים המה ת"ל על כל המונעים ומעכבים ולומדים מתוך רעב ועוני ר"ל, וירחם השי"ת וילמדו מתוך עושר והרחבה בגו"ר.

ואחיך התמימים שי' רעים אהובים, כלם שכם אחד, זה בכה וזה בכה, מאירים אור תורה, כל אחד במקום מגורו והסביב לו בעיירות הסמוכות אליהם, לקרב את לב ישראל לקביעות עתים לתורה, בבתי כנסיות ובתי מדרשות.

לא מבעי הרבנים, השו"בים, המלמדים שי' התמימים, אלא גם בעלי העסקים, עוזרי בתי מסחר, ועובדי במלאכת יד (הנק' קוסטארעס) העובדים בעמל וזיעה, הנה מלבד זאת אשר כאו"א מהם, יברכם השי"ת, קובעים שעורי למוד באגודה דוקא (כפי תנאי מקומם, אם בעיירות הגדולות שיש ריחוק מקום או בעיירות הקטנות), הנה עוד זאת כל אחד מוצא חוב לנפשו לפעול גם בזולתו וסביבתו.

בכמה וכמה מקומות בעמק הבכא – ירחם השי"ת ויאיר להם ולנו בישועה ובגאולה שלמה בביאת מ"צ בב"א – נסתדרו חברות "תפארת-בחורים" 1025 , היסוד הוא שבאים אברכים וצעירים בעלי עסקים או עוזרי בתי מסחר (לא מתלמידי התמימים שי' כ"א הנק' ועלטיקע בחורים) ובעלי מלאכות, גם הלומדים בבתי הספר אוצוליסצעס, ולומדים שיעור גמרא, עין יעקב, פסוק חומש עם פרש"י, ואיש את רעהו יחזקו לשמור את הדת יברכם השי"ת.

מלאכי מרום, ואתם עמם אלו היושבים בארצות החופש בעניני לימוד התורה, בוש יבושו לעומת המס"נ של הלומדים שי', יברכם השי"ת בברכה כפולה ומשולשת, וכמאמר 1026 אני חומה זו תורה דתורה מגינה 1027 , והיא תגן עליהם להצילם מכף מעוול וחומץ.

ואתה תלמיד המוסד הק' תו"ת יצ"ו, אשר זכית ללמוד שנים רבות בבית אלקים אשר יסדו איש האלקים, וזכית לשמוע הוד קולו בתורה ועבודה, זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ואתה מסתפק בזה במה שלפנות ערב אתה לומד שיעור גמרא.

זכור נא את להט להב להבת שלהבת י"ה, ואשו הגדולה, אשר ראית בקרב אחיך התמימים בקול חוצב הררי עד לאמר, אתם התמימים, האלקים יעזרכם ותהיו לאנשים, היו אנשי חיל, להאיר אור תורה ע"מ לשמור לעשות ולקיים, ולעורר לב ישראל בימין מקרבת, לתורה ועבודה ובמדות טובות ונעימות.

דברים הדברים האלה, חיים וקיימים המה, כמאז כן עתה בוערים המה בכל עוז תוקף קדושתם, והן המה רוח החי' בכל אופני מרכבת עמינדב, הן עלה אשר התנדבו ומנדבים עצמם לעמוד על משמרתם משמרת הקדש לעשות חיל, להתעורר לקבוע עתים לתורה ולעורר גם את חברו, מיודעו ומכירו, לקיים דבר ה' הנאמר על ידי עבדו הקדוש, אשר מסר ונתן נפשו הק' והט' בעד תלמידיו ותלמידי תלמידיו, והנושא רינה ותפלה בעד צאצאיו יוצאי חלצי בית האלקים, אשר יסד לעד, עד בא משיח גואל צדק בב"א, כי איש איש מהם והעוזר להם בכל בית ישראל, בלימוד תורה תמימה וחיזוק היהדות וחיזוק לב ישראל סבא יצליחו בהצלחה גדולה ומופלגה בכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר.

ומעומק נקודת לבבי קורא אני אליך תלמיד התמימים, יברכך השם, לבא לעמוד על משמרתך, משמרת הקדש, לעבוד בדבר קביעות עתים לתורה ברבים, ולתת לבך ודעתך על זה בשימת לב מיוחדת, בכל מקצועות ענין זה, הן בין בני תורה הלומדים בעיון גדול, והן בין אלו הלומדים אגדה, ולייסד חברת תפארת בחורים כאמור, ובפרט להתעסק לעורר לב האנשים הפשוטים העוסקים במסחר ומלאכה, לבאר להם ולהסבירם את האמת הגמור כאשר הוא, אשר אצלנו בנ"י שי' אין הפרש והבדל עקרי בין למדן לאיש פשוט, כי כל א' מישראל הנקודה היהדות שבו והמדות עצמי' שלו, טובים המה באמת, וכתיב 1028 בנים אתם לה' אלקיכם, בלי הבדל גזע רבנים או בעלי מלאכות, כי כל לבבות דורש ה' , יקר וחביב הוא במאד, ועל כל בי עשרה שכינתא שריא 1029 , ועשרה מבני ישראל שי' הם עדה שלמה 1030 , ותשעה גדולי ישראל שי' הם חסר א' למנין שדרוש עשרה דוקא, העשירי חסר, ואיש פשוט משלימו. וכן ימצאו כמה ענינים במה לבאר ולהסביר לקרב לב ישראל אל קביעת עתים לתורה, ואמירת תהלים וכדומה במדות טובות.

ותמיד צריכים לזכור, כי לקרב איש אחד מישראל אל ענין טוב, בדרכי שלום ויושר דוקא (כי זהו תנאי ועיקר שלא להתקוטט, ושל[א] לדבר בגסות הרוח וקול פקיד ומצוה, ורק ברוח של טהרה, וקירוב הדעת ופנימית הלב, אז ע[ס] זאל זיך אן רירין מיט א אמת, גם אפילו בעניני תוכחה, וכמבואר בד"ה אם רוח המושל 1031 , רפ"ד) הוא כמקיים עולם מלא,

והדבר הננו רואים במוחש ממש, אשר כמה אנשים יחידים גם פשוטים (כלומר שאינם בעלי ידיעה גדולה בתורה) רק שקבלו חנוך טוב, או הדרכה טובה, פעלו ועשו במקום מגורם, כמה ענינים טובים וגדולים מאד, במוסדות של תורה ויראת שמים.

ודברים כאלה ת"ל שומעים אנחנו, מפי כמה וכמה אנשים המספרים, אשר במקום פלוני ופלוני נמצא איש א', הגם שהוא בעצמו איש פשוט (כלומר אינו למדן) אבל אוהב תורה, ובני תורה, ומקרבן, ויסד ישיבה או חדר, או מחזיק בהמ"ד או בהכנ"ס ומשתדל אדות אגודה של לומדי שיעור משניות, גמרא, אגדה, וכדומה, או עוסק בתלמוד תורה, בחברת שומרי שבת, בחברת פועלי צדק, תפארת בחורים.

באחת העיירות הגדולות הי' איש א' שי' אשר מלאכתו אופה לחם, והוא הי' רוח החי' בהחזקת נערים קטנים ללמוד תורה במסירות נפש בפועל ממש, עד שנידון במשפט קנס ממון ומאסר, ובעת המשפט אמר, שהחזיק לומדי תורה, מחזיק לומדי תורה, ויחזיק לומדי חורה.

כמה בתי כנסיות, כמה בתי מדרשים, כמה ישיבות, חדרים, כן ירבו, יש לנו ת"ל הודות לעבודתם של אחב"י הפשוטים שי', כי הן המה בדי הארון, אשר בגללם התורה תורת השם יתברך מאירה לנו, ומאיר לנו לעד לנצח נצחים.

הארכתי בכתבי זה, למען לעורר בך את הנקודה הפנימית, ולהזכירך את אותו המצב אשר בו קבלת את חינוכך והדרכתך, והנני מברכך שיעזרך האל הטוב לקיים חובותיך בתור יהודי, בתור אוהב תורה, ובתור תלמיד המוסד הקדוש "תומכי-תמימים" יצ"ו.

והאל הטוב, נותן התורה ית' ויתעלה, הוא ית' יצליח לכל העושים והמעשים בהגדלת והרחבת הרבצת תורה ויראת שמים.

הדו"ש ומברכך.

הערות

  1. 1022. תלמידנו . . ירוחם פישל: גיטעליס, קאוועל. ראה אודותיו ס' התמימים ח"א ע' לט. ראה גם שתי האגרות הקודמות.
  2. 1023. וכמאמר רבינו הגדול: תניא פרק לו.
  3. 1024. ישראל נמשלו לכוכבים: דב"ר (פ"א, יד). וראה גם לעיל ח"א אגרות פג-ד. קנו.
  4. 1025. תפארת בחורים: ראה תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית פרק ט.
  5. 1026. וכמאמר: פסחים פז, א.
  6. 1027. דתורה מגינה: סוטה כא, א.
  7. 1028. וכתיב: ראה יד, א.
  8. 1029. ועל . . שריא: סנהדרין לט, א.
  9. 1030. ועשרה . . עדה שלמה: משנה סנהדרין ב, א. שוע"ר או"ח סי' נה ס"ב.
  10. 1031. בד"ה אם רוח המושל: סה"מ תרפ"ד ע' רטז.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.

  1. לקוטי שיחות 110 סנהדרין ב, סע"ב ואילך
  2. תורת מנחם בס"ד. ש"פ מטות, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ד סנהדרין ב, א
  3. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תש"כ. סנהדרין ב, סע"א
  4. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ה סנהדרין ב, א
  5. מאמרים מלוקטים בס"ד. יום ה', וא"ו תשרי ה'תשל"ז סנהדרין ב, סע"ב
  6. תורת שמואל קצה סנהדרין ב, סע"א
  7. תורת שמואל תקס סנהדרין ב, א
  8. שולחן ערוך ב סנהדרין ב, א
  9. שולחן ערוך י סנהדרין ב, א
  10. שולחן ערוך טו סנהדרין ב, א
  11. שארית יהודה סימן לח סנהדרין ב, א
  12. שוע"ר עם ביאור דברי שלום נג דין הראוי לירד לפני התיבה סנהדרין ב, ב
  13. שוע"ר עם ביאור דברי שלום נה דיני קדיש סנהדרין ב, א