ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ז ויקרא שיחה ב18

18

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

8 לקוטי ואילו הוא עצמו צודק, שהרי "על כל פשעים תכסה אהבה"::, והאדם משוחד מאהבת עצמו.

ואף אם יצליח האדם להסיר את פניותיו העצמיות ולהתבונן בדברים "אליבא דנפשיה", ואכן יגיע להכרה שראייתו חסרונות זולתו נובעת מאשמתו שלו3 - בכל זאת, השכל וההגיון בכלל מדודים ומוגבלים, ולכן, כאשר יקיים את ה"משפטים" רק מתוך שכל והבנה, יהיה הקיום מוגבל בהתאם למגבלות שכלו.

לפיכך מבאר הרבי שצריך לקיים את המשפטים כמו חוקים, בדרך של קבלת עול מלכות שמים, שאין בה שום הגבלות.

יא. קיום מתוך קבלת עול, הבנה ורגש

"נעוץ סופן בתחלתז"* -

בתחילת הפרשה נאמר קודם "ויקרא" באופן סתמי, מעל לשם הוי'*:, ואחר כך נאמר - "וידבר הוי'".

2) משלי יו"ד, יב. - גם על פשעים אלו המרדים (יומא לו, ב. שבועות יב, ב) תכסה אהבה.

3) וכפירוש הבעש"ט עה"פ (ירמי" ב, יט) תייסרך רעתך, שהרע שרואה בזולתו הוא "רעתך" - רע שלו. וראה עד"ז לקו"ת בהעלותך לג, סע"א.

4) ספר יצירה פ"א מ"ז.

5 ראה לקו"ת ר"פ ויקרא וראה סד"ה ויקרא העת"ר (בהמשך תער"ב ח"ב).

ועפי"ז יומתק מ"ש רש"י "אבל לנביאי האומות כו'" (דלכאורה, מאיזה טעם יהי' ס"ד לומר,

ויקרא ג

משמעות הדברים בעבודת ה' היא, שיסוד העבודה ותחילתה צריכים להיות מתוך קבלת עול שלמעלה מטעם ודעת>, ולאחר מכן יש להוריד זאת להבנה שכלית ולרגש":.

וכך גם לגבי המצוות שבין אדם לחבירו: היסוד אכן צריך להיות - קיום ציווי הבורא. אך לאחר מכן יש להוריד זאת לרגש פנימי, וגם זהו רצון ה', שהאדם יהיה בעל מדות טובות, כך שהוא אכן יחוש את זולתו, ויגיע לידי "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך"*, כשם שאת כבודו שלו אין הוא מחשיב רק מתוך קבלת עול.

כשם שהדברים אמורים לגבי ההנהגה הנדרשת בין אדם לחבירו מלכתחילה, כך גם לגבי "והשיב את הגזילה", הפיוס והמחילה שעליו לבקש מחבירו אם "וכיחש בעמיתו" אינם

הערות

1. שהקריאה, שענינה הוא "לשון חיבה", הייתה גם לנביאי או"ה) - כי בכיון שהקריאה היא מבחינה שלמעלה מהוי', הרי בבחינה זו כחשיכה כאורה, אח עשו ליעקב - שניהם בשוה. ואעפ"כ - ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי.
6. תניא פמ"א.
7. אלא שגם זה עצמו צריך להיות בכדי לקיים רצון הבורא (כי רצה"ע הוא שהעבודה תהי' גם בהשגה והרגש). וזהו"ע "לכל דברות כו' קדמה קריאה", שגם ה"דברות" - השגה והרגש - הקדמתם ויסודם הוא "ויקרא" - קבלת עול.
4. וכ"ה גם בהענינים שבין אדם לחבירו, שאף שצ"ל בהרגש כו', הנה זה עצמו צ"ל מצד קב"ע, כנ"ל הערה 31. ובזה יומתק, מה שגם סיום הסדרה (אף שהמדובר בו הוא ענינים שבין אדם לחבירו) נקרא "ויקרא".
8. אבות פ"ב מ"י.

מצוטט ב־2 עמודים

תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ויקהל, מבה"ח אדר-שני, ה'תשי"ד. לקו"ש ח"ז ע' 18
תורת מנחם בס"ד. ש"פ חוקת, יו"ד תמוז, ה'תשכ"ה לקו"ש ח"ז ע' 18

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 29 עמודים.