ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יז בהר שיחה א276

276

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה א

א. כל המצות ,,כללות'יהן ודקדוקיהן מסיני"

בתחילת הסדרה מתעכב רש"י על המילים ,,בהר סיני"' ומפרש: מה ענין שמיטה אצל הר סיני והלא כל המצות נאמרו מסיני, אלא מה שמיטה נאמרו כללותי' ופרטותי? ודקדוקי' מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני" - כלומר: זה שנאמר במפורש בשמיטה שהיא נאמרה בהר סיני (אף ש, כל המצות נאמרו מסיני"), הוא כדי ללמד ממנה על כל שאר המצוות, שבדיוק כמו ששמיטה כללות"

ופרטותי' ודקדוקי' נאמרו מסיני, כך גם כל המצוות - כללותיהן ופרטותיהן ודקדוקיהן מסיני.

לאחר מכן אומר רש"י: ,,כך שנויה בתורת כהנים, ונראה לי שכך פירושה לפי שלא מצינו שמיטת קרקעות שנשנית בערבות מואב במשנה תורה למדנו שכללותי' ופרטותי'* כולן נאמרו מסיני, ובא הכתוב ולמד כאן על כל דיבור שנדבר למשה שמסיני היו כולם כללותיהן ודקדוקיהן וחזרו ונשנו בערבות מואב".

זאת אומרת, רש"י בא להבהיר': זה שאנו יודעים אשר ,כל המצות נאמרו מסיני'", הוא רק בנוגע לכללותיהן, ויש צורך בראיה שכן הוא גם ביחס

הערות

1. שיחות 25
1. בדפוס שני מעתיק גם ,וידבר ה' אל משה". וברש"י כת"י מעתיק תיבת ,,לאמר".
2. כ"ה בדפוסי רש"י שלפנינו (ובתו"כ, דפוס א' וב' דרש"י - ליתא). וי"ל:
4. בפרטיות - כשמדייקין ביותר בלשון ובסגנון: כלל = ,,והשביעין תשמטנה ונטשתה" (משפטים כג, יא): פרט - תזרע, תשמור (פרשתנו כה, ד): דקדוק - ,לא תקצור" - להיות מחזיק בו (פרש"י פרשתנו שם, ה).
5. אבל בכללות יותר, הן ,,פרט" הן ,,דקדוק" - כולל שניהם [ולכן בתו"כ הל' - ,,דקדוקי'" ובש"ס (דלקמן הערה 8) - ,,פרטות" - כי בשניהם הכוונה לשניהם],
6. ולאחר שמבאר רש"י בתחילה כל החלוקות - אטי בי רוכלי' בו'*.
7. וראה עוד (בפירוש ,,פרטותי' ודקדוקי'") - רמב"ם, רא"ם, גו"א, מהרי"ק (ירושלים תשל"א), באר מים חיים (לאחי המהר"ל), ס' הזכרון. ועוד. שיחת ש"פ נשא תשכ"ט (נעתק חלקה בלקו"ש [המתורגם] ח"ח ע' 39 הערה 45. חי"ג ע' 93 הערה 5).
8. *) ובכמה כת"י דרש"י (וכן בלשון רש"י שברמב"ן וברא"ם) הגירסא גם בהמשך דברי רש"י: אף כולן כללותיהן ופרטיהן ודקדוקיהן מסיני.
3. דלא כדעת רבי (מו"ק ב, ב. גיטין לו, א. קידושין לח, ב) דבשתי שמיטות הכתוב מדבר, אלא כדעת רבנן דפליגי עליו, וכמ"ש ברע"ב כאן.
4. כ"ה ברוב הדפוסים. ובדפוס א' דרש"י ובכמה כת"י דרש"י: ,ופירושי'". ועפ"ז לכאורה קאי על הפירושים בתושבע"פ. וראה לעיל הערה 2 ובס' שנסמנו שם.
6. דבק טוב, נימוקי שמואל ושפ"ח. וראה רא"ם, משכיל לדוד. ועוד.
66. במפרשי רש"י (ותו"כ) כ' דרש"י (והתו"כ) סמך על מש"נ בס"פ בחוקותי ,אלה המצות גו' בהר סיני" (או - שם כו, מו). אבל מזה שרש"י לא הזכיר כלל פסוק זה (שנאמר לאחרי פ' בהר) מוכח שהוא מובן מהנאמר לפנ"ז. וי"ל דמוכרח ע"פ פשט, דאל"כ מה עשה משה בהר מ' יום ומ' לילה*. וכן מוכח מכמה כתובים. ואכ"מ.
13. *) והחידוש בפרש"י ר"פ משפטים - הוא לענין פרטי המצות שבפרשה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 29 עמודים.