108
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
קיימים לגבי חיות הגוף, ולגבי האכילה הקשורה לחיות הגוף, בדלעיל,
כך קיימים שני אופנים אלו גם בחיות הנשמה של הנפש האלקית אצל ישראל, שישנה תמצית החיות של הנשמה, הנקודה היהודית הקיימת אצל כל ישראל באופן שווה*, וישנה ,התפשטות" החיות, הכוחות הגלויים של הנשמה, שבכך יש דרגות רבות ושונות*.
וזוהי הסיבה לכך שהעומר לגולגולת, המזון הרוחני, היה מוגדר בעיקר בשיעור עצמי, הזהה אצל כל ישראל", כמודגש בפרשת המן, כדלעיל:
כידוע, יציאת מצרים היא לידת עם ישראל5, ובמשך כל ארבעים השנים במדבר דומים ישראל לתינוק*, או לגדול הסמוך על שולחן אביו, אשר כל צרכיו מסופקים על ידי אמו (או אביו), כך הי ישראל במדבר,
שהקדוש-ברוך-הוא סיפק להם את כל צרכיהם - מזון, מים, לבוש" וכדומה - ,באשר ישא האומן את היונק""".
וכשם שאצל תינוק, בשנותיו הראשונות, אין ניכר השוני בין החיות שבכוחות ובאיברים השונים - בין השכל שבראש לבין המדות שבלב - אלא מורגשת בעיקר בחיות הכללית, הזהה בכל הגוף. ומזונו זהה - הוא יונק משדי אמו ובמאכל מוכן זה נכללים כל מרכיבי המזון הדרושים לו, וכל הטעמים9 -
כך היה בתקופה זו, של ארבעים השנים במדבר, לאחר לידת עם ישראל, שמזונם הרוחני, = שניתן באמצעות מזונם הגשמי - ה,מן", היה בעיקר בשיעור עצמי של ,עומר לגולגולת", הקשור לחיות של עצם הנשמה, לעצם ההתקשרות של ישראל לקדוש-ברוך-הוא, הנעלית מהבדלי דרגות בישראל - דרגת ,ראש" ודרגת ,רגל" וכדומה. ובמזון זה, במשך ארבעים השנים במדבר ,5 ,מוצאים
הערות
- 5. ונוגע להלכה בדיני פקו"נ (שו"ע הל' שבת סשכ"ט. ועוד) שחיובו הוא כלפי כאו"א בשווה. ולהעיר מתניא פל"ב ד,,הנפש כו' כולן מתאימות ואב א' לכולנה".
- 6. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 156 ואילך.
- 7. להעיר מפני דוד להחיד"א סוף פרשתנו (אות כב) מפי' רבינו אפרים: וימודו בעומר עמר גימט' יש נגד יש עולמות לכל צדיק וצדיק וסוד המרבה והממעיט לרמוז לכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב. וראה גם מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"א ע' שנא. ספר הליקוטים שם ע' תתז. וש"נ.
- 8. ראה יחזקאל טז ובמפרשים שם.
- 9. ראה ירמי" ב, ב.
- 6. בשלח ג שיחות 17
- 0. ראה תענית ט, א. פרש"י עקב ח, ד. ועוד.
- 1. ל' הפסוק בהעלותך יא, יב.
- 2. ראה להלן הערה 64.
- 3. ע"פ המבואר בפנים (וע"פ הנ"ל הערה 46) יומתק לשון רז"ל (קידושין לח, א. פרש"י פרשתנו טז, לה): וכי ארבעים שנה אכלו והלא ארבעים שנה חסר שלשים יום אכלו. דלכאורה: כלל הוא ברז"ל ד,,דרך המקרא כשמגיע המנין לסכום עשירית פחות אחת מונה אותו בחשבון עשירית ואינו משגיח על חסרון האחד" (ל' הרא"ש סוף פסחים), ועאכו"כ דאין מדייקים במספר
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.
- לקוטי שיחות 57 מאותו ספר קידושין לח, ב
- לקוטי שיחות 95 מאותו ספר קידושין לח, א
- לקוטי שיחות 342 מאותו ספר קידושין לח, א
- לקוטי שיחות 350 מאותו ספר קידושין לח, א
- לקוטי שיחות 249 מאותו ספר קידושין לח, ב
- לקוטי שיחות 276 מאותו ספר קידושין לח, ב
- לקוטי שיחות 1 מאותו ספר קידושין לח, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשט"ו. קידושין לח, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ה קידושין לח, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ה קידושין לח, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז קידושין לח, רע"א
- שולחן ערוך טו קדושין לח, ב
- שולחן ערוך לד קידושין לח, ב