ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ט ראה שיחה ב108

108

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

₪ לקוטי

שלגביה אמר הקדוש-ברוך-הוא "ואם תיבין לא אתפרע". (=אם ישובו בתשובה לא אענישם), מסיק מכך הרמב"ם, שתשובה מועילה לגבי כל עיר נדחת.

בכך אין מובן*': כיצד ניתן ללמוד הלכות בנושא עיר הנדחת לאחר מתן תורה, מסיפור סדום, אשר היה לפני מתן תורה, והרי הכלל קובע*, ש"אין למדין מקודם מתן תורה"?

אמנם, אנו מוצאים בדומה לכך בתלמוד הירושלמי?' ובתוספתא'', שההלכה שגם נכסי צדיקים שבתוך עיר הנדחת נשרפים עם שללה נלמדת מכך שממונו של לוט אבד בסדום,

אך עצם ענין זה אינו מובן: אכן, כיצד ניתן ללמוד הלכה לאחר מתן

תורה מממונו של לוט, אשר היה לפני מתן תורה?

ד. מציאות חדשה ודין חדש

כדי להבין את כל האמור לעיל, יש להקדים ולבאר ענין תמוה נוסף שאנו מוצאים בהלכות עיר הנדחת:

לגבי עבודה זרה קובעת ההלכה, שאם יחיד עובד עבודה זרה מגיע לו על כך עונש סקילה. ואילו כאשר כל אנשי העיר, ואפילו רובם, עבדו עבודה זרה, וכן התקיימו לגביהם התנאים האחרים של עיר הנדחת, הם נענשים במיתה קלה יותר - הם נידונים בסייף9'.

ולכאורה: לפי ההלכה, כאשר אדם עובר עבירה, או כמה עבירות, שמגיע לו עליהן מיתות שונות, הרי הוא "נידון בחמורה"**'.

ולפי זה תמוה בעניננו: כיון שכל אחד מאנשי עיר הנדחת הוא גם יחיד כשלעצמו, ומגיע לו על כך עונש סקילה, ולא רק הרג בהתאם לדין של אנשי עיר הנדחת, מדוע קובעת התורה שהוא נידון בסיף, שהיא מיתה קלה, ולא בסקילה, שחמורה יותר מסייף?

והתמיהה אף קשה יותר: כל עוד האדם אשר הכריע והשלים את ה"רוב" של אנשי העיר עדיין לא עבד עבודה זרה, הרי כל אלו שכבר עבדו עבודה

הערות

1. וי"ל שלפי הירוש' והתוספתא, היתה הפיכת סדום [לא לפי ש"יד עני ואביון לא החזיקה" (יחזקאל טז, מט) - כי בשביל עון זה לא הי' לה דין עיר הנדחת - כ"א] מצד חטא ע"ז (ראה סנה' קט, א. רד"ק לך יג, יג).
2. ומ"ש "ויד עני ואביון לא החזיקה", אי"ז הסיבה ל"ואסיר אתהן" (יחזקאל שם, נ), כ"א הוא סיפור הנהגת סדום בזה שהיתה דומה לירושלים - כפירוש השני שברש"י סנה' קד, ב.
3. גם י"ל, שזה (חטא ע"ז בסדום) נרמז ב"ותעשינה תועבה" (יחזקאל שם) - דוגמת "נעשתה התועבה" (פרשתנו יג, טו).
4. תרגום אונקלוס שם. וראה גם ת"י ותיב"ע שם.
5. נוסף על הקושיא שבסדום הי' העונש דב"ד של מעלה.
6. ירושלמי מו"ק פ"ג ה"ה - הובא בתוס' מו"ק ב, א.
7. סנה' פ"י ה"ח.
8. סנה' פי"ד, א.
9. ראח ג
10. שיחות
9. משנה סנה' קיא, ב. רמב"ם שם פ"ד הלי אזב. *19) סנה' פא, ב. רמב"ם הל' סנה' פי"ד ה"ד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.