1
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
יותר מיום המיתה, ובאופן שהוא מכפר - בשעה ש,טוב .. יום המות מיום הוולדו" ובמיוחד כפי שמודגש במדרש?, שביום הלידה לא צריכה להיות שמחה, כי אין יודעים ,באיזה פרק ומעשים יעמוד אם צדיק ואם...", ואילו כאשר ,ומת - הם צריכים לשמוח שנפטר בשם טוב...".
אף אם נאמר שלאחר ש,נפטר בשם טוב", הרי ,סופו מוכיח על תחלתו", שגם יום לידתו הוא יום נעלה בעל זכות מיוחדת, כיום שבו ירדה נשמת הצדיק לעולם - בכל זאת, זוהי רק תוצאה ממה שהתגלה לאחר מכן ביוס המיתה, כאשר ,נפטר בשם טוב"''. ולא ייתכן שליום הלידה תהיה מעלה גדולה יותר מיום המות!
כן יש להבין: לפי מדרש זה וביאורו של אדמו"ר הזקן, אודות המעלה המיוחדת של ,יום המות", מתעוררת תמיהה: כאשר הגמרא צריכה למצוא הסבר לכך שנפילת הפור בשבעה באדר היא זכות המבטלת את גזירת המן, צריכה היתה הגמרא לומר, שיום ,שמת בו משה", מבחר המין האנושי'', זוהי
9 קה"ר שם. ועד"ז בשמו"ר שם.
0) אף שזה גופא בא מ,כח" הלידה, כהלי מיום הוולדו" (וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ב ע' 4. ולהעיר מלקו"ת מצורע (כה, א) בפי' התחלת הכתוב ,טוב שם משמן טוב") - אבל הגילוי בפועל נשלם בעת ההסתלקות. ולהעיר מלקו"ש ח"ב (ע' 3 ואילך) במעלת הפועל על הכח.
1) ראה רמב"ם פיה"מ לסנהדרין פ' חלק היסוד הז'.
שמות א
הזכות הגדולה ביותר, שביכולתה לפעול ,,ישועות בקרב הארץ" ולגרום לביטול גזירתו של המן?'!
- כמובן, אין זו קושיה מדוע המן ,שמח שמחה גדולה" על כך ש,נפל לי פור בירח שמת בו משה", כי הוא לא ידע אודות מעלת יום ההסתלקות. אך השאלה היא: מדוע אין הגמרא מציינת זאת במסקנה, ב,ולא היה יודע..."?
. .בשעה שנולד משה נתמלא הבית כולו אוו"
ויש לומר, שההסבר לכך הוא:
אמנם, הכלל ,טוב .. יום המות מיום הוולדו" אמור לגבי כל אדם, ואפילו לגבי צדיקים, כי ,אין אדם יודע מה מעשיו". אך משה הוא יוצא מן הכלל בכך, כי על לידתו של משה אומרת התורה'' ,ותרא אותו כי טוב הוא", וכפי שמפרשים זאת חז"ל>, ש,,בשעה
הערות
- 2. בלקו"ש [המתורגם] חט"ז (ע' 373 ובהערה 6 שם. וראה שיחת ש"פ תרומה תשמ"ג) נת' שכוונת הגמ' ב,,ולא הי' יודע שבז' באדר מת ובז' באדר נולד" היא להדגיש מעלת יום מיתתו, כי זה ש,היום מלאו ימי ושנותי" (כפרש"י מגילה שם) - וכמחז"ל (קידושין לח, א. וש"נ) ,שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום" - מורה על השלימות שבעבודת הצדיקים, המאירה בגילוי ביום פטירתם. ע"ש בארוכה.
- 2. וכאן נת' ע"פ פרש"י ,כדאי הלידה שתכפר על המיתה", שמזה מובן שהמעלה הים בענין (יום) הלידה כשלעצמו.
- 3. פרשתנו ב, ב.
- 4. סוטה יב, א (וראה שם יג, רע"א). שמו"ר ופרש"י עה"פ (ושם (וכן בכד הקמח שבהערה 22)
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ תצוה, ח' אדר-ראשון, ה'תשכ"ז לקו"ש חכ"ו ע' 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.
- לקוטי שיחות 57 מאותו ספר קידושין לח, ב
- לקוטי שיחות 95 מאותו ספר קידושין לח, א
- לקוטי שיחות 342 מאותו ספר קידושין לח, א
- לקוטי שיחות 350 מאותו ספר קידושין לח, א
- לקוטי שיחות 249 מאותו ספר קידושין לח, ב
- לקוטי שיחות 276 מאותו ספר קידושין לח, ב
- לקוטי שיחות 108 מאותו ספר קידושין לח, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשט"ו. קידושין לח, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ה קידושין לח, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ה קידושין לח, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז קידושין לח, רע"א
- שולחן ערוך טו קדושין לח, ב
- שולחן ערוך לד קידושין לח, ב