8

8 לקוטי

ואמר הכתוב שקין והבל הי' להם צאן ** וכו -- ה"ז כעין .בנים הסמוכים על שלחן אביהם".

[ואולי זהו דיוקו של רש"י ,שהכל הי שלו"* בשינוי לי ממקור פירושו -- לי המד"ר: ,שהכל הי' ברשותו" -- היינו שחי' שלו, אלא שנתון ומונח ברשות אחרים],

וגם אם נאמר שאדה"ר נתן להם חלק במתנה גמורה, הרי מכיון שהנתינה היתה בבחירתו ומרצונו הטוב והם בניו ובני בניו כו' בודאי לא יגזול מחלקם.

ד אמנם צלה"ב:

איך נעשה מעיקרא ,הכל שלו" (של אדה"ר) !? והרי פשוט שבכדי לקנות דבר צ"ל קנין. ודוחק גדול הוא ולא מצינו שעשה אדה"ר בכל דבר שבעולם קנין המועיל וכ"ז במשך אותה שעה קלה קודם שנבראה חוה וכו'. ומדכתב רש"י בפשטות ,שהכל הי' שלו" בלי שום הסברה נוספת, מוכרח לומר שפשוט הוא עד כ"כ שאין רש"י צריך לפרשו.

והנה ישנם המביאים ראי' מזה (,שהכל הי' שלו" (של אדה"ר) - אף שלא עשה קנין) > שכשישנו דבר שאין לו בעלים ורק אדם אחד בעולם יכול לקנותו (מאיזה טעם שיהי'!*) אי"יצ אותו אחד לעשות קנין, אלא נעשה שלו בד"מ.

\יקָרא א

[ויובן זה באם נאמר שגדר הפקר הוא" (לא שאינו שייך לשום אדם בעולם, כ"א) ששייך לכאו"א בעולם *י, ועפ"ז הקנין שצריכים לעשות בהפקר הוא רק בכדי להפקיע זכותם של שאר בנ'א. ולכן בנדון שאין לשאר בנ'"א שום זכות בזה, אי"צ קנין].

אבל [נוסף ע"ז שגם ע"ד ההלכה

) שקו"ט בזה בצפע"נ הלי נדרים פיב הי"ד (י, ג). הלי מתנות עגיים פ"ב (לא, ג). ופ"ד (נע, ג). וראה לקו"ש חט"ז ע' 136 ואילך.

אבל אמרו ,שהיו מופקרים ועומדים מששת ימי בראשית" לא משמע כן. ואין לומר שכוונתו שמכיון שהכל הי' מופקר מששת ימי בראשית, לכן קנה אדה"ר הכל תומ"י כשנברא וכו" כנ"ל, שהרי מפרש ,לקנות בה מן ההפקר שהיו מופקרים ועומ-

אבל לא הי' הכל שלו כ"א.: רק וה שהחזיק בו, משא"כ מה שביערים וכו" -- הפקר הי'.