ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ה בראשית שיחה ג33

33

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

6 לקוטי

את הפטיש בערב שבת, ואף ההורדה - עד כחוט השערה סמוך לכלי - נעשתה בערב שבת, ואחר כך הוא הוריד את הפטיש עד לכלי בשבת, בהשלימו את המרחק של "כחוט השערה" - אין זה נחשב כחצי מלאכה, ואין חל על כך איסור דרבנן'*.

יד. השלמות תלויה ב"חוט השערה"

מ"יינה של תורה" שבפירוש רש"י זה:

יהודי בן תורה יכול, לכאורה, לטעון: הרי ההלכה קובעת, שבעלי עסקים יוצאים ידי חובת:3 המצוה של "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה"' על ידי לימוד רק "פרק אחד שחרית ופרק אחד

בראשית ג

ערבית"**, ואף על ידי פסוק אחד בלבד בשחרית, ופסוק אחד בלבד בערבית5. מדוע אפוא דורשים ממנו, שהלימוד שלו יהיה במשך כל היממה? אמנם, כיון שזמנו פנוי חובתו ללמוד רבה יותר מאשר חובתו של מי שעסוק בעסק או בעבודה. אך בכל זאת, הוא טוען, מדוע חובתו כה חמורה: אותו איש עסקים, הלומד רק שני פסוקים ביום, יוצא בכך ידי חובת מצות תלמוד תורה, ואילו כאשר הוא לומד עשרים ושלש שעות וחמשים ותשע דקות ביום, ורק דקה אחת הוא מתבטל, הוא כבר נחשב כמי ש"דבר ה' בזה... "* ר"ל. הייתכן?

התשובה על כך היא': "לא ברא הקדוש-ברוך-הוא בעולמו דבר אחד לבטלה"*:. כל דבר, כולל מקום וזמן, שהקדוש-ברוך-הוא ברא בעולם, אף דבר פעוט ביותר יש לו תכלית. ואם הקדוש-ברוך-הוא נתן לאדם דקה מסויימת כדי ללמוד והוא אינו מנצל רגע זה לפי התכלית המסויימת, הוא גורם לכך שבריאתו של הקדוש-ברוךהוא תהיה לבטלה ח"ו.

על כך נלמדת ההוראה מהפסוק "ויכל אלקים ביום השביעי", לפי הפירוש הראשון של רש"י. ובהקדים:

הערות

1. כי מה שאסרו חכמים חצי מלאכה בשבת הוא דוקא כאשר חצי המלאכה שעושה בשבת הו"ע בפ"ע. וכמו הנחה בלא עקירה שה"הנחה" היא דבר בפ"ע מה"עקירה". משא"כ כשחצי המלאכה שעושה בשבת אינה בגדר מלאכה כלל מצד עצמה, ורק העשי' שקודם השבת עושה אותה ל"מלאכה", אין בזה גם איסור דרבנן. ובנדו"ד: גמר הכלי (או פירוק הסלע מן ההר - לדעת רש"י שבת קב, ב) הוא מצד הכאת הפטיש עליו (ולא מצד נגיעתו בהכלי או בהאבן), ומכיון שבהורדת הפטיש שיעור של "כחוט השערה" אין בה שום הכאה שתוכל לגמור את הכלי, וההכאה שישנה בהורדה זו היא מצד ההורדה שעשה בערב שבת, הרי לא עשה בשבת גם חלק מהמלאכה.
2. ולא רק שפטורים הם מלימוד התורה בשאר שעות היום, לפי ש"אונס רחמנא פטרי'", אלא שע"י פ"א שחרית כו' מקיימים הם מצות לא ימוש גו' והגית גו' (מנחות צט, ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ה"ד).
3. יהושע א, ח.
4. מנחות שם. הל' ת"ת שם.
5. כדאי' במנחות שם ובהל' ת"ת שם שיכול לצאת גם בק"ש שחרית וערבית, ועיקר הק"ש [לפי דיעה אחת - ראה שו"ע אדה"ז סנ"ח, ס"א. סוף סימן ס] הוא רק פסוק ראשון.
6. שלח טו, לא. סנהדרין צט, סע"א. הל' ת"ת שם ה"ו. תניא פ"א.
7. ראה תו"א צח, ג.
8. שבת עז, ב.

מצוטט ב־4 עמודים

לקוטי שיחות 13 לקו"ש ח"ה ע' 33
לקוטי שיחות 17 לקו"ש ח"ה ע' 33
תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א לקו"ש ח"ה ע' 33
תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד לקו"ש ח"ה ע' 33

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.