ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןאגרות קודשאגרות-קודש אדמו"ר הזקןאגרת לה

אגרת לה

[תקנ"ג]

אחרי ²⁰⁴⁵ דרישת השלום וחיים עד העולם ²⁰⁴⁶ ,

תשתפך נפשי ²⁰⁴⁷ בשאלתי, ובקשתי ²⁰⁴⁸ שטוחה ופרוסה לפני כל אוהבי ורעי כל אנ"ש בכלל, ובפרט המתעסקים בקדשים הגבאים דאה"ק ²⁰⁴⁹ תוב"ב, אליהם הוכפלה בקשתי בכל לב ובכל נפש ²⁰⁵⁰ , להשגיח בעינא פקיחא ²⁰⁵¹ לפקח פקוח נפשי ממש, לעצור בעם ²⁰⁵² ה' הנוסעים למחננו, ולהזהירם בנפשם שלא להיות לי למורת רוח ²⁰⁵³ ולעגמת נפש בנסיעה שלא בזמנה הראוי' אשר יבואר למטה, ולבקש מהם בין מאנשי עירם, ובין מהישובים הסמוכים להם, בין שהם מאנשי עיר אחרת ונוסעים דרך עירם, בין שהם חדשים, ובין שהם מאנ"ש הישנים, להזהירם באזהרה כפולה ונוראה שלא יעברו בנסיעתם הזו על אחד מאלה הדברים ²⁰⁵⁴ הנאמרים באמת ²⁰⁵⁵ וצדק ²⁰⁵⁶ , ולהראותם העתק מכתב זה.

וזה יצא ראשונה ²⁰⁵⁷ , אשר כל הנוסעים על ד' פרקים הידועים ²⁰⁵⁸ , לא יעלה על רוחם ²⁰⁵⁹ לבקש להכנס אלי לדבר עמדי ביחידות אפילו דבר נחוץ מאד בעבודת ה', וכל שכן מילי דעלמא אפילו דבר גדול מאד, כי זהו דבר שאי אפשר בשום אופן שיכנסו אלי לדבר כל הנאספים פה בד' פרקים הידועים. והנה כולם משתוקקים ליכנס, ואי אפשר לי לחלק חלוקים ביניהם, כי קשה כשאול קנאה ²⁰⁶⁰ מהדוחקים ונכנסים ²⁰⁶¹ , ואי אפשר לי לפי טבעי ורכות לבי לראות העגמת נפש של הנדחים מלכנוס, וישובו לבתיהם בפחי נפש מקנאתם, שהיא קנאת סופרים ²⁰⁶² לפי שכלם.

ובר מן דין ²⁰⁶³ את אלקים אני ירא ²⁰⁶⁴ , והיטב חרה לי ²⁰⁶⁵ עד מות ומר לי מאד ²⁰⁶⁶ , אשר נדחה בשתי ידים ²⁰⁶⁷ כל איש החפץ להתקרב לעבודת ה' מאנ"ש החדשים, אשר ההכרח גדול לדבר עמהם ביחידות ואי אפשר בענין אחר.

אך מה לי לעשות שאין הזמן גרמא בשום אופן לדבר ביחידות עם כל אחד ואחד מהחדשים הנאספים בד' פרקים הנ"ל, ואי אפשר לי גם כן לחלק חילוקים ביניהם להיות איש נדחה ואיש אינו נדחה, על כן לא יסעו כלל החדשים על ד' פרקים ליכנס לדבר עמהם ביחידות, ויש להם די ריוח ליסע באיזה חדש שירצו מחדשי השנה על א' מג' השבתות הראשונים, רק שיתעכבו ב' או ג' ימים אחר השבת.

ובשבת הד' שהוא שבת שמברכים החדש גם כן לא יסעו החדשים בשום אופן, כי שבת זה הוקבע לאנ"ש הישנים ליכנס פעם אחת בשנה דוקא כידוע מקדם ²⁰⁶⁸ , ואין הזמן גרמא ליכנס אחר השבת לדבר ביחידות עם החדשים, כי אם להישנים לדבר גדול מאד שאי אפשר לשאל בעצה מאנ"ש שבעירו, כי אין עונה לו, ובתנאי כפול ומכופל שיש לפניו ב' דרכים ואינו יודע איזה דרך יבחר לו, אבל אם אין לפניו אלא דרך אחת והיא שפלה וצר לו ממנה מאד ח"ו, וצריך לו לפי שכלו להודיעני בצערו ה"י, אזי יודיעני במכתבו או על ידי נאמן ביתי הידוע ²⁰⁶⁹ , ונכון יהי' לבו בטוח ²⁰⁷⁰ כי הגד יגיד ²⁰⁷¹ לי כל דבריו בשלמות ולא יפול דבר וחצי דבר ארצה ²⁰⁷² , אם יהי' לי מה להשיבו אשיבנה גם כן על ידי הנ"ל, ולא ידחוק לכנוס אלי בכבודו ובעצמו.

ונלאיתי ²⁰⁷³ נשוא ²⁰⁷⁴ במכתב גודל המרירות אשר ממררים חיי ממש, אותן הנכנסים לפרש שיחתן ביגונם בכבודם ובעצמם בהרחבת הביאור, כדי להכניס בעומק לבבי צערם וצרתם ה"י. גם לשאול בעצה בדברים שאין בהם צער ומרירות כלל, נלאיתי נשוא הבלבול במוח ובטול עבודה מהעמיק מחשבתי ודעתי בעומק הענין, כדי להשיב דבר על אופנו מרבוי הענינים הרבים והעצומים של כלל אנ"ש, יוסף ה' עליכם אלף פעמים, ויברך אתכם ²⁰⁷⁵ בברכת שלום לישב בבתיהם בשלום בשובה ונחת תושעון ²⁰⁷⁶ עולמים ²⁰⁷⁷ .

והנה ידוע נאמנה ²⁰⁷⁸ , כי כל אוהבי ורעי אשר נפשי חביבה עליו כנפשו, אלו היתה לו ידיעה בתחלה ²⁰⁷⁹ מה הוא עושה לי בשאלת צרכיו ועצות מרחוק, הי' יכול בודאי למצא בנפשו הפקירות זו הקלה, להשליך יהבו על ה' ²⁰⁸⁰ יעשה הטוב בעיניו ²⁰⁸¹ , ולא להטרידני ולבלבלני בעניניו. אך כי נדמה מקצת אנ"ש דמיון שוא ודבר כזב, הרחוק ממני כרחוק מזרח ממערב ²⁰⁸² ממש, לאמר לנפשי ²⁰⁸³ כאמרם על נפשות הגדולים אשר בארץ ²⁰⁸⁴ המפורסמים, ה' עליהם יחיו ²⁰⁸⁵ , אשר אין מתפעלים בנפשותם מידיעת הרבוי מאורעות שונות מפגעי הזמן, ובלא לב ולב ²⁰⁸⁶ ידברו ²⁰⁸⁷ בם. אך מה יתרון לבעל הלשון ²⁰⁸⁸ מדברת גדולות ²⁰⁸⁹ , ולב יודע מרת נפשי ²⁰⁹⁰ השפלה בשרשה באמת ²⁰⁹¹ לאמיתו ²⁰⁹² , וערך נפשי עלי ²⁰⁹³ לערך בערכי ²⁰⁹⁴ ולבי רואה חושיית, שאני רואה בחוש ממש הבלבול הגדול במוחי ולבי רבות העתים. וכמה פעמים אני מואס בחיי ממש במדרגה זו ²⁰⁹⁵ , והוסכם בלבי פעמים רבות לעקור סיכי ²⁰⁹⁶ משכני ממדינה זו ²⁰⁹⁷ . אך אני מצפה לישועת ה' לפקוח עיני העברים ²⁰⁹⁸ , ויתן בלב כל השומעים דברי אלה ²⁰⁹⁹ ולקבלם באהבה ורצון, ויהיו לרצון אמרי פי ²¹⁰⁰ .

והנה אף לפי דמיון הכוזב, העולה על רוחם לערב תבן את הבר ²¹⁰¹ לגדולי הדור המפורסמים שיחיו, אין דמיונם עולה יפה ²¹⁰² , כי שם ²¹⁰³ רובם ככולם ה' יאריך ימיהם ושנותיהם בנעימים ²¹⁰⁴ הנה משכן כבודם במדינה אחת, בעירות סמוכות וקרובות שלא בריחוק מקום כל כך בינותם, והקל מעליהם ונשאו אתם ²¹⁰⁵ במשא העם ²¹⁰⁶ .

והנה מי לנו גדול ממשה ²¹⁰⁷ רבינו ע"ה שאמר איכה אשא לבדי ²¹⁰⁸ וגו'. והנה לא הי' עליו רק צרכי צבור הנוגעים אל הכלל ולא ליחידים, כי אם לדון ביניהם במשפטי התורה, כמשארז"ל דדין היינו תורה ²¹⁰⁹ , והוא ²¹¹⁰ אחד מעמודי העולם ²¹¹¹ , ועם כל זה ארז"ל וכי תעלה על דעתך ²¹¹² שמשה רבינו ע"ה יושב ודן כל היום כולו תורתו מתי נעשית, דהיינו מלהתבודד ולהתבונן בינו לבין עצמו בדברי תורה ששמע מפי הגבורה, אבל ליתן עצות לכל יחיד שלא בדברי תורה ויראת שמים לא היתה זאת מעולם.

אהוביי אחיי ורעיי ²¹¹³ מאהבה מסותרת תוכחת מגולה ²¹¹⁴ , לכו נא ונוכחה ²¹¹⁵ זכרו ימות עולם ²¹¹⁶ בינו שנות דור ודור, ההיתה כזאת ²¹¹⁷ מימות עולם, ואיה איפוא מצאתם מנהג זה באחד מכל ספרי חכמי ישראל הראשונים והאחרונים, להיות מנהג ותיקון לשאול בעצה גשמיות ²¹¹⁸ כדת מה לעשות ²¹¹⁹ בעניני העולם הגשמי, אף לגדולי חכמי ישראל הראשונים כתנאים ואמוראים אשר כל רז לא אנס ²¹²⁰ להו ונהירין להון שבילין דרקיע ²¹²¹ , כי אם לנביאים ממש אשר היו לפנים בישראל ²¹²² , כשמואל הרואה ²¹²³ אשר הלך אליו שאול לדרוש ה' ²¹²⁴ על דבר האתונות שנאבדו לאביו. כי באמת כל עניני אדם לבד מדברי תורה ויראת שמים אינם מושגים רק בנבואה, ולא לחכמים לחם ²¹²⁵ , כמארז"ל הכל בידי שמים ²¹²⁶ חוץ מיראת שמים, ושבעה דברים מכוסים ²¹²⁷ כו' אין אדם יודע במה משתכר כו' ²¹²⁸ ומלכות בית דוד מתי תחזור כו', הנה הושוו זה לזה. ומ"ש בישעיה ²¹²⁹ יועץ וחכם חרשים, וכן משארז"ל ונהנין ממנו עצה ותושיה ²¹³⁰ , היינו בדברי תורה הנקרא תושיה ²¹³¹ , כמארז"ל יועץ זה שיודע לעבר שנים ולקבוע חדשים כו' ²¹³² , שסוד העיבור קרוי עצה וסוד בלשון תורה, כדאיתא בסנהדרין דף פ"ז עיי"ש בפרש"י ²¹³³ .

אך האמת אגיד לשומעים לי כי אהבה מקלקלת השורה ²¹³⁴ , והנה היא כסות עינים ²¹³⁵ שלא לראות האמת מרוב אהבתם לחיי הגוף לשם שמים, לעבוד בו את ה' ברשפי אש ושלהבת גדולה מאהבת נפשם את ה', על כן היטב חרה להם ²¹³⁶ בצער הגוף ח"ו ה' ירחם, ואין יכולין לקבל כלל עד שמעבירם על דעתם לכתת רגליהם מעיר לעיר ²¹³⁷ לשאול עצות מרחוק ²¹³⁸ , ולא שעו ²¹³⁹ אל ה' לשוב אליו ברוח נמוכה והכנעת הגוף, לקבל תוכחתו באהבה כי את אשר יאהב ה' ²¹⁴⁰ וכו' ²¹⁴¹ .

וכמו אב רחמן חכם וצדיק המכה בנו, שאין לבן חכם להפוך עורף לנוס למצוא לו עזרה או אפילו מליץ יושר ²¹⁴² לפני אביו הרחמן והצדיק וחסיד, רק להיות ישר יחזו פנימו ²¹⁴³ עם אביו פנים בפנים ²¹⁴⁴ , לסבול הכאותיו באהבה לטוב לו כל הימים ²¹⁴⁵ . והנה למעלה בחי' פנים הוא הרצון והחשק ²¹⁴⁶ אשר אבינו שבשמים משפיע לבניו כל טוב עולמים וחיי נפש וגוף באהבה ורצון חשיקה וחפיצה, ע"י תורת חיים שהיא רצונו ית' אשר נתן לנו כמ"ש כי באור פניך נתת לנו ²¹⁴⁷ תורת חיים כו' ²¹⁴⁸ לעשות בה ²¹⁴⁹ רצונו, ועל זה נאמר באור פני מלך חיים ²¹⁵⁰ ורצונו כו' ²¹⁵¹ . משא"כ ²¹⁵² לעו"ג משפיע חיי גופם ²¹⁵³ שלא ברצון וחשיקה וחפיצה, לכך נקרא ²¹⁵⁴ אלהים אחרים שיונקים מבחי' אחוריים. וכך הוא באדם הרצון והחשק הוא בחי' פנים, ואם אינו מקבל באהבה ורצון כאלו הופך עורף ואחור ח"ו.

ועצה היעוצה ²¹⁵⁵ לקבל באהבה היא עצת ה' בפי חז"ל לפשפש במעשיו ²¹⁵⁶ , וימצא לו עונות הצריכין מירוק ²¹⁵⁷ יסורים, ויראה לעין גודל אהבתו אליו המקלקלת השורה, כמשל מלך גדול ונורא הרוחץ בכבודו ובעצמו צואת בנו יחידו מרוב אהבתו ²¹⁵⁸ , כמ"ש אם רחץ ²¹⁵⁹ ה' צואת בנות ציון כו' ברוח משפט כו' ²¹⁶⁰ . וכמים הפנים אל פנים ²¹⁶¹ תתעורר האהבה, בלב כל משכיל ומבין יקר מהות אהבת ה' אל התחתונים, אשר היא יקרה וטובה מכל חיי העולמים כולם, כמ"ש מה יקר חסדך ²¹⁶² וכו' כי טוב חסדך מחיים ²¹⁶³ כו' ²¹⁶⁴ , כי החסד שהוא בחי' אהבה ²¹⁶⁵ הוא חיי החיים שבכל העולמות כמ"ש מכלכל חיים בחסד ²¹⁶⁶ . ואז גם ה' יתן הטוב ²¹⁶⁷ ויאר פניו אליו ²¹⁶⁸ בבחי' אהבה מגולה, אשר היתה תחלה מלובשת ומסותרת בתוכחה ²¹⁶⁹ מגולה, ויתמתקו הגבורות בשרשן ²¹⁷⁰ ויתבטלו הדינין נצח סלה ועד ²¹⁷¹ .

עוד זאת אדרוש ואבקש ואודיע נאמנה ²¹⁷² , אשר כל המשתוקקים לכנוס לדבר עמהם ביחידות דוקא מאנ"ש הישנים, הם מתעים שוא בנפשותם כי יודע אני יותר מהם, ורואה בחוש ממש כי ברוב עם הדרת מלך ²¹⁷³ וה' אתנו ²¹⁷⁴ , ואינני יכול לדבר ביחידות שמץ מנהו ²¹⁷⁵ מהמצטרך לדבר ומדובר בנו מדי חדש, בשבת שמברכין החדש. אך מי שיש לו לפעמים איזה דבר נחוץ בעבודת ה' לשאול ביחידות דוקא, אזי מוכרח להתעכב לערך ב' שבועות ²¹⁷⁶ , אולי יהי' שעת הכושר ופנאי לדבר עמו כרצונו.

והנה כל אשר יעבור ²¹⁷⁷ על אחד מכל הנ"ל, הנה מלבד דינו בידי שמים, אשר אינני מוסרו ח"ו ועל כן אין בידי למחול, אף גם זאת אשית עליו ²¹⁷⁸ איזה קנס לאה"ק תוב"ב להגבאים שבעירו, כפי ראות עיניהם וכפי מסת ידו ²¹⁷⁹ , למגדר מלתא להיות לזכרון ולאות. והעיקר בקשתי כפולה ומכופלת ²¹⁸⁰ לפני הגבאים שי', להשגיח על כל הנ"ל בהשגחה פרטית בל יפול דבר וחצי דבר ארצה ²¹⁸¹ ח"ו.

וגם אם יראו אחרים עברו על כל הנ"ל ודחקו ונכנסו, לא יאמרו כבר הותר הנדר ²¹⁸² , כי אין למדין ממעשה ²¹⁸³ שהי', ואולי יש דברים בגו ²¹⁸⁴ , ולא ילמדו ממנו לזוז מכל הנ"ל אפילו זיז כל שהוא ²¹⁸⁵ .

נא ונא במטותא מינייכו ²¹⁸⁶ ברחמין נפישין ²¹⁸⁷ , שלא לגרשני ממדינתנו בלא עת ²¹⁸⁸ ושעת הכושר ²¹⁸⁹ ועת רצון ²¹⁹⁰ לפניו ית'.

ולתשובתם אצפה ואיחל במכתב, באיזהו מקומן ²¹⁹¹ נתקבלו דברים אלו ובאיזהו לאו ח"ו, ואשית עצות בנפשי ²¹⁹² איך ומה לתקן, וה' יתן בנו עצה טובה לעשות הטוב והישר בעיניו ²¹⁹³ .

גם זאת להודיע ²¹⁹⁴ , שבחדש ניסן ואייר עד שבת שלפני ר"ח סיון, וכן אחר שמחת תורה עד שבת חנוכה, לא יסעו כלל חדשים גם ישנים ²¹⁹⁵ .

הערות

2045. נדפסה באגה"ק שבתניא אגרת כב. ובשלימות בהתמים חוב' ב (לב [126]) [ולפני' נרשם שהיא משנת תקנ"ג, וכנראה שכן הי' כתוב במקום שהעתיקוה ממנו]. אגרות בעה"ת סי' לט. ס' התולדות אדה"ז ע' סח. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת כד. ונמצא בכת"י (1300 ז, א. ובכת"י לנינגרד – היישוב החסידי בטבריה מס' 54, בכותרת: "אגרת הרביעי מהקדוש ה' המפורסם מלכינו ואדונינו מוהר"ש זלמן הנ"ל, תקנות בענין הנסיעה, והוא טוב ומתוק מאוד"). קטע א' מההשלמה [והנה ידוע ... זאת מעולם] נדפס גם בגנזי נסתרות סי' ז. לקוטי הגהות לתניא ע' קמ. ונמצא בכמה כת"י (12 קמ, ב. 93 רס, א. 577 לח, א. 626 רכד, א. 744 שמו, ב. ובכת"י ירושלים 3439. 3496). אגרות נוספות בקשר ל"תקנות לאזניא" ראה לעיל אגרת לא, ובהנסמן בהערות שם. סקירה על "תקנות לאזניא" ראה מבוא פרק ו. בקשת רבינו שבאגרת זו, שלא לשאול בענינים גשמיים ועוד, קיבלה חיזוק באגרת מוהר"א מקאליסק, באגרת שכתב לחו"ל בשנה הבאה תקנ"ד (נספח 15), שבה כותב את עיקרי הדברים שבאגרת שלפנינו, שלא לשאול אצל רבינו בענינים גשמיים. ורוב דבריו של מוהר"א מקאליסק, נעתקו ע"י הצ"צ [צילום כתי"ק נדפס ביגדיל תורה (נ. י.) שנה ג ע' שלא], מחמת הביאור שיש בהם לדברי רבינו. המ"מ ותיקונים לאגרת זו (מלבד ההשלמות שבתחלה ובסוף, ומלבד המוסגרים בחצאי ריבוע), נעתקו מקונטרס "מראה-מקומות, הגהות והערות קצרות לספר של בינונים" לכ"ק אדמו"ר זי"ע (נמצא בדפוס), ו"לוח התיקון" שבסוף ס' התניא.
2046. וחיים עד העולם: ע"פ תהלים קלג, ג.
2047. תשתפך נפשי: איוב ל, טז.
2048. נפשי בשאלתי ובקשתי: ע"פ אסתר ז, ג.
2049. הגבאים דאה"ק: שהם היו נציגי רבינו בעיירות, ולכן מינה אותם רבינו גם על מימוש תקנות לאזניא. וגם, כמבואר לקמן בסוף האגרת, שמי שיעבור על התקנות ישית עליו רבינו קנס לארה"ק, על ידי הגבאים הנ"ל.
2050. בכל לב ובכל נפש: ע"פ מ"ב כג, ג.
2051. בעינא פקיחא: ע"פ זח"א רכו, א.
2052. לעצור בעם: ע"פ ש"א ט, יז.
2053. למורת רוח: ע"פ תולדות כו, לה.
2054. מאלה הדברים: ע"פ דברים א, א.
2055. הנאמרים באמת: ע"פ נוסח הברכה שלפני ההפטרה.
2056. באמת וצדק: ע"פ נוסח הברכה שאחר ההפטרה.
2057. וזה יצא ראשונה: ע"פ וישב לח, כח.
2058. ד ' פרקים הידועים : שמח"ת, שבת חנוכה, פורים, שבת תשובה.
2059. לא יעלה על רוחם: ע"פ יחזקאל כ, לב.
2060. קשה כשאול קנאה: שה"ש ח, ו.
2061. מהדוחקים ונכנסים: ע"פ ברכות לא, ב. קידושין נב, ב.
2062. קנאת סופרים: ב"ב כא, א.
2063. ובר מן דין: עתה בא לבאר התקנה השני', אשר החדשים (שההכרח לדבר עמם ביחידות) לא יבואו לד' פרקים (שבהם לא נכנסים ליחידות) ולא לשבת מברכים (שהוקבע ליחידות לאנ"ש הישנים, פעם בשנה), כי אם לג' שבתות הראשונים של כל חדש.
2064. את אלקים אני ירא: ע"פ מקץ מב, יח.
2065. ו היטב חרה לי: יונה ד, ט.
2066. ומר לי מאד: ע"פ רות א, יג.
2067. נדחה בשתי ידים: ע"פ סוטה מז, א.
2068. כידוע מקדם: ראה לעיל אגרת לא.
2069. נאמן ביתי הידוע: ראה גם לקמן אגרת נ. מבוא פרק ז.
2070. ונכון יהי' לבו בטוח: ע"פ תהלים קיב, ז.
2071. הגד יגיד: ע"פ ש"א כב, כב.
2072. ולא יפול . . ארצה: ע"פ מ"ב י, י.
2073. ונלאיתי: עתה בא לבאר בארוכה, שגם הנכנסים ליחידות, לא יפרשו שיחתן בעומק צערם, וגם לא יטרידו בשאלת עצה בענינים גשמיים, כי אם בשאלת איזה דבר נחוץ בעבודת ה'.
2074. ונלאיתי נשוא: ע"פ ישעי' א, יד.
2075. יוסף ה ' . . אתכם : דברים א, יא.
2076. בשובה ונחת תושעון: ישעי' ל, טו.
2077. תושעון עולמים: ע"פ ישעי' מה, יז.
2078. ידוע נאמנה: ע"פ הושע ה, ט.
2079. ידיעה בתחילה: ע"פ שבת עא, ב.
2080. להשליך יהבו על ה': ע"פ תהלים נה, כג.
2081. ה' יעשה הטוב בעיניו: ע"פ דה"א יט, ג.
2082. כרחוק מזרח ממערב: תהלים קג, יב.
2083. לאמר לנפשי: ע"פ תהלים ג, ג.
2084. הגדולים אשר בארץ: ש"ב ז, ט.
2085. ה ' ע ל יהם יחיו : ע"פ ישעי' לח, טז.
2086. בלא לב ולב: דה"א יב, לג.
2087. לב ולב ידברו: ע"פ תהלים יב, ג.
2088. מה יתרון לבעל הלשון: ע"פ קהלת י, יא.
2089. הלשון מדברת גדולות: ע"פ תהלים יב, ד.
2090. ולב יודע מרת נפשי: ע"פ משלי יד, י.
2091. נפשי השפלה בשרשה באמת לאמיתו: ראה לקמן אגרת קח, ובשולי הגליון שם.
2092. באמת לאמתו: ע"פ סנהדרין ז, א.
2093. וערך נפשי עלי: ע"פ ערכין כ, א.
2094. לערך בערכי ולבי רואה חושיית : נ"א: כערך במערכי לבו בראי' חושיית.
2095. במדרגה זו : נ"א: במדה זו.
2096. לעקור סיכי משכני: ע"פ פסחים פ, א (יתדות משכני).
2097. לעקור סיכי משכני ממדינה זו: באגרת של שנת תקנ"ה (לקמן סי' מג) פירש יותר: "העולה על רוחי ... להחיש מפלט לי מארץ הלזו, ולמהר החיש פעמי למסעות אל המנוחה כי טוב והארץ כי נעמה", שכנראה רמז בזה דעתו הק' לנסוע לאה"ק, וכפי שנזכר גם לקמן אגרת פט (משנת תקס"ה) : "בקשתי ליפטר מהם בשנים קדמוניות וליסע לאה"ק" [שם מדובר על שנת תקמ"ו, כנראה מהמשך הדברים שם]. ידוע לנו גם, שהיתה סברא בדעתו להתיישב באחת מעיירות וואהלין [מטעם הנזכר באגרת שלפנינו, ששם ישנם כו"כ מהמפורסמים "בעירות סמוכות ... והקל מעליהם ונשאו אתם במשא העם"]. וכפי שכתב זאת אדמו"ר האמצעי באגרתו מקיץ תק"ע (סי' ב): "ברצון ... ק"ק ברדיצ'וב ואגפי' שיקבע דירתו שמה [- לאחר הסתלקות הרלוי"צ, באותה שנה] ... מי כמוהו חכם שיוכל לירד לסוף דעתו ... כאשר נשמע מפי קדשו בעת דחקו מעניני' חבלי טרדין כו'".
2098. לפקוח עיני העברים: ע"פ ישעי' מב, ז.
2099. דברי אלה: ע"פ עקב יא, יח.
2100. ויהיו לרצון אמרי פי: תהלים יט, טו.
2101. לערב תבן את הבר: ע"פ ירמי' כג, כח.
2102. עולה יפה: ע"פ פסחים מט, א.
2103. כי שם : נ"א: כי הם.
2104. ימיהם ושנותיהם בנעימים: ע"פ איוב לו, יא.
2105. והקל מעליהם ונשאו אתם: ע"פ יתרו יב, כב.
2106. ונשאו אתם במשא העם: בהעלותך יא, יז.
2107. מי לנו גדול ממשה: ע"פ סוטה ט, ב.
2108. איכה אשא לבדי : דברים א, יב.
2109. דין היינו תורה : ראה ברכות ו, א.
2110. והוא : נ"א: שהוא.
2111. אחד מעמודי העולם: אבות פ"א, מ"ב.
2112. וכי תעלה על דעתך : שבת י, א.
2113. אח י י ורעי י : [ע"פ תהלים קכב, ח].
2114. מאהבה . . מגולה: ע"ד משלי כז, ה.
2115. לכו נא ונוכחה : ישעיה א, יח.
2116. זכרו ימות . . ודור : דברים לב, ז.
2117. ההיתה כזאת: יואל א, ב (ההיתה זאת).
2118. גשמיות: גשמית.
2119. כדת מה לעשות: מגילת אסתר א, טו.
2120. כל רז לא אִנֵס: לא ינצח. מצו"ד דניאל ד, ו.
2121. ונהירין להון שבילין דרקיע: ברכות נח, ב דשמיא. בערוך ערך נהר דרקיע. וראה בדקדוקי סופרים.
2122. לפנים בישראל: רות ד, ז.
2123. כשמואל הרואה אשר כו ': ש"א ט [ג ואילך].
2124. לדרוש ה': בראשית כה, כב. ובשמות [יט, טו] לדרוש אלקים.
2125. ו לא לחכמים לחם : קהלת ט, יא.
2126. הכל בידי . . מיראת שמים : ברכות לג, ב.
2127. ו שבעה דברים מכוסים : פסחים נד, ב.
2128. משתכר כו': "כו'" מיותר.
2129. בישעיה : ג, ג.
2130. ונהנין ממנו עצה ותושיה : אבות ו, א.
2131. בד"ת הנקרא תושיה: ישעי' כח, כט. ע"פ סנהדרין כו, ב. ורש"י נזיר כג, ב.
2132. כו ' : מיותר.
2133. דף פ"ז עיי"ש בפרש"י: ע"א [וברש"י שם רע"א].
2134. אהבה מקלקלת השורה : ב"ר פנ"ה את השורה. ביל"ש [בראשית רמז צז] "את" אינו. וסנהדרין קה, ב מבטלת השורה.
2135. והנה היא כסות עינים : בראשית כ, טז.
2136. היטב חרה להם: ע"ד יונה ד, [ט].
2137. לכתת רגליהם מעיר לעיר: ע"ד ב"ב ח, א.
2138. עצות מרחוק: ישעי' כה, א.
2139. ולא שעו: ע"ד ישעי' לא, א.
2140. כי את אשר יאהב ה ' : משלי ג, יב [וראה גם לעיל אגרת טו, שאין רע יורד מלמעלה כו'].
2141. וכו': וגו'?
2142. מליץ יושר: ע"ד איוב לג, כג.
2143. ישר יחזו פנימו : תהלים יא, ז.
2144. פנים בפנים: דברים ה, ד.
2145. לטוב לו כל הימים: [ע"פ ואתחנן ו, כד].
2146. והחשק: תענוג? פנימיות הרצון.
2147. כי באור פניך . . חיים : נוסח שמו"ע.
2148. חיים כו': כו' מיותר.
2149. בה: בתורה?.
2150. באור פני מלך חיים ורצונו : משלי טז, טו.
2151. ורצונו כו': גו'?
2152. פנים כ ו' משא"כ כו': עיין ג"כ [בתניא] ח"א פכ"ב ולקמן [אגה"ק] ס"ט.
2153. חיי גופם: צ"ע דלכאורה כן הוא גם בחיי נפשם. ראה [תניא] ח"א פכ"ד וספ"ג.
2154. לכך נקרא: [בתניא] ח"א פכ"ב, ב' טעמים.
2155. ועצה היעוצה: ע"ד ישעי' יד, כו.
2156. לפשפש במעשיו : ברכות ה, א.
2157. עונות הצריכי ן מירוק: עיין יומא פו, א. אגרת התשובה פ"א.
2158. מרוב אהבתו: צ"ע דבנמשל כ' גודל (איכות?) ובמשל רוב (כמות?).
2159. אם רחץ ה ' גו ': ישעיה ד, ד "אד' את צואת". ולהעיר משער הכולל ליה"ר דביעור חמץ.
2160. כו' כו': גו' גו'.
2161. וכמים הפנים אל פנים : ע"פ משלי כז, יט.
2162. מה יקר חסדך : תהלים לו, ח.
2163. כי טוב חסדך מחיים : תהלים סג, ד.
2164. חסד ך וכו' מחיים כו': וגו'?.
2165. החסד שהוא בחי' אהבה: אלא שזהו חיצוניות וזהו פנימיות – אגה"ק סט"ו.
2166. מכלכל חיים בחסד : נוסח שמו"ע.
2167. גם ה ' יתן הטוב : תהלים פה, יג.
2168. יאר פניו אליו : [ע"פ נשא ו, כה].
2169. בתוכחה : בתוכחת? כל' הכתוב משלי כז, ה [וכ"ה בנ"א].
2170. ויתמתקו הגבורות בשרשן: כנ"ל [בתניא] ח"א פל"א.
2171. נצח סלה ועד: עירובין נד, א. [וכ"ה ב]הקדמה [לתניא. לקמן אגרת מז]. אגה"ק כ"ז [לעיל אגרת יז].
2172. ואודיע נאמנה: ע"פ הושע ה, ט.
2173. ברוב עם הדרת מלך : משלי יד, כח. היינו שע"י דיבור דא"ח ברבים, יקבלו השומעים בהדרכה בעבודת ה', יותר מאשר יקבלו ביחידות.
2174. וה' אתנו: ע"פ שלח יד, ט.
2175. שמץ מנהו: ע"פ איוב ד, יב.
2176. ב ' שבועות : ראה גם לעיל אגרת לא.
2177. כל אשר יעבור: ע"פ בחקותי כז, לב.
2178. אשית עליו: ע"פ משפטים כא, כב.
2179. מסת ידו: ע"פ ראה טז, י.
2180. כפולה ומכופלת: ע"פ נוסח הגש"פ.
2181. בל יפול . . ארצה: ע"פ מ"ב י, י.
2182. הותר הנדר: ע"פ סנהדרין סח, א.
2183. אין למדין ממעשה שהי': ע"פ ב"ב קל, ב.
2184. דברים בגו: ע"פ כתובות קיא, א.
2185. זיז כל שהוא: ע"פ שבת ד, ב.
2186. במטותא מינייכו: ברכות לה, ב. יומא עב, ב.
2187. ברחמין נפישין: פיוט מחי ומסי בנוסח סליחות.
2188. בלא עת: ע"פ מצורע טו, כה.
2189. ושעת הכושר: ע"פ שבת קל, א.
2190. ועת רצון: ע"פ תהלים סט, יד.
2191. באיזהו מקומן: ע"פ זבחים מז, א.
2192. ואשית עצות בנפשי: ע"פ תהלים יג, ג.
2193. לעשות הטוב והישר בעיניו: ע"פ ראה יב, כח.
2194. גם זאת להודיע: ראה גם לעיל אגרת לא.
2195. חדשים גם ישנים: ע"פ שה"ש ז, יד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. מוצגים 40 מתוך 59 עמודים.