ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה222

222

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ולפעג"ד: הנה בכל שמועה שאומרים הן בנגלה הן בנסתר, ישנה עצם השמועה ולזה יש קצבה וגבול, והפלפול שבשמועה שהוא דבר שאין קץ (בארוכה בקו"א להלכות ת'ית --לאדמוה"ז - רפ"ג). והירושלמי מובן כפשוטו; מקשה מה הנאה לו לבעל השמועה במה שהוא עצמו יחזור על שמזעתו הישנה עוד הפעם, וע"ז מתרץ -- (וע"פ מ"יש במ"ס פט"ו ה"ז: המשנה כיין והש"ס בקונדיטין) -- ח"א כקונדיטין, שכמה פעמים שיחזור על השמועה בישיבה ש*מ ימצא בה שכל וסברות חדשות, וכנ"ל בפלפול. וח"א כחמר עתיק. משנה עתיקא. דאע"ג דשתי ליי טעמי' בפומי' דאף לאחר זמן רב מרגיש ומתענג מהטעם אשר בה גם בסברא הישנה.

ועיין בקה"ע בירוש' שקלים ובהקדמה לס' עמק שאלה למהרמ"ד מהארנסיטייפלע, שפי' חילוק בין ב' המשלים. וג'כ צ"ע, לפענ"ד. ואכ"מ.

בשמחה נודענו אשר פועל ה' בידם הצליח ואספו חלק מהאמצעים הדרושים להדפסת ספרי אדמו"ר האמצעי, להו"ל ספרים הנ"ל ובודאי גם כבר נשלח לכאן כמדובר. ובלי ספק משתדלים גם עתה כפי האפשרי להרבות סכום הנאסף. בדי להשלים עכ"פ עוד חלק מהחסר בהוצאות.

גודל זכות הענין בכלל -- בטח אין נצרך לביאור וכ"ש לאריכות לדכוותייהו. ולא באתי בזה אלא להדגשה, אשר גדול שכרו להגין ולהאיר בעוה"ז ובעוה"ב בנפש ובגוף. והוא מובן ע"פ מרז"ל (סנה' צ, א) כל מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה. בעוה"ב ובעוה"ז, דהנה שכר מצוה בהאי עלמא ליכא (קדושין לט, ב). והטעם כי שכר מצוה שציווהו אור א''ס והבלתי בעל גבול, ומקיים רצונו גם השכר אורו א"ס ובלתי גבול הוא. ולכן אי אפשר שיתלבש בעוה"ז .הגשמי ובעל גבול (עיין אגה"ק ס"ג). במה דברים אמורים במצות בכלל, אבל ישנם מצות שעל ידם פועל מקיים המצוה גם בעוה"ז, וא"כ הרי נוסף על מעלה הב"ל, האין סופית, יש בקיום מצוה זו גם ענין הפעולה בעוה"ז (ראה פיהימ להרמב"ם פאה פ"א מ"א). ולכן גם בשכרה יש שני הדברים: העיקר קיים לעוה'"ב והטפל -- בעוה"ז.

והנה כמה נשתוקקו גדולי ישראל (יבמות צו, ב. בכורות לא, ב. זח'א ריז, ב) שיאמרו שמועה בעוה"ז כשנשמתם בישיבה של מעלה. שעי"ז יהיו גרים בשני עולמים בעוה"ב ובעוה"ז. ולכן שכר הגורמים לזה, ע"י שמסייעים להפצת תורתם, היא, מדה כנגד מדה, גם כן בעוה"ב ובעוהיז. בנפש וגוף. התורה והמצוה אף שניתנו לנשמה בגוף דוקא (שבת פח, ב). עיקר שייכותם ופעולתם הוא בנפש, שהיא רוחניית ולא בגוף החומרי. וכשפועלים בגוף הוא לשברז שיעשה היפך טבעו, בא הבעש"ט וסלל הדרך לעבודת ה' עם הגוף ובשמחה ולא ע"י שבירה וסגופים, וכנודע תורת הבעש"ט עֶה"פ כי תראה

הערות

1. (ממכתב יום ד' ט"ו טבת, ה'תש*ו) ו

מצוטט ב־1 עמודים

אגרות קודש רעו לקו"ש חי"א ע' 222

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 22 עמודים.