328
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
וכן המעשר חייב להיות עשירית בלבד, ולפי תקנת אושא הרי "אל יבזבז יותר מחומש":'י; אך נוסף לכך שאדמו"ר הזקן אומר3 שבאשר להצלה - "לא גרע רפואת הנפש כו' וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו" - ברם, אין כאן ענין הצדקה - ולפיכך, אף כשרוב היום מוקדש לעסק, ורק מיעוטו לתורה ותפלה - מהווה עם זאת המיעוט את העיקר של כל היום, ולכן צריך הוא להיות ה"חלב".
ההכנה הכללית הנדרשת לכך היא - "קבלת עול". מיד בקום האדם משנתו יאמר "מודה אני" בקבלת עול, וצריכה להיות ההנחה ש"כל חלב - להוי", כאמור, והדבר חשוב גם מבחינה גשמית, כאמור לעיל.
ג. קרח חלק על כהונת אהרן. הוא טען שאין צורך לתת כל חלב לכהן, שכן "כל העדה כולם קדושים ובתוכם הוי", ומדוע תתנשאו?"''. ישנה הטענה שאפילו שלא בשעת העיסוק בתורה הרי "אכל בי עשרה שכינתא שריא" (=על כל עשרה שורה השכינה), וזאת אף אם לא יעסקו בתורה5, ואף ליחיד ישנה הרי נפש אלקית, ואפילו לקל שבקלים ורשע גמור יש נשמה, אלא שהיא בבחינת "מקיף"%5 - לפי זה הרי בכל מקום
שהוא הולך - מתהלך הוא עם הנשמה ועם ה', ואם כן - "מדוע תתנשאו?".
כל שכן "בעל תורה" - ודאי ש"מותר" לו לעשות כל אשר לבו חפץ, שהרי "תורה מגינא ומצלא, עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה"?', ולכן "רשאי" הוא לדבר וכו' והתורה תגן עליו.
- נאמר במאמר חסידות שטענת ופלוגתת קרח כלפי משה היו בכך שטענו שמאחר שכולם "נשמות דאצילות" אין צורך ב"תתנשאו". רק בדורות המאוחרים בהם רק יחידי סגולה הם בעלי "נשמות דאצילות" יש הכרח במשה רבנו. אך דור המדבר היה דור דעה*': לגבי שבעים הזקנים היה "ואצלתי מן הרוח" ובאמצעותם זכו לכך כל ששים רבוא בני ישראל והנשמות הפרטיות, לפיכך - טענו אנשי קרח - כיון שכולם בדרגת "אצילות" - "מדוע תתנשאו", לשם מה יש להתעלות לדרגה רמה מזו?
בדוגמת האמור קיימת גם עתה טענת קרח (שכן כל הענינים שהיו בשעת יציאת מצרים ישנם גם לאחר מכן) של מי שטוען שמאחר שהוא בעל תורה די בכך ואין צורך ביותר מזה -
כלפי זאת אמור*': לא די ב"טלית שכולה תכלת" כי אם יש צורך בציצית, שתוכנה יראה והתבטלות.
הערות
- 2. כתובות ג, א. ערכין כח, א.
- 3. אגרת התשובה פרק ג.
- 4. במדבר טז, ג.
- 5. ראה אגרת הקדש סימן כג. ירושלמי עירובין פרק א הלכה י בקרבן"העדה ד"ה וכמה. תוספות נדרים ח, א. ואכ"מ.
- 6. תניא סוף פרק יא.
- 7. סוטה כא, א. עיין שם.
- 8. פסיקתא פרשת פרה פי"ד, ט. לקוטי תורה במדבר לז. ב. 9 ירושלמי סנהדרין פרק י הלכה א. במדבר רבה יח, ג. תנחומא קרח ב.
מצוטט ב־1 עמודים
- כתר שם טוב קעב לקוטי שיחות ח"ב ע' 328
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 28 עמודים.
- לקוטי שיחות 217 מאותו ספר ערכין כח, א · כתובות ג, רע"א
- לקוטי שיחות 627 מאותו ספר ערכין כח, ב
- לקוטי שיחות 197 מאותו ספר ערכין כח, ב
- לקוטי שיחות 170 מאותו ספר ערכין כח, א
- לקוטי שיחות 172 מאותו ספר ערכין כח, א
- לקוטי שיחות 173 מאותו ספר ערכין כח, ב
- לקוטי שיחות 222 מאותו ספר ערכין כח, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול ה'תשי"ב ערכין כח, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ה ערכין כח, ב
- שולחן ערוך לו ערכין כח, ב
- אגרות קודש אגרת מ ערכין כח, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תש"ל ערכין כח, א
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב ערכין כח, רע"א
- לקוטי שיחות 131 מאותו ספר כתובות ג, א
- לקוטי שיחות 439 מאותו ספר כתובות ג, ב
- לקוטי שיחות 113 מאותו ספר כתובות ג, א
- לקוטי שיחות 452 מאותו ספר כתובות ג, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ד. כתובות ג, סע"ב
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשי"ב כתובות ג, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל נר חמישי דחנוכה ה'תשי"ב. כתובות ג, ב
- תורת מנחם ב"ה. ענינה* של תורת החסידות** כתובות ג, ב
- שולחן ערוך ג כתובות ג, א
- שו"ת א כתובות דף ג
- שו"ת א כתובות דף ג
- ענינה של תורת החסידות 13 כתובות ג, ב
- סדר תנאים אירוסין ונישואין שבעת ימי המשתה כתובות ג, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שלט כמה דינים פרטיים הנוהגים בשבת כתובות דף ג
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום מ דין איך לנהוג בקדושת התפילין כתובות ג, סע"ב