172
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
142 לקוטי חרמו - לא". שבאים לשלול את האפשרות שחרמו נהפך לאחווזתו, וממילא חלים על כך הדינים והכינוי של ,חרם".
1 ברטי נושא הערכין והחרמים הם הג'וניים
לכאורה זוהי דרך חדשה, למצוא טעם להלכה ולפי זה לחדש דין*.
ויש לומר שהדבר קשור בכך שדיני שדה אחוזה ושדה החרם כתובים בפרשה זו ובמסכת ערכין דוקא. שהרי, כל נושא ה,ערכין" הוא נושא המובן בהגיון ומתקבל על הדעת, שמעריכים את השווי של זכר מבן עשרים ועד בן ששים, שווי של נקבה וכדומה. ולגבי השווי שלהם בשנים שלפני כן ובשנים שלאחר מכן נקבע ערכו של האדם על ידי ,והעריך אותו הכהן...", וערכה של הבהמה נקבע לפי .והעריך הכהן אותה..."*. ההגיון וההבנה השכלית מכריעים עד כדי כך שההלכה קובעת מיד בתחילת%* מסכת ערכין, ש,הכל
בחוקותי
מעריכין לאתויי מאי (=מה מוסיפות מילים אלו)? לאתויי (=לרבות) מופלא סמוך לאיש" (=בן יב שנה ויום אחד שהוא סמוך לאיש ועדיין אינו איש) - כי כל נושא הערכין קשור להגיון ושכללי.
ובדומה לכך לומדים לגבי החרמים הכתובים בפרשה ובמסכת. העוסקים בערכין, שהדינים וההגדרות שלהם אינם כגזירת הכתוב, אלא מתבססים על הגיון ודעת אנוש.
ולפיכך מסיק הרמב"ם מסיום דברי הגמרא: ,קא משמע לן אחוזתו. אחוזתו אין, חרמו לא" - שהדבר קשור לטעם מיוחד הקיים לגבי חרמו. ולכן יוצא מכך שאת חרמו יכול הכהן להחרים%*.
ח. על ידי ההבנה מגיעים לקבלת עול ולהתקדשות
ידוע* הסיפור על רבי הלל מפאריטש"?: בהיותו אברך צעיר הוא חפץ לראות את אדמו"ר הזקן, והוא
הערות
- 3. וצ"ל דלהרמב"ם הי' הגירסא מגמרא מנין לכהן שהחרים במקום שהקדיש, וכמ"ש בלקוטי הלכות (זבח תודה) להחפץ חיים בערכין כח, א. או אולי מפרש מ"ש בגמרא שהקדיש היינו שהחרים שדה חרמו. ודוחק. וצ"ע.
- 4. והרי גם בתורה רק לר"ש דרשינן טעמא דקרא (גיטין מט, ב וש"נ). וראה תוד"ה ורבי שם ,דלא פליגי אלא היכא דאיכא נפקותא". וראה הדעות בשד"ח כללים מערכת ט' כלל טז.
- 5. ובפרטיות בדרז"ל על כהנ"ל.
- 6. דנעוץ תחלתן בסופן ולכן מנהג ישראל תורה - דמקשרין בהדרן סיום המס' בתחלתה.
- 5. שיחות
- 7. וכ"ה תוכן המשנה האחרונה דערכין (שעליי קאי הדין בגמרא כשדה חרם כו'): אין עושין שדה מגרש כו" שלא יחריבו ערי ישראל, שטעם הדין הוא סיבת הדין.
- 8. ומתאים גם להדין דערי הלוים במשנה שם (ערכין לג, ב) אין דברים הללו אמורים אלא בערי הלוים (וכן פסק הרמב"ם הל' שמיטה ויובל פי"ג ה"ח) - שדנים וקובעים ע"פ החפצא, ולא הגברא. וראה צפע"נ הנ"ל.
- 9. ראה סה"ש תרח"צ ע' 276. לקו"ש [המתורגם] ח"ב ס"ע 104 ואילך.
- 0. ראשי פרקים מתולדותיו - ראה פלח הרמון על ספר בראשית וע"ס שמות בתחלתם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 24 עמודים.
- לקוטי שיחות 197 מאותו ספר ערכין לג, רע"א · ערכין כח, ב
- לקוטי שיחות 92 מאותו ספר ערכין לג, ב
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח ערכין לג, א
- לקוטי שיחות 173 מאותו ספר גיטין מט, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות 180 מאותו ספר גיטין מט, ב
- לקוטי שיחות 157 מאותו ספר גיטין מט, ב
- לקוטי שיחות 147 מאותו ספר גיטין מט, ב
- לקוטי שיחות 153 מאותו ספר גיטין מט, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"ד גיטין מט, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ח גיטין מט, ב
- תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ט גיטין מט, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל גיטין מט, ב
- לקוטי שיחות 328 מאותו ספר ערכין כח, א
- לקוטי שיחות 627 מאותו ספר ערכין כח, ב
- לקוטי שיחות 170 מאותו ספר ערכין כח, א
- לקוטי שיחות 173 מאותו ספר ערכין כח, ב
- לקוטי שיחות 217 מאותו ספר ערכין כח, א
- לקוטי שיחות 222 מאותו ספר ערכין כח, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול ה'תשי"ב ערכין כח, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ה ערכין כח, ב
- שולחן ערוך לו ערכין כח, ב
- אגרות קודש אגרת מ ערכין כח, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תש"ל ערכין כח, א
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב ערכין כח, רע"א