197
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מכך מובן, שלמרות שבפשטות משמעות המלה "מקץ" היא בדרך כלל "מסוף", ומשום כך אכן אין רש"י צריך להסבירה בפעמים הקודמות שבהן היא מוזכרת, הרי בפסוקנו יש בפשטות כמה קשיים לבאר את המלה באופן זה, ומשום כך היתה אפשרות טובה יותר, לכאורה, לבאר את המלה "מקץ" שבפסוקנו באופן אחר,
ולכן צריך רש" לחדש, שגם בפסוקנו משמעות המלה "מקץ" היא כבכל מקום, ועליו להביא לכך הוכחות.
אך יש להבין את עצם קביעה זו: במה שונה המלה "מקץ" שבפסוקנו מאותה מלה במקומות אחרים?
ב. "מקצ" - תוצאה של מאורע קודם
ההסבר לכך הוא:
כאשר התורה אומרת על מאורע מסויים, שהוא התרחש "מקץ" של זמן
מסויים של מאורע קודם, מובן, שהמאורע השני לא הופיע לאחר המאורע הראשון רק מבחינת הזמן, אלא הוא תוצאה של המאורע הראשון. כלומר, המאורע הראשון גרם לשני.
כפי שאנו רואים במלה "מקץ" שבכל הפסוקים שהוזכרו לעיל: "וקין היה עובד אדמה" הביא לידי "ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה'"; "נראו ראשי ההרים" הביא לידי "ויפתח נח את חלון התבה"; ושהותו של אברהם אבינו "עשר שנים בארץ כנען" היוותה את הסיבה? ללקיחתו את הגר.
ומשום כך אומרים "מקץ", שהמאורע השני הוא הקץ - הסוף והתוצאה של המאורע הקודם.
אך בפסוקנו לא ייתכן, לכאורה, לומר שה"קץ" והסוף של הענין המופיע לפני כן הוא ש"ופרעה חולם... וידבר"י שר המשקים...", כי להיפך: כיון שהמאורע הקודם נסתיים באופן אשר "ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו"'!, הרי מובן, שכל מה שהתרחש עם שר המשקים כבר הסתיים לחלוטין קודם, ולא גרם לשום תוצאות בהמשך''.
הערות
- 1. אחיו העברי גו'". ובדרך הפשט** מוכרח לפרש לכאורה, שהכוונה היא לתחלת שנת השבע (כמפורש שם: יעבדך שש שנים), ומזה מוכח שכוונת רש"י ב"כל לשון קץ סוף הוא", היינו גם לדבר שלא נשלם (וראה רמב"ן עה"פ מקץ שבע שנים (ראה טו, א) שכל שנת השבע, גם תחלתה, היא סוף המספר). ולפ"ז הרי מ"כל לשון כו'" אין הוכחה ש"מק שנתים ימים" פירושו לאחר שנשלמו ב' השנים.
- 2. **) משא"כ בדרך ההלכה - ראה ערכין לג, רע"א.
- 3. ולהעיר מספרי (ראה טו, א) "מקץ שבע שנים, יכול מתחלת השנה" - שמזה מוכח, שגם בדרך ההלכה, תיבת "מקץ" (אלולי הגז"ש) אפ"ל גם על דבר שלא נשלם (רראה רמב"ן הנ"ל). אבל בש"ס (ערכין כח, ב) אמרו בפשיטות "שביעית בסופה דכתיב מקץ שבע שנים". ועפ"ז מובנת קושיית הש"ס שם לג, א.
- 4. מקץ א שיחות 7
- 9. ראה פרש"י לך שם.
- 0. פרשתנו מא, ט ואילך.
- 1. ס"פ וישב.
- 2. בפרש"י שם: "הוזקק להיות אסור שתי שנים". ולפי זה הי' אפשר לפרש לכאורה "מקץ שנתים ימים" - משנשלמו שתי השנים ענגזר על יוסף להיות אסור (וכמו "מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה" בפ' בא יב, מא - ראה פרש"י שם, מ). אבל מכיון שבפסוק לא נזכר כלל כמה זמן הוזקק להיות אסור, הרי
- 9. [נוסף לזה שמצד פשטות הכתוב, "ופרעה חולם גו'" אינו ה"קץ" של המאורע הקודם לו, שלכן
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.
- לקוטי שיחות 172 מאותו ספר ערכין לג, ב · ערכין כח, א
- לקוטי שיחות 92 מאותו ספר ערכין לג, ב
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח ערכין לג, א
- לקוטי שיחות 328 מאותו ספר ערכין כח, א
- לקוטי שיחות 627 מאותו ספר ערכין כח, ב
- לקוטי שיחות 170 מאותו ספר ערכין כח, א
- לקוטי שיחות 173 מאותו ספר ערכין כח, ב
- לקוטי שיחות 217 מאותו ספר ערכין כח, א
- לקוטי שיחות 222 מאותו ספר ערכין כח, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול ה'תשי"ב ערכין כח, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ה ערכין כח, ב
- שולחן ערוך לו ערכין כח, ב
- אגרות קודש אגרת מ ערכין כח, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תש"ל ערכין כח, א
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב ערכין כח, רע"א