226
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
₪ לקוטי
[על פי תורת החסידות, ביחס לענין כלל הבירורים: "בירור ב"ן ואחר כך בירור מ"ה"].
ט. הוראה נוספת ניתנת ללמוד מסימני טהרה בעוף:
לגבי עוף אסור להסתמך על הסימנים בלבד ודרושה גם מסורה*'. לכאורה: לשם מה צורך במסורה, והרי אפשר לברר עפ"י הסימנים לבדם? אך פירוש הדבר, כי אין לאדם לסמוך על שכלו העצמי. יתכן ללמוד שולחן ערוך, ואפילו - לפי שכלו - להתנהג לפנים משורת הדין - ולהיות בה בשעה בשאול תחתית, ר"ל. צריכה להיות "מסורה" שמשמעותה גם התמסרות, והתקשרות לרבי, ורבי "צייד", רבי שעסק בהצלת נפשות ישראל "ובקי בהם ובשמותיהם" - של עצת היצר.
י. סדר תוכנה של פרשת השבוע הוא: תחלה נידון ענין יום השמיני למילואים, לאחר מכן - מיתת שני בני אהרן, ואחר, בסוף הפרשה, בקשר לבהמות טהורות וכו' עד - איסור אכילת שקצים ורמשים.
יתרון יום השמיני למילואים לגבי הימים הקודמים הוא בכך ש"ביום השמיני הקים את המשכן ולא פרקו". אם כי כל דבר הנעשה על פי ציווי
שמיני
התורה הוא ענין לנצחל' -
- משום כך הרי, אף ש"כל קשר שעתיד להתירו - אינו קשר של קיימא", במקרה שנעשה הקשר על פי ציוויי התורה הוא קשר של קיימא. ציווי התורה עושה את הדבר לענין נצחי. למטה (בעולם זה) "נמשך" הדבר רק למשך זמן זה, אבל הענץ לכשעצמו הוא נצחי.
יתר על כן: אפילו כאשר גם ההתרה העתידה היא על פי ציווי התורה - הרי בשעה שהקשר קיים הוא ענין נצחי. גם ההתרה - בזמנה היא - נצחית, אלא שהיא קשורה בזמן אחר, דוגמת הנאמר בתניא'*: "ויחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד וכו' אלא שלמטה הוא תחת הזמן".
כך יובן גם ענין קשר של תפילין, לפי הדעות!: הסוברות שיש בכל יום להתיר את הקשר ולקשרו מחדש, בכל זאת הוא קשר של קיימא -
בכל אופן ענין שמונת ימי המילואים הוא נעלה.
הערות
- 1. (מלוקט משיחות ש"פ ראה תש"י. ש"פ שמיני תשט"ז)
- 8. שו"ע יו"ד סי' פב, ס"ג.
- 3. שיחות
- 4. ולפי זה גם ההקמה שבשבעת ימי המילואים היא נצחית, בכל זאת אין היא היא דומה להקמה שביום השמיני שאז "הקימו ולא פרקו" בפועל ממש. ביחוד לאחר שביום השמיני ירדה אש מן השמים, דבר שהוא נעלה מאד שלא היה כלל בימים הקודמים.
- 9. ראה לעיל ע' 205 ואילך.
- 0. פרק כה.
- 1. ראה תוספות ד"ה אביי (עירובין צז, א). תוד"ה משעת (מנחות לה, ב). תוד"ה ואידך (חולין ט, א). סדר הדורות ד"א תתק"ל.
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשט"ו. לקו"ש ח"א ע' 226
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ב לקו"ש ח"א ע' 226
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'שי"ת* עירובין צז, א · חולין ט, א
- שולחן ערוך ט עירובין צז, א
- שולחן ערוך נא עירובין צז, א
- שולחן ערוך נג שם צז, רע"א
- שולחן ערוך א עירובין צז , ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום רסו דין מי שהחשיך לו בדרך עירובין צז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שא באיזה כלים מותר לצאת בשבת ובאיזה מהם אסורים עירובין צז, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום יא דיני חוטי הציצית עירובין צז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום לט מי הם הכשרים לכתוב תפילין ולקנות מהם עירובין צז, א
- לקוטי שיחות 68 מאותו ספר חולין ט, א
- לקוטי שיחות 71 מאותו ספר חולין ט, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג. חולין ט, א
- תורת שמואל קצד חולין ט, ב
- שולחן ערוך ח חולין ט, ב
- שולחן ערוך הקדמה חולין ט, א
- שו"ת סימן ז חולין ט, א
- שו"ת א חולין דף ט
- שארית יהודה סימן מח חולין ט, א
- שארית יהודה סימן נח חולין ט, א
- אגרות קודש אגרת קג חולין ט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תנב סדר וזמן הגעלת כלים חולין דף ט