ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןפסקי הסידור<h2>סדר ברכת הנהנין</h2>פרק יא

פרק יא

ברכת הריח הטוב צריך לברך⁴¹⁶ קודם שיתחיל להריח כמו שמברכין על האוכלין קודם שיטעום⁴¹⁷ לפי שאסור ליהנות מעולם הזה בלא ברכה ⁴¹⁸ .

וכיצד מברך⁴¹⁹ אם זה שהריח הטוב יוצא ממנו הוא מין עשב מברך בורא עשבי בשמים⁴²⁰ ויש לומר (עשבי) העי"ן בחיר"ק⁴²¹ כמ"ש עשבות הרים (משלי כז):

(ב) ואם הוא מין עץ מברך עליו בורא עצי בשמים⁴²² ואפילו אינו עץ גמור ממש כעץ האילן אלא גבעולין שאינן רכים ממש כעשבים וירק אלא קשים קצת כגבעולי הפשתן⁴²³ כגון שבולת נרד שקורין אושפי"ג⁴²⁴ וכן סימלק (שקורין רוסמארי"ן) נקראין עץ⁴²⁵ לענין ברכה זו כמו שמצינו בלשון הכתוב שהפשתן נקרא עץ כמ"ש ותטמנם בפשתי העץ⁴²⁶ וכן על ריח השמן⁴²⁷ משבולת נרד (שקורין שפיגנארד"י) מברך בורא עצי בשמים⁴²⁸:

(ג) ואם הוא פרי הראוי לאכילה בין פרי העץ כמו תפוח ואתרוג⁴²⁹ בין פרי האדמה⁴³⁰ מברך על ריחו ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר נתן ריח טוב בפירות⁴³¹.

ואם נטלו בידו לאכלו בלבד והריח עולה מאיליו אל חוטמו אינו מברך על ריח זה הואיל ולא נטלו בידו כדי שיעלה הריח אל חוטמו רק לאכילה לבדה⁴³² אלא אם כן נמלך ומגביה הפרי אל חוטמו ליהנות מריחו קודם שיאכלנו אז מברך⁴³³ תחלה אשר נתן ריח טוב בפירות ואחר כך ברכת בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה ואוכלו⁴³⁴.

ואפילו פרי שאינו ראוי לאכילה אלא על ידי תערובות⁴³⁵ אם עקרו עומד לכך⁴³⁶ כגון קנמון (שקורין צימרינ"ד)⁴³⁷ וצפורן (שקורין נעגלי"ך)⁴³⁸ שעומדין לתבלין בתבשילין⁴³⁹ יש אומרים שמברך על ריחם אשר נתן ריח טוב בפירות⁴⁴⁰ ויש חולקים בזה⁴⁴¹ ואומרים שמברך עליהן בורא עצי בשמים⁴⁴² מאחר שאינם ראוים לאכילה בעינם.

ומספק יש לברך עליהם בורא מיני בשמים⁴⁴³ שהיא כוללת כל המינים⁴⁴⁴ ויוצא בה ידי חובתו בדיעבד על כל המינים⁴⁴⁵ וכן בדבר שספק לו אם הוא מין עץ או מין עשב⁴⁴⁶:

(ד) ורדים שהם שושנים (שקורין רויזי"ן) הגדלים בקרקע מברך על ריחם בורא עשבי בשמים⁴⁴⁷ והגדלים באילן מברך בורא עצי בשמים⁴⁴⁸ ואף על פי שראוים לאכילה במרקחת⁴⁴⁹ אין עיקרם עומד לכך אלא להריח⁴⁵⁰:

(ה) וכל שאינו לא מין עץ ולא מין עשב כגון המור והוא מוסק (שקורין פיזו"ם בלשון אשכנז⁴⁵¹) היוצא מחטוטרות שבצואר חיה ידוע⁴⁵² שמתקבץ שם תחלה כמין דם ואחר כך מתיבש ונעשה ממנו המור מברך על ריחו בורא מיני בשמים⁴⁵³.

ואסור לאכלו וליתנו בתבשיל משום חשש דם⁴⁵⁴ ויש מתירין⁴⁵⁵ ובעל נפש יחמיר לעצמו בספק של תורה:

(ו) שמן שפטמו בבשמים אם יש ממשות הבושם בשמן מברך על ריח השמן כברכת הבושם עצי בשמים⁴⁵⁶ או עשבי בשמים⁴⁵⁷ ואם סיננו מהשמן לגמרי רק שריחו נקלט בשמן יש אומרים⁴⁵⁸ שמברך בורא מיני בשמים ויש לחוש לדבריהם⁴⁵⁹.

אבל מים הנסחטים מהבושם הרי הם כממשות הבושם ומברך על ריחם כברכת הבושם⁴⁶⁰ לדברי הכל⁴⁶¹.

וכן על ריח שרף הנוטף מהעצים כגון הלבונה והמיצטיכ"י⁴⁶² מברך עצי בשמים⁴⁶³:

(ז) ואם יש בתוך השמן ממשות משניהם מעצי ומעשבי בשמים מברך בורא מיני בשמים⁴⁶⁴ לדברי הכל⁴⁶⁵ וכן אם עצי ועשבי בשמים שחוקים ומעורבים יחד בעינם בלי תערובות שמן מברך על ריחם בורא מיני בשמים⁴⁶⁶ אבל אם אינם שחוקים ואפשר להפרידם צריך לברך על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו⁴⁶⁷.

וטוב להקדים ברכת עצי בשמים לעשבי בשמים⁴⁶⁸ ואם יש ביניהם הדס הוא מוקדם לברכה⁴⁶⁹.

ואם יש לפניו גם דבר שברכתו בורא מיני בשמים צריך להקדים ברכת עשבי בשמים לבורא מיני בשמים⁴⁷⁰:

(ח) אין מברכין על הריח הטוב אלא אם כן נעשה להריח בו⁴⁷¹ אבל מוגמר⁴⁷² שמגמרים בו את הבגדים ליתן בהם ריח אין מברכין עליו לפי שלא נעשה להריח בעצמו של מוגמר⁴⁷³ ואין צריך לומר מוגמר שמגמרין בבית להעביר ממנו ריח רע ואפילו בשמים שמוליך עמו האסטניס לבית הכסא לבטל הריח רע אין מברכין עליהם⁴⁷⁴ כלל אף אם בא להריח בהם⁴⁷⁵ שלא בבית הכסא הואיל ואין עומדים להריח בהם ליהנות מריחם רק להעביר ריח רע בלבד.

ולכן יש אומרים⁴⁷⁶ שהמריח באתרוג של מצוה אין מברך עליו כל שבעת ימי החג⁴⁷⁷ אף על פי שמותר להריח בו⁴⁷⁸ אינו עומד להריח בו אלא ליטלו לשם מצוה ואינו דומה לאתרוג של כל השנה⁴⁷⁹ ושאר פירות העומדים לאכילה שאף על פי שעיקרם לאכילה מכל מקום רגילות הוא גם כן להריח מהם בשעת אכילה ולכך נקראים גם כן עומדים לריח⁴⁸⁰. ויש אומרים⁴⁸¹ שגם בשבעת ימי החג מאחר שמותר להריח בו נקרא גם כן עומד לריח כמו בשאר ימות השנה ולכן טוב למנוע מלהריח בו כל החג להנצל מספק ברכה⁴⁸².

אבל ההדס מן הדין אסור להריח בו⁴⁸³ כל החג⁴⁸⁴ כמו שנתבאר בהלכות לולב⁴⁸⁵:

(ט) וכן פלפלין וזנגביל כתושין⁴⁸⁶ אף מי שנהנה מריחם יש אומרים⁴⁸⁷ שאין לברך עליו לפי שמכיון שעשויין לתבלין בלבד ואין רגילות כל כך להריח בהם לא נקראו עומדים לריח כלל מה שאין כן קנמון וצפורן⁴⁸⁸ רגילות הוא להריח בהם אפילו שלא בשעת אכילה וגם כשמשימים אותם בתבשיל מתכונים גם להיות ריח התבשיל נודף ויש חולקין בזה⁴⁸⁹. ולכן נכון למנוע שלא להריח בהם⁴⁹⁰. וכן שלא להריח בלחם חם אם יש לו ריח טוב להנצל מספק ברכה⁴⁹¹:

(י) ואפילו בשמים העומדים להריח בהם אם הם מונחים באיזה מקום שלא הונחו שם כדי להריח בהם שם כגון שהונחו בחדר להצניעם ולשמרם הרי הנכנס לשם ומריח אינו מברך ואפילו נכנס כדי להריח בהם⁴⁹². אבל כשמונחים בחנות שנמכרים שם צריך לברך על ריחם כל הנכנס לשם ונהנה מהריח⁴⁹³ לפי שבהנחתם שם מתכוין המוכר גם שיעלה מהם ריח טוב ויקפצו עליהם קונים⁴⁹⁴ וכן המוכר⁴⁹⁵ מברך בפעם הראשונה⁴⁹⁶ שנכנס ונהנה מהריח.

ואפילו המונחים בחדר להצניעם שם אם נטלם בידו והגביהם ממקומם להקריבם אל חוטמו להריח בהם צריך לברך מאחר שהם בעצמן עומדים להריח רק שבמקום זה שמונחים עתה אינם מונחים לריח וכיון שהגביהם בידו הרי שינה מקומם לתוך ידו כדי להריח (ומטעם זה הנוטל פרי בידו לאכלו בלבד ואחר כך נמלך ומגביה הפרי בידו אל חוטמו להריח בו צריך לברך כמו שנתבאר לעיל⁴⁹⁷ לפי ששינה מקומו הראשון שהיה שם הפרי שלא לריח שהוא ידו):

(יא) ריח טוב שאין לו עיקר כגון בגדים המוגמרים יש אומרים⁴⁹⁸ שאין מברכין על ריחם וטוב לחוש ולמנוע מלהריח בהם⁴⁹⁹ אבל כלי שהיו בתוכו בשמים ונקלט הריח לתוכו לדברי הכל אין לברך עליו לפי שלא הונחו בו הבשמים כדי שיקלוט הריח אל תוכו⁵⁰⁰:

(יב) הרואה פרי חדש שמתחדש משנה לשנה או אפילו שני פעמים בשנה⁵⁰¹ ונהנה בראייתו מברך שהחיינו אפילו רואהו ביד חבירו או על האילן ואם אינו נהנה בראייתו אינו מברך עד שעת אכילה והעולם נהגו שלא לברך בכל ענין עד שעת אכילה כדי שלא לחלק בין מי שנהנה בראייתו למי שלא נהנה. ויברך תחלה שהחיינו⁵⁰² ואחר כך בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה והמברך בשעת ראיה לא הפסיד אם נהנה בראייתו⁵⁰³:

(יג) אין לברך עד שנגמר תשלום גידול הפרי ומכל מקום אם בירך משהוציאו הפירות שהם ראויים לברכתם⁵⁰⁴ שהיא על דרך שנתבאר בפ"ו⁵⁰⁵ אין צריך לחזור ולברך שהחיינו אחר תשלום גידולם⁵⁰⁶.

ואם לא בירך בראיה ראשונה או באכילה הראשונה יש לברך על הראיה השניה או על האכילה השניה בלא שם ומלכות⁵⁰⁷:

(יד) פרי שיש בו מינים הרבה מברך על כל מין ומין כגון שני מיני אגסים (שקורין גדאויליי"ן ובארי"ן) או תפוחים (כגון תפוח שבשדות ותפוח שבעצי היער) או גודגדניות (כגון שקורין ויינקשי"ל וקארשי"ן) ואפילו יש להם טעם אחד או כגון אדומות ושחורות⁵⁰⁸:

(טו) אין מברכין שהחיינו אלא על דבר הניכר היטב שהוא חדש ואין עתה כיוצא בו מן הישן לפיכך אין מברכין אלא על פירות שאינן יכולין להתקיים משנה לשנה שכשמגיע החדש אין בעולם כיוצא בו מן הישן ואף שיש מקיימין אותם על ידי תחבולות הם מעט מזער ואין חוששין להם אבל מיני ירקות שמטמינים אותם בבורות ומתקיימים שם כל ימות השנה (שקורין רעטא"ך או בוריקע"ס) אין מברכין עליהם בחדושם הואיל ויש ישנים רבים כיוצא בהם ואף אם הוא לא אכל מהם כל ימות השנה הרי אחרים רבים אכלו מהם.

ואם החדש ניכר היטב בטעמו וגם במראיתו מברכין עליו שהחיינו כגון הריפות שעושין מדגן חדש שניכרים היטב שהם חדשים במראית העין ובטעמם שהוא לשבח⁵⁰⁹:

(טז) ריח המתחדש משנה לשנה יש אומרים⁵¹⁰ לברך עליו שהחיינו כמו על פרי מאכל ויש חולקין⁵¹¹ לכן יש לברך בלא שם ומלכות⁵¹²:

הערות

416. אף שאין הגוף נהנה ממנו כלל אלא הנשמה בלבד, כמבואר בשוע"ר סי' תריב ס"ז. וראה לקו"ש חי"ד ע' 149 בשוה"ג.
417. ברכות מג, א. טור ושו"ע סי' רטז ס"א. ב"ח שם ד"ה ברכת הריח.
418. ראה גם שוע"ר סי' קסז ס"א וש"נ.
419. רמב"ם הל' ברכות פ"ט ה"א. טור שם. לבוש שם ס"ב.
420. ברכות מג, ב. טור ושו"ע שם ס"ב וס"ח. וראה גם שוע"ר סי' רצז ס"ג.
421. ט"ז ס"ק יב בשם המדקדקים.
422. ברכות מג, א. טור ושו"ע שם. וראה גם שוע"ר סי' רצז ס"ג.
423. פסקי ריא"ז ברכות פ"ו ה"ה אות ז. שלטי גבורים (לא, ב) אות ו. מ"א שם ס"ק ט. וראה גם לעיל פ"ו ה"ו-ז שדין אילן לענין ברכת הריח וכלאי הכרם אינו דומה לדין אילן לענין ברכת הפירות. וראה בדי השלחן סי' סב ס"ק ג. תורת מנחם. באור סדר ברה"נ ע' 347.
424. ברכות מג, ב. רש"י שם ד"ה חלפי. טור ושו"ע שם ס"ז.
425. ברכות שם. רבינו יונה שם ד"ה וסמלק. שו"ע שם.
426. יהושע ב, ו. ברכות שם.
427. כמו במים הנסחטים מהבושם דלקמן ה"ו וש"נ.
428. ט"ז ס"ק ט. וראה שוע"ר סי' תקיא ס"ז.
429. בכל השנה. ולענין ימי הסכות ראה לקמן ה"ח.
430. ב"ח שם ד"ה וכתב עוד על ריח. אליה רבה שם ס"ק ט.
431. ברכות מג, ב. טור ושו"ע שם ס"ב (הנותן). אליה זוטא שם ס"ק ג ואליה רבה שם ס"ק ה בשם כמה פוסקים (אשר נתן). ראה גם שוע"ר סי' רצז ס"ג.
432. תוס' שם ד"ה האי מאן. רא"ש ברכות פ"ח סי' ג. טור ושו"ע שם ס"ב.
433. פרי מגדים משבצות זהב סי' ריז ס"ק א. וראה גם לקמן ה"י.
434. אליה זוטא שם ס"ק ד. אליה רבה שם ס"ק ו.
435. שו"ת הרשב"א ח"א סי' שצז וסי' תתכא בשם הראב"ד. מ"א שם ס"ק ד. אליה זוטא ס"ק ו ואליה רבה ס"ק ט.
436. מ"א שם ס"ק ו.
437. ברכות מהר"ם ד"ה על ההדס (קנמון). טור (קנמון) ושו"ע שם ס"ב (קניל"ה). ט"ז שם ס"ק ד (צימרנ"ד). לבוש שם ס"ג (קנמון). וראה אליה זוטא ס"ק ו ואליה רבה שם ס"ק ט. והיינו שעיקרו לתבלין אף שרגילין גם לאכלו, כדלעיל פ"ו הי"ט. וראה בדי השלחן סי' סב ס"ק ח. תורת מנחם.
438. ברכות מהר"ם שם (נעגליין). שו"ע שם (קלאו"ו). ט"ז שם (שהוא נעגלי"ך). וראה לעיל פ"ו הי"ט והכ"ב שאין נאכלין אלא ע"י תערובת.
439. וכן אם עומדים לאכלן במרקחת, כדלקמן ה"ד. וראה באור סדר ברה"נ ע' 352. וגם רגילות להריח בהם, כדלקמן ה"ט.
440. רא"ש ברכות פ"ו ס"ו (לענין קנה). טור שם (לענין קנה וקנמון וכיוצא בהם). שו"ע שם (קניל"ה וקלאו"ו).
441. ברכות מהר"ם שם (קנה וקנמון נעגליין וכיו"ב). הובא בטור שם. אליה רבה שם ס"ק ט.
442. כדלעיל ס"ב שנקראים עץ לענין ברכת הריח, אף שלענין אכילה ברכת הקנמון בורא פרי האדמה כדלעיל פ"ו הי"ט. וראה באור סדר ברה"נ ע' 352.
443. אגור סי' שה. אליה זוטא ורבה שם.
444. אפילו על הפירות (ב"י ד"ה ועל כולם. ט"ז שם ס"ק ג).
445. רמב"ם הל' ברכות פ"ט ה"א. סמ"ג עשין כז הל' ברכות הריח. טור ושו"ע שם ס"ב. וראה גם שוע"ר סי' רצז ס"ג.
446. רמב"ם שם ה"ה. תוס' ברכות מג, א ד"ה ועל ההדס, בשם הר"מ מקוצי (סמ"ג שם). טור ושו"ע שם.
447. מרדכי ברכות פ"ו רמז קמז. הגהות מיימוניות הל' ברכות פ"ט אות ג. ב"י ד"ה כתוב במרדכי.
448. רמב"ם שם ה"ו. רא"ש ברכות פ"ו סל"ז. טור ושו"ע שם ס"ג. וראה לעיל פ"ו הי"ד שלענין אכילה ברכת כל הורדים הוא בורא פרי האדמה.
449. שו"ת הרשב"א שם בשם הראב"ד.
450. מ"א שם ס"ק ו. ט"ז ס"ק ה.
451. ברכות מהר"ם ד"ה על ההדס. לבוש שם ס"ב. ב"ח שם ד"ה ואם אינו. ט"ז שם ס"ק ב.
452. חיה ששמה "ידוע". ראה רש"י שופטים יח, יא ד"ה ידעוני. תורה אור צט, א.
453. ברכות מג, א. לפירוש רבינו יונה שם ד"ה חוץ. רא"ש ברכות פ"ו סי' לה. טור ושו"ע שם ס"ב. ט"ז שם. מ"א שם ס"ק ג. וראה גם שוע"ר סי' רצז ס"ג.
454. רבינו יונה שם בשם הרמ"ה. הובא ברא"ש ובטור וט"ז ומ"א שם.
455. רבינו יונה שם. הובא שם ושם. וראה שוע"ר סי' תסז סט"ז. תורה אור שם. לקוטי תורה נשא כא, א. יגדיל תורה (נ.י.) חכ"ה סי' קנה. כתבי ר' אייזיק ח"א ע' ש. וראה לקמן סי' תקצא סי"ד.
456. ברכות מג, סע"א. לפירוש הערוך ערך כשר. הובא ברבינו יונה שם ד"ה וכשרתא וברא"ש שם סי' לו ובטור שם.
457. ב"י שם ד"ה והרמב"ם בדעת הרמב"ם והרא"ש. שו"ע שם ס"ו.
458. רבינו יונה ורא"ש וטור שם בשם הראב"ד. פסקי ריא"ז ברכות פ"ו ס"ו. שלטי הגבורים ברכות פ"ו (לא, ב) אות ד. ודעה הא' היא דעת רבינו חננאל (בתוס' ברכות שם ד"ה משחא) והרשב"א (שם ד"ה אמר מר זוטרא) לפי פירוש הב"י שם ד"ה ומ"ש רבינו ולכולי עלמא. וגם דעת הרמב"ם לפי פירוש הב"ח (שם ד"ה ומ"ש ויש אומרים. הובא במ"א שם ס"ק יג).
459. אבל לא חיישינן לדברי טור ושו"ע שם בשם יש אומרים שלא לברך כלל, דיחיד הוא נגד כל הגאונים (ב"ח ומ"א שם. נחלת צבי שם ס"ק ו. אליה זוטא שם ס"ק ט. אליה רבה שם ס"ק יב). וראה בדי השלחן סי' סב ס"ק יב. תורת מנחם. באור סדר ברה"נ ע' 355 הערה 4.
460. רמב"ם הל' ברכות פ"ט ה"ו. רא"ש ברכות פ"ו סל"ז. טור ושו"ע שם ס"ג. וראה גם לעיל סוף ה"ב.
461. עי' רבינו יונה ברכות מג, א ד"ה וכתב רמז"ל, מ"ש בשם הראב"ד. ובב"ח שם ד"ה ומ"ש רבינו ומי הורד, דנקטינן כהרמב"ם והרא"ש. וראה מ"א ס"ק ז דהיינו אפילו למאן דפליג גבי ברכת הפירות (לעיל פ"ז הי"ב). וראה שם הגדולים.
462. ראה רש"י ביצה לג, ב ד"ה במוסטקי (הובא במ"א שם ס"ק ח) שרף של עץ כו' וריחו דומה לריח לבונה ובלשון ערבי קורין אותו מוסתק"י.
463. רמב"ם רא"ש וטור ושו"ע שם.
464. רבינו יונה (שם ד"ה וכשרתא) ורא"ש (סי' לו) וטור שם בשם הראב"ד. שו"ע שם ס"ו.
465. פרישה שם ס"ק יח.
466. ראה אליה זוטא שם ס"ק יב ואליה רבה שם ס"ק טז.
467. רמב"ם שם פ"ט ה"ד. טור ושו"ע שם ס"י.
468. רוקח סי' שכט. ב"י שם ד"ה כתב הרוקח. לבוש שם ס"י. וכדלעיל פ"י ה"ז לענין אכילת פירות, ובלוח ברה"נ פ"ג ה"ז וש"נ.
469. ברכות מג, ב. לגירסת הרא"ש שם סי' לט. טור ושו"ע שם סי"א - לענין קדימת הדס לשמן. וראה שוע"ר סי' רצז ס"ו. והיינו בכל השנה, אבל בימי הסוכות ראה לקמן סוף ה"ח.
470. שהיא ברכה כללית יותר כדלעיל ה"ג.
471. ברכות נג, א. טור ושו"ע סי' ריז ס"ב.
472. בשמים הניתנים על גבי גחלים להפצת ריחם. וראה גם שוע"ר סי' רנב ס"א.
473. ברכות שם. טור ושו"ע שם ס"ג. ודין בגדים המוגמרים יתבאר לקמן הי"א.
474. ברכות שם. רש"י שם ד"ה בשמים. טור ושו"ע שם ס"ב. מ"א שם ס"ק ד.
475. שיטה מקובצת ברכות שם ד"ה ואסיקנא. מ"א שם ס"ק א.
476. רבינו שמחה, הובא במרדכי ברכות רמז קמז. הגהות מיימוניות הל' ברכות פ"ט אות ה בשמו. דעה הב' בטור ושו"ע סי' רטז סי"ד.
477. סדר ברכות (רמכל מקום) ברכת הריח. ט"ז סי' תרנג ס"ק א. אליה רבה שם ס"ק ב ובסי' רטז ס"ק כב.
478. סוכה לז, ב. טור ושו"ע סי' תרנג ס"א.
479. דלעיל ריש ה"ג.
480. ט"ז שם ס"ק יד.
481. ראבי"ה ח"ב סי' תרפא. דעה הא' בטור ושו"ע סי' רטז סי"ד.
482. סמ"ק סי' קצג. שו"ע שם סי"ד וסי' תרנג ס"א.
483. סוכה שם. טור ושו"ע סי' תרנג ס"א.
484. ראה באור סדר ברה"נ ע' 361.
485. סי' תרנג. אבל סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו.
486. שיירי כנסת הגדולה רס"י רצז בהגהות הטור. עולת תמיד סי' רצז ס"ק א. אליה רבה שם ס"ק א.
487. ט"ז יו"ד סי' קח ס"ק י בשם מצאתי כתוב. נקודת הכסף שם בשם אור ישראל בשם הב"ח - לענין פלפלין. אליה רבה שם - אף לענין זנגביל. וראה גם שוע"ר סי' רצז ס"ד.
488. דלעיל ה"ג וש"נ.
489. מטה משה סי' תקה בשם מהרא"י. ט"ז שם ובאו"ח סי' רצז ס"ק ה. שיירי כנסת הגדולה שם - לענין פלפלין. עולת תמיד שם - אף לענין זנגביל.
490. ראה מ"א סי' רצז ס"ק א שדינו כפת דלקמן.
491. רמ"א סי' רטז סי"ד.
492. מ"א סי' ריז ס"ק א.
493. ב"ח שם ד"ה הנכנס. אליה רבה שם ס"ק א.
494. ברכות נג, א. טור ושו"ע סי' ריז ס"א.
495. לשיטת הב"ח הנ"ל שמברך אף שלא נתכוין להריח. ראה ט"ז שם ס"ק א.
496. משא"כ ביצא על מנת לחזור (טור ושו"ע שם).
497. הלכה ג.
498. רמב"ם הל' ברכות פ"ט ה"ח. שו"ע שם ס"ג.
499. דלהטור שם צריך ברכה. וראה ט"ז שם ס"ק ב.
500. ט"ז שם.
501. ב"י סי' רכה ד"ה ומ"ש רבינו ואם אינו. רמ"א שם ס"ו. מ"א שם ס"ק יג בשם התוס' (ברכות לז, ב ד"ה היה). ובלוח ברה"נ פי"א ה"ב "מזמן לזמן", וש"נ.
502. פרי מגדים אשל אברהם ס"ק ז. וראה גם לקמן פי"ב הי"ג לענין ברכת הטוב והמטיב. שוע"ר סי' כב לענין שהחיינו בלבישת ציצית, וש"נ.
503. וכ"ה בלוח ברה"נ שם וש"נ.
504. בלוח ברה"נ שם ה"ג: ראויים לברכת בורא פרי העץ. וראה בדי השלחן סי' סג ס"ק ז. תורת מנחם.
505. הלכה א.
506. וכ"ה בלוח ברה"נ שם וש"נ.
507. וכ"ה בלוח ברה"נ שם וש"נ.
508. וכ"ה בלוח ברה"נ שם ה"ד וש"נ.
509. וכ"ה בלוח ברה"נ שם ה"ה וש"נ.
510. שו"ת רדב"ז ח"א סי' רצז. כנסת הגדולה סי' רכה בהגהות הטור. מ"א שם ס"ק יב.
511. דברי חמודות ברכות פ"ו אות קכ. שיירי כנסת הגדולה סי' רטז הגהות הטור אות ב. מ"א סי' רטז ס"ק א. אליה רבה שם ס"ק ב בשם מהר"ם דיין.
512. ראה גם שוע"ר סי' מו ס"י וש"נ. וראה שו"ת צמח צדק או"ח סי' ג אות ט וסי' קיד אם גם בברכת שהחיינו אומרים ספק ברכות להקל.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 34 עמודים.