ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשוע"ר עם ביאור דברי שלוםהלכות תשריפסקי הסדורדיני הלולב

דיני הלולב

לולב עם המינים, ג' מיני לולב, דהיינו לולב והדס וערבה יהיו קשורים ואגודים יחד³¹⁷⁰. ולא יהיה חוט או משיחה חוצץ ביניהם³¹⁷¹.

ובשעת נטילה יהיה שדרת הלולב נגד פניו ³¹⁷² .

ויהיו ג' הדסים אחד בימינו ואחד בשמאלו ואחד באמצע השדרה נוטה קצת לימין, ושני בדי ערבות אחד לימין ואחד לשמאל³¹⁷³.

ומן הדין יש לברך על הלולב אחר התפלה קודם ההלל³¹⁷⁴. אלא לפי שמצות נטילתו בסוכה הוא מצוה מן המובחר, ואי אפשר לצאת מבית הכנסת מפני הרואים, לפיכך בבוקר קודם שיתפלל בעודו בסוכה יברך ³¹⁷⁵ .

ויקח הלולב תחלה לבדו בימינו³¹⁷⁶ ויברך, ואחר כך יקח האתרוג בשמאלו³¹⁷⁷. ובמקום סיום הלולב והדס וערבה יחבר האתרוג עם הלולב³¹⁷⁸.

וינענע לששה קצוות ח"י נענועים, שבכל צד שינענע יעשה ג' הולכות וג' הובאות, דהיינו הולכה והובאה ג' פעמים³¹⁷⁹. ובכל הובאה יגע סוף הלולב ומיניו והאתרוג לחזה שלו ממש³¹⁸⁰. וכשינענע יזהר שלא יגע ראש הלולב בכותל רק שיהיה חלל בינתיים³¹⁸¹.

סדר הנענועים³¹⁸², הראשון לדרום, השני לצפון, הג' למזרח, הרביעי למעלה, החמישי למטה, ולא שיהפך ח"ו ראש הלולב למטה, אלא שההולכה תהיה לצד מטה וההובאה לצד מעלה, הפך מלמעלה (וכן בכל הנענועים יהיה ראש הלולב לצד מעלה אלא שהולכה תהיה לאותו צד שמנענע)³¹⁸³, הששי למערב³¹⁸⁴.

ובהלל יעשה ד' פעמים ח"י נענועים, דהיינו פעם אחת בהודו לה' שבתחילה, ואחד באנא ה' הושיעה נא, ואחד בכופלו אנא ה' הושיעה נא, ואחד בהודו לבסוף³¹⁸⁵.

ואם בירך על הלולב אחר התפלה בבית הכנסת, לא ינענע בהלל אלא ג' פעמים, דהיינו בהודו תחלה וסוף, ובאנא פעם אחת (כמ"ש ברעיא מהימנא³¹⁸⁶).

ברוך כו' על נטילת לולב³¹⁸⁷.

ביום ראשון מברך ³¹⁸⁸ : ברוך כו' שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה.

הערות

3170. שוע"ר סי' תרנא ס"ב (ומצוה מן המובחר לאגוד הלולב עם ההדס וערבה באגודה אחת, משום נוי, שנאמר זה אלי ואנוהו, התנאה לפניו במצות). אופן הכריכות למנהג חב"ד – ראה שוע"ר שם ס"ו. ספר המנהגים – חב"ד ע' 66.
3171. רש"י סוכה לז, ב ד"ה דלמא נתרי טרפי (ומשתיירין באגד וחוצצין בין מין למין, ואינם אגודים יחד להיות לקיחה אחת). ואילו בשוע"ר שם ס"ה (חוצצין ומפסיקין בין ידו ללולב), ושם נסמן (הערה 18 ).
3172. תולעת יעקב סוף סוד ד' מינים. של"ה מסכת סוכה (רמה, ב) ד"ה כתוב בכתבי (ובעל תולעת יעקב כתב הפך זה, בסוד ארבעה מינין, וזה לשונו, ודעת חכמי האמת, כי הבא ליטול את הלולב יטלנו ושדרתו כלפי פניו, ופני הלולב כלפי חוץ). פע"ח שער הלולב ספ"א ( והלולב תקח אותו השדרה נגד פניך) . משנת חסידים מסכת סוכה פ"ד מ"ו. ט"ז סוס"י תרנ (וכתוב בתולעת יעקב דיש נוטל שדרתו של לולב כלפי פניו ופני הלולב כלפי חוץ). מ"א סי' תרנא סק"ח (ושל"ה הכריע להפוך השדרה אליו). וכן הוא בספר המנהגים – חב"ד ע' 66 (שדרת הלולב צריך להיות נגד פניו).
3173. שוע"ר שם ס"ט (ויש נוהגין לאגוד שלשה הדסים, אחד מימין הלולב, דהיינו מימין האדם, ואחד משמאלו, ואחד באמצע, נוטה לצד ימין. ושתי הערבות, אחד בימינו ואחד בשמאלו), ושם נסמן (הערה 32 ).
3174. שוע"ר סי' תרמד (אחר שחזר ש"ץ תפלת השחר נוטלין הלולב ומיניו ... ומברכין על נטילת לולב), ושם נסמן (הערה 1 ).
3175. פע"ח שער הלולב פ"ג ד"ה בענין נטילת לולב (טוב לברך תחלה קודם התפלה בהיותך בביתך בסוכה עצמה, ואחר כך שאר הנענועים והקפה יהי' בבית הכנסת ... מפני הרואים תעשה כנ"ל). של"ה מסכת סוכה (רמה, ב) ד"ה כתוב בכתבי. סדור האריז"ל. מ"א סי' תרנא סקי"ז (יברך תחלה בסוכה על הלולב, ואחר כך יעשה שאר הנענועים בבבית הכנסת (של"ה בשם האר"י)). סי' תרנב ס"ק ג (ושל"ה כתב שינענע בסוכה קודם הליכתו לבית הכנסת). וראה לקוטי שיחות חכ"ב ע' 124. ובספר המנהגים – חב"ד ע' 66 (משכימין ומקדימין לקיים מצות לולב, ובפרט לפעם הראשונה).
3176. שוע"ר שם סי"ג (צריך ליטול הלולב ומיניו בידו הימנית ואתרוג בידו השמאלית), ושם נסמן (הערה 42 ).
3177. הטעם הוא כמבואר בשוע"ר סי' תרנא סי"ז (כל המצות מברכין עליהם עובר לעשייתן, דהיינו סמוך וקודם לתחלת עשייתן), ושם נסמן (הערה 55 ).
3178. תולעת יעקב שם (לחבר בשעת הנענוע). משנת חסידים שם פ"ה מ"ב (ובמקום סיום ההדס והערבה והלולב יחבר האתרוג עם הלולב). סדור האריז"ל. ובספר המנהגים – חב"ד ע' 66 (הלולב מחברו לשליש העליון של האתרוג, אשר אוחזו באלכסון קצת).
3179. גמרא לז, ב (מוליך ומביא למי שהארבע רוחות שלו, מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו). ירושלמי פ"ג ה"ח (צריך לנענע ג' פעמים). זהר ח"ג רכח, ב (רזא דח"י נענועין דלולב לשית סטרין, תלת נענועין לכל סטרא). שו"ע שם ס"ט (הנענוע הוא שמוליך ידו מכנגדו והלאה, וינענע שם ג' פעמים בהולכה וג' פעמים בהובאה, ואחר כך מטה ידו לצד אחר ועושה כן, וכן לכל צד מארבע צדדין ומעלה ומטה).
3180. שער הכונות דרושי חג הסכות בתחלתו. משנת חסידים שם פ"ה מ"ה (ובכל הובאה יגיע סוף הלולב ומיניו והאתרוג בחזה שלו ממש). מ"א שם ס"ק יט (ובכל הנענועים יביא סוף הלולב נגד החזה (כתבים). סדור האריז"ל. ובספר המנהגים – חב"ד ע' 66 (בהובאה – צריך להגיע עד החזה "מקום שמכים באמירת אשמנו"). כמבואר בשוע"ר סי' תרז ס"ז (ויש נוהגין להכות על החזה, מטעם הידוע להם).
3181. פרי עץ חיים שם (וכשמנענע אל יגע ראש הלולב לכותל, וישאר מקום חלל בין הכותל לראש הלולב). משנת חסידים שם פ"ה מ"ו.
3182. שער הכונות שם. משנת חסידים שם פ"ו (הראשון לדרום ... השני לצפון ... השלישי למזרח ... הרביעי למעלה ... החמישי למטה ... הששי למערב). ובמ"א סי' תרנא ס"ק כא (ובכתבים איתא מזרח, דרום, צפון, מעלה ומטה, מערב).
3183. מהרי"ל סדר תפלות חג הסכות ע' שפד (ואחר כך היה משפיל ידיו עם הלולב למטה ג' פעמים. ולא דחף ראש הלולב נגד הקרקע, אך השפיל ידיו עם הלולב). רמ"א שם ס"ט (ויש מדקדקין שלא להפך הלולב כשמנענעין למטה). ט"ז ס"ק יב (נראה לענ"ד שכן עיקר). שער הכונות שם. סדור האריז"ל. משנת חסידים שם פ"ו מ"ה (ולא שיהפוך ח"ו ראש הלולב למטה, אלא לעולם יוליך ויביא בראשו למעלה, אלא שההולכה תהיה לצד מטה וההובאה לצד מעלה). וכמבואר בשוע"ר סי' תרנא סי"ב (כל ארבעה מינים הללו צריך ליטלן דרך גדילתן, דהיינו שיהא ראשיהם למעלה ועיקריהם למטה).
3184. בספר המנהגים – חב"ד ע' 66 (דרום וצפון – לקרן דרומית מזרחית, קרן צפונית מזרחית. למזרח – לאמצע מזרח. למעלה – בהובאה מורידים תחילה מעט "המשכה בעולם", ואחר כך מביאים אל החזה. למטה – בהובאה מעלים תחילה מעט "העלאת העולם", ואחר כך מביאים אל החזה. מערב – שתי פעמים הראשונות לקרן מערבית דרומית, בפעם השלישית – לאמצע מערב ... במשך כל הנענועים האתרוג מכוסה בידו – לבד בנענוע האחרון שמגלהו קצת). וראה לקוטי שיחות ח"ד ע' 1162. אוצר מנהגי חב"ד שם ע' רפט-רצא.
3185. פע"ח שם ד"ה והנה ביום א'. שער הכונות שם. משנת חסידים שם פ"ז מ"ב (ומלבד הח"י נענועים שעשה בסוכה בברכת הלולב ... יעשה ארבע פעמים ח"י נענועים בהלל ... ח"י בהודו ראשון, וח"י באנ"א ה' הושיע"ה נ"א, וח"י בכפלו, וח"י בהודו אחרון). סדור האריז"ל. ובספר המנהגים – חב"ד שם (בנענועים דהודו שלבסוף דהלל – צ"ע אם מנענעים בהודו בכופלו או בעיקרו. וספק זה הוא גם כן באנא ה' הושיעא, כשאין מענע בו אלא פעם אחת). וראה אוצר מנהגי חב"ד ע' שיב (נראה שהמסקנה לנענע בעיקרו). אופן הנענועים בהלל – ראה אוצר מנהגי חב"ד ע' שי-שיג.
3186. זח"ג רנו, א (ונענועין דהלל אינון משותפין בנענועין דנטילת לולב, ואינון ח"י באנא, ח"י ח"י בהודו תחלה וסוף, ח"י דנטילת לולב, הרי ע"ב). תקו"ז ת"ו ותכ"א. הגהת הר"ש ויטאל בשער הכונות שם (דמיירי כשמברך אחר התפלה בבית הכנסת).
3187. שוע"ר סי' תרנא סי"ז (ומה הוא מברך על מצות נטילת ארבעה מינים אלו, אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת לולב, לפי שהלולב גבוה מכולן חשוב הוא, ונקראת כל האגודה על שמו), ושם נסמן (הערות 57 - 58 ).
3188. שו"ע סי' תרסב ס"ב (אינו מברך זמן ביום שני על הלולב). לבוש שם ( אע"ג שמברכין זמן על השופר ביום ב', לולב שאני, דממה נפשך יצא בזמן שאמר ביום ראשון, שאם היה יום טוב, שפיר יצא, ואף אם היה חול והיום יום טוב, אפילו הכי יצא, דלא גרע מאילו היה אומרן בשעת עשייתו שהיה יוצא, ולא היה צריך לברך זמן כלל בשעת נטילה. מה שאין שייך לומר כן בשופר, דבשופר אינו חייב לברך בשעת עשייתו). לענין זמן אמירת ברכת שהחיינו על הלולב, ראה שוע"ר סי' תרמד (ומברכין על נטילת לולב ושהחיינו), ושם נסמן (הערה 4 ).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.