ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לאתשאשיחה ב191

191

שיחה ב

א. אי' בגמ'¹: נשמה יתירה ניתנה בו באדם בע"ש במוצאי שבת נוטלין אותה ממנו שנאמר [בפרשתנו²: וביום השביעי] שבת וינפש כיון ששבת וי אבדה נפש (וינפש דורש בנוטריקון ווי נפש³). וכתבו הראשונים⁴ (וכן הוא בזהר⁵) שזהו הטעם לתקנת חכמים להריח בבשמים בכל מוצאי שבת — כדי להשיב את הנפש שדואבת על איבוד הנשמה יתירה במוצאי שבת [וכן פסק אדמו"ר הזקן בשולחנו⁶: הנהיגו חכמים להריח בבשמים בכל מו"ש כדי להשיב את הנפש שהיא דואבת ליציאת השבת בשביל הנשמה יתירה שהלכה לפיכך מיישבים ומשמחין אותה בריח טוב].

אמנם במוצאי שבת שחל בו יו"ט אין מברכים על הבשמים — ונחלקו הראשונים בטעמו של דבר:

הרשב"ם⁷ כתב "שהרי גם ביו"ט יש לנו נשמה יתירה כשבת".

ובתוס'⁸ הקשו "דא"כ במוצאי יו"ט אמאי לא תקינו בשמים (וממשיך) ולכך נראה דביום טוב ליכא נשמה יתירה", ומה שביו"ט שחל להיות במוצאי שבת אין מברכים על הבשמים — "משום דשמחת יו"ט ואכילה ושתי' מועיל כמו בשמים"⁸ (ובמקום אחר כתבו בתוס'⁹ "כיון דיש לו מאכלים חשובים וטובים מיישב דעתו ממילא בלא ריח בשמים").

[וכן פסק אדה"ז בשולחנו¹⁰, דכשחל יו"ט במוצ"ש "א"צ לבשמים שתענוג יו"ט ושמחתו משיב את הנפש"].

וצ"ב במאי פליגי, כי דוחק לומר דפליגי במציאות אם ביו"ט ישנה נשמה יתירה. ובפרט שבזהר¹¹ מפורש שגם ביו"ט יש נשמה יתירה.

ב. והנה בתירוץ דברי הרשב"ם — שלכאורה תמוהים הם, כקושיית התוס', דא"כ היו צריכים לברך על הבשמים גם במוצאי יו"ט — יש לומר שכוונתו ע"ד מ"ש הר"ן¹² בטעם שאין מברכים על הבשמים משבת ליו"ט, וז"ל: דמשבת לחול שיצא ממנוחה שלימה לעמל גדול צריך הנחת הנפש בבשמים אבל משבת ליו"ט

הערות

1. תענית כז, ב. ועד"ז בביצה טז, א (בשינוי לשון קצת).
2. לא, יז. וראה בעלי התוס' עה"פ.
3. פרש"י תענית שם[ednref_44_*]. ובפרש"י ביצה שם "דרשינן לי' אוי על הנפש שהלכה לה".
4. רשב"ם ותוס' פסחים קב, סע"ב. תוד"ה כי — ביצה לג, ב. שו"ת הרשב"א ח"ג סר"צ. ועוד — הובא לקמן בפנים.
5. ח"ב רח, ב. ח"ג לה, ריש ע"ב.
6. או"ח ר"ס רצז.
7. פסחים שם.
8. פסחים שם ד"ה רב אמר.
8. ועד"ז הוא בשו"ת הרשב"א שם. או"ז ח"ב סי' צב בשם ר"י בר' שמואל. ארחות חיים הלכות מגילה אות ג. כל בו סי' מא. ועוד.
9. ביצה שם סד"ה הנ"ל.
10. או"ח סתע"ג ס"ו.
11. ח"א פא, ב. ח"ג כט, א. רמב, ב. תקו"ז ת"ו (כב, א). תכ"א (מה, ב). ועוד. וראה שערי זהר לביצה טז, א.
12. פסחים שם. ועד"ז במאירי שם. [edn_44_*] ) ידועה השקו"ט אם הפירוש לתענית הוא לרש"י — ראה שם הגדולים להחיד"א מערכת רש"י קרוב לסופו.

מצוטט ב־5 עמודים

שולחן ערוך א לקו"ש חל"א ע' 191
שולחן ערוך ו לקו"ש חל"א ע' 191
שוע"ר עם ביאור דברי שלום תעג דיני כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס שני לקוטי שיחות חל"א ע' 191
שוע"ר עם ביאור דברי שלום רצז דין בשמים להבדלה לקוטי שיחות חל"א ע' 191
תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה לקו"ש חל"א ע' 191

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.