ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךחושן משפטהלכות עדות ושטרות ושליש[ו]תדיני עדות ושטרות ושליש[ו]ת ובו נ"ג סעיפים:טז

טז

טז וצריכים העדים לדקדק בלשון הקנין שקונין מיד המתחייב ליתן איזה דבר מיד או לזמן פלוני בין מעות בין קרקע בין מטלטלין בין מזונות ומלבושים שזה הקנין אינו כלום^קלו ואין כותבין אותו אלא אם כן אמר להם בלשון חיוב על נפשו שמחייב את עצמו ליתן^קלז מיד או לזמן פלוני^קלח אבל אם לא אמר בלשון חיוב על נפשו אלא אמר אתן מיד או לזמן פלוני אף על פי שקנו מידו על זה אין זה כלום. כי קנין על אמירת אתן הוא קנין על דברים לבד^קלט והקנין אינו חל אלא על גוף החפץ הנקנה אם מקנהו לו מעכשיו^קמ ואם אינו מקנהו לו מעכשיו אלא אומר שיתננו לו מיד או לזמן פלוני אין הקנין חל על זה אלא על גופו ונפשו של הנותן שיתננו לו אם אומר בלשון חיוב שמתחייב את עצמו ליתן.

ולכן נהגו לכתוב תנאים אחרונים בשעת הנשואין^קמא ולא די בראשונים מפני שבראשונים אין שני הצדדים מחייבים את עצמם בלשון חיוב על נפשם^קמב כי שמא יחזור בו אחד מהצדדים מאיזו סבה ורוצה להפטר בקנס לבד כי החרם הכתוב בתנאים אינו כלום עד שיקבלהו בפירוש^קמג (ולא נכתב אלא לסלק דין אסמכתא מן הקנס^קמד לדברי הכל^קמה):

הערות

קלו. ברייתא גיטין מ, ב כחכמים וכדמפרש רבי יוחנן (שאם נכתב בשטר אתננה לפלוני לא קנה, אף שלא קבע זמן). טור ושו"ע סי' רמה ס"א. טור שם בשם הרמ"ה (שכ"ה אף בקנו מידו). רמ"א שם ס"ב, בשם שו"ת מהר"י ווייל סי' קמג (דקיי"ל כדעה זו).
קלז. תוס' כתובות נד, ב ד"ה אע"פ, וב"ב ג, א ד"ה קנין דברים. סמ"ע ס"ק יח, ו ש"ך ס"ק כד, ב סי' [ס] (אפילו לדעת האומרים שאם קנו מידו ליתן או אתן לא קנה).
קלח. ראה סמ"ע שם (אפילו בדבר שאינו מצוי בידו עדיין), ובסי' רמה ס"ק ב (אפילו בדבר שלא בא לעולם).
קלט. טור סי' רמה בשם הרמ"ה (דהוי קנין דברים). רמ"א שם ס"א. ב"ב ג, א (שקנין דברים אינו קנין). טור ושו"ע סי' קנז ס"ב.
קמ. טור ושו"ע סי' רמה ס"ד (שאם אמר מעכשיו קנה אף בלשון אתננו). טור ולבוש שם (שאז חל הקנין על גופא דארעא).
קמא. רמ"א שם ס"ב.
קמב. ראה לעיל יו"ד הל' רבית סי"ז (שעכ"פ יש לו דין חוב לענין רבית). שו"ת צמח צדק חו"מ סי' לב (דהיינו דוקא בתנאים שהיה נהוג מקדם, כמועתק בנחלת שבעה סי' ח, אבל עכשיו כותבים שהתחייב על עצמו). בטאון חב"ד גליון 19 ע' 9 (תצלום תנאים בחתימת רבנו: התחייב את עצמו כו').
קמג. סמ"ע סי' רמה ס"ק ב.
קמד. נחלת שבעה סי' ח אות יא. וכדלעיל סי"ב.
קמה. שי"א שאף בלא"ה מועיל חיוב הקנס (מחמת הבושה שגורם לצד השני). תוס' ב"מ סו, א ד"ה ומניומי. טור ושו"ע סי' רז סט"ו. סמ"ע שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.