ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק דהלכות לולבתרמט דברים הפוסלים בארבעת המינים ובו כ"[ד] סעיפים:יב

יב

יב ואם האשירה היא של נכרי לכתחלה לא יקצוץ ממנה אחד מכל ארבעת המינים^עג אפילו אם כבר ביטלה הנכרי^עד ואפילו אם אילן הזה נטעוהו שלא לשם עבודה זרה ואחר שגדל עבדוהו בענין שהוא מותר בהנאה להדיוט אפילו בלא ביטול שהמחובר אינו נאסר^עה אעפ"כ הוא מאוס לגבוה כיון שנקרא עליו שם עבודה זרה^עו אבל בדיעבד שכבר נטל ארבעה מינים של אשירה זו לשם מצוה יצא ידי חובתו ואינו צריך לחזור וליטול^עז.

ואפילו אם לא ביטל הנכרי אשירה זו^עח והרי היא אסורה בהנאה^עט מכל מקום כיון שמועיל לה ביטול להתירה בהנאה הרי אינה עומדת לשריפה שאפשר שיבטלנו נכרי^פ ואע"פ שעכשיו עדיין היא אסורה בהנאה אין זו חשובה הנאה מה שיוצא בה ידי חובתו דמצות לאו ליהנות נתנו^פא כמו שנתבאר בסי' תקפ"ו^פב ע"ש:

הערות

עג. רבא ב גמרא לא, ב. טור ושו"ע ס"ג.
עד. בעל המאור (יז, א). רש"י שם ד"ה לא יטול (דמאיס לגבוה), לפירוש ב"י ד"ה ובשל. רמ"א ס"ג (יוצא בדיעבד). לבוש ס"ד (לכתחלה אסורה). עטרת צבי ס"ק ה. וכ"ה לפירוש ר"ת בתוס' שם ד"ה באשרה.
עה. כרבנן בע"ז מח, א. שו"ע יו"ד סי' קמה ס"א וש"ך שם ס"ק ה.
עו. מ"א ס"ק יא, ממשמעות התוס' שם. רבנו ירוחם נתיב ח ח"ג (נח, ג). וראה לעיל סי' יא סי"ג. ארבעת המינים (ויינר) ע' רנד ואילך.
עז. גמרא שם. טור ושו"ע שם.
עח. בעל המאור (שם). תוס' יבמות קג, ב ריש ד"ה סנדל. רא"ש ר"ה פ"ג ס"ט.
עט. מ"א ס"ק יג. וכדלקמן סט"ו שאתרוג של טבל וערלה פסול כל ז', מכל מקום כו'.
פ. תוס' יבמות שם. רא"ש שם. ב"ח ד"ה ובשל.
פא. רש"י שם ד"ה ואם נטל. ריטב"א לא, ב ד"ה והאמר. ר"ן (יד, א) ד"ה של אשרה. לבוש ס"ג. ב"ח שם. ט"ז ס"ק ג.
פב. סיום סעיף זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. וראה ט"ז שם ס"ק ד. לעיל שם סעיף כד וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.