184

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

בהמשך פרשה זו, לגבי קרבן השבת, מצטט רש"י את המילים ,,עולת שבת בשבתו" ומפרש ,ולא עולת שבת בשבת אחרת, הרי שלא הקריב בשבת זו שומע אני יקריב שתים לשבת הבאה, תלמוד לומר בשבתו, מגיד שאם עבר יומו בטל קרבנו".

ויש לעיין: מהו הדין לגבי קרבן התמיד, האם בקרבן זה יקריב שנים למחרת, או ,אם עבר יומו בטל קרבנו".

לכאורה ניתן היה לומר, שמקרבן השבת לומדים זאת לגבי כל הקרבנות, כפי שמדייק רש"י בלשונו ,מגיד שאם עבר יומו", ולא .אם עבר שבתו" וכדומה, שבכך ,מגיד" שלגבי כל קרבן ,אם עבר יומו" - של כל קרבן, הרי אז = ,בטל קרבנו".

אך קשה לומר כך, כי בפסוק אחר המופיע בהמשך ,את עולת חדש בחדשו" אומר רש"י ,שאם עבר יומו בטל קרבנו ושוב אין לו תשלומין", מכך מובן שאין מסיקים מ/,עולת שבת בשבתו" לגבי כל קרבן.

יותר מכך: אפילו לגבי קרבנות

המועדים אנו מוצאים לימוד דין זה בנפרד - בפרשת אמור, על הפסוק ,דבר יום ביומו"? אומר רש"י ,הא אם עבר יומו בטל קרבנו".

ולפי זה יוצא לכאורה, שלגבי קרבן התמיד לא אומרים ,,אם עבר יומו בטל קרבנו"?, שלא ככל הקרבנות שלעיל.

ולפי ההסבר שלעיל על פירוש רש"י יש לומר, שדין זה חל גם לגבי קרבן תמיד:

כיון שלגבי קרבן תמיד, לא זו בלבד שצריך להקריב קרבן בכל יום, אלא ,בכל יום הוא מועד התמידים", שכל יום הוא מועד בפני עצמו, והוא זמן מיוחד המיועד להקרבת התמיד של יום זה, מובן מכך, שגם על קרבן תמיד חל הכלל, שאם ,עבר יומו" - היום המיועד להקרבת תמיד של יום - הרי אז ,בטל קרבנו".

ה. כל ם - מיוחד מפני קרבנו

למרות זאת אין דרוש לימוד מיוחד

הערות

  1. 1. עפ"ז כוונת הירושלמי ברכות פ"ד ה"א ,שתהא שחיטתן לשם היום".
  2. 2. אבל אין זה הענין המבואר בפנים. כי בפנים מדובר לא דהחיוב בכל יום ויום הוא פרטי, אלא - שכל יום ויום הוא זמן מסויים ומיוחד להקרבת התמיד ביום זה, משא"כ שאלת הצפע"נ היא לגבי החיוב דהקרבת התמיד (לא כ"כ לגבי עצם היום). וראה לקח טוב (להר"י ענגל) כלל ו (לג, א).
  3. 1. כח, יד.
  4. 4. פינחס ג שיחות 23
  5. 2. בג, לז.
  6. 3. ודוגמתו: פ"ש וקרבן חה"ש. וראה לקמן וכן הערה 33.
  7. 7. ע"ד ההלכה - ראה ברכות (כו, א) דנקט הגמרא בפשיטות דבנוגע לקרבן אומרים עבר יומו בטל קרבנו, ושם מדובר בקרבנות תמיד (ראה פרש"י שם בסוף הע' ובמהרש"ל שם). וראה תמורה יד, א. תו"כ אמור שם.
  8. 8. אבל - כ"ז אינו שייך לפרש"י עה"ת - פשוטו של מקרא.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, י"ט תמוז, ה'תשל"ב לקו"ש חכ"ח ע' 184

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.

  1. אגרות קודש י'תקלה תמורה דף י"ד
  2. אגרות קודש קלב תמורה יד, ב
  3. לקוטי שיחות 26 מאותו ספר תמורה יד, ב
  4. לקוטי שיחות 977 מאותו ספר תמורה יד, א
  5. לקוטי שיחות 352 מאותו ספר תמורה יד, ב
  6. לקוטי שיחות 42 מאותו ספר תמורה יד, א
  7. לקוטי שיחות 31 מאותו ספר תמורה יד, ב
  8. לקוטי שיחות 188 מאותו ספר תמורה יד, א
  9. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז ה'תשי"ב תמורה יד, סע"א
  10. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג. תמורה יד, א
  11. תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות, תמורה יד, א
  12. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תש"כ. תמורה יד, א
  13. שולחן ערוך א תמורה יד, ב
  14. שולחן ערוך א תמורה יד, א
  15. שולחן ערוך ד תמורה יד, ב
  16. שולחן ערוך יב תמורה יד, ב
  17. שולחן ערוך א תמורה יד, ב
  18. שולחן ערוך ג תמורה יד, ב
  19. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שלד דיני דליקה בשבת תמורה יד, ב
  20. שוע"ר עם ביאור דברי שלום מט שיכול לומר קריאת שמע בעל פה תמורה יד, ב
  21. שוע"ר עם ביאור דברי שלום נא דיני תפלה מברוך שאמר עד ישתבח תמורה יד, א