ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כח פינחס שיחה ב188

188

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

8 לקוטי להקריב תמידים אלו למחרת, כי מציאותו של הקרבן, או הממון עבורו, קיימים!*.

לפי זה מובן בפשטות, שלגבי הרגלים אין מתעוררת אפילו המחשבה שאם לא הקריבו בפסח, יקריבו שתים בפסח הבא, וכן לגבי שבועות,

כי השקלים של כל שנה המיועדים לרכישת קרבנות ציבור של כל שנה ושנה שונים בכל שנה ושנה, כפי שכבר פירש רש"י לפני כן% - ,תנו כל אחד מחצית השקל והן לקנות מהן קרבנות ציבור של כל שנה ושנה". ואם כך, אין סברא שאפשר להקריב קרבנות של שנה אחת בחג של שנה אחרת, ואפילו מצד מציאותו של הקרבן, שלא רק כהשלמת החובה והמצוה, כי השקלים של שנה זו אינם מיועדים כלל לקרבנות של השנה האחרת5.

שני אופניס בהשראת הקדושה

מיינה של תורה שבפירוש רש"י זה:

ידוע, שהשראת השכינה במקדש, ועל ידי כך בכל העולם כולו, היתה

פינחס גב

באמצעות הקרבנות*. ומובן, שכל סוג של קרבן קשור לאופן שונה של השראה, בהתאם למהות ולתנאים ולנתונים של כל קרבן וקרבן.

וכך גם הקרבנות שבפרשתנו נחלקים לשני סוגים: א) קרבן תמיד, שמובא תמיד בכל יום ויום, ב) מוספי שבת ראש חודש ורגלים, והם קשורים לשני אופנים כלליים של השראת הקדושה:

קרבנות מוספי השבת, ראש חודש ורגלים, מביאים לידי השראת הקדושה המשנה את ה,זמן" - בימים אלו מאירה קדושה בגלוי (קדושת שבת, ראש חודש ויום טוב) ההופכת את הזמן לזמן קדוש.

אך מכך שקדושה זו בימים אלו משנה זמן זה, מובן, שהיא מוגבלת, ולכן קשורה ,,השראה" זו דוקא ליום מסויים5.

הערות

1. להעיר מלשון הרמב"ם הל' תמידין ומוספין ספ"ח (מתמורה יד, א): ואינן חייבין להקריב השאר למחר או למועד אחר אלא כל קרבן צבור שעבר זמנו בטל קרבנו.
2. תשא ל, טו.
3. ע"ד ההלכה - ראה רמב"ם הלכות שקלים פ"ד הי"א.
4. ראה כוזרי מאמר ב' פכ"ו. סידור (עם דא"ח) לג, ב"ג. אוה"ת פרשתנו ע' א'עב ואילך (ובהנסמן שם). ויצא קפט, א. ובכ"מ.
5. ולהעיר מלשון הרמב"ם ריש הלכות בית הבחירה: ,מ"ע לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבין בו הקרבנות כו' שנאמר ועשו לי מקדש". ולהעיר שלכמה גי" הביא הרמב"ם במנין המצות בריש ספר היד מ"ע כ גם סיום הכתוב ,ושכנתי בתוכם" (ראה רמב"ם ספר המדע ירושלים תשכ"ד).
5. אע"פ ד,עת רצון שלמעלה .. וקדושת שבת ויו"ט הוא למעלה מגדר המקום והזמן" (שו"ע אדה"ז או"ח מהד"ת ס"א ס"ת), הרי זה ביחס. להגבלה דמקום ודכניסת הזמן דלמטה (כמבואר שם). ואכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.