ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לחנשאשיחה ב26

26

במקור חיפוש חדש

שיחה ב

א. תנן בריש פרק בתרא דמס' נזיר1: "הגוים2 אין להם נזירות", ובגמרא: מנא הני מילי דתנו רבנן דבר3 אל בני ישראל ולא לעובדי כוכבים.

ובפירוש דברי המשנה "הגוים אין להן נזירות" כ' רש"י: "העכו"ם שנדרו בנזירות אין נזירות חלה עליהן ומותרין לגלח ולשתות יין וליטמא למתים". אבל התוס'4 כתבו דהא דהגוים אין להן נזירות היינו "ואין קרבנן קרב אף על גב דמקבלין מהם נדרים ונדבות".

והנה הטעם שלא פירשו התוס' כפשוטו (וכפרש"י), ש"אין להם נזירות" היינו שמותרים ביין כו', אלא כתבו ש"אין קרבנן קרב"5 — יש לומר בפשטות, שזהו לפי שזה שעכו"ם מותר ביין ובתגלחת מצ"ע אין בזה שום חידוש, דמהיכא תיתי דיאסרו בזה, והרי אין בעכו"ם כל דיני נדרים, ולכן פירשו התוס' "ואין קרבנן קרב אף על גב דמקבלין מהם נדרים ונדבות", והיינו, דהטעם שצריך לימוד למעט עכו"ם מנזירות הוא (בעיקר) מצד דין קרבן נזיר6, שבזה איתנהו לעכו"ם דמקבלין מהם נדרים ונדבות.

ויומתק ע"פ דעת ר"מ בזבחים7, דס"ל דקרבנות נזירות הם בכלל נדרים ונדבות (שקרבין בבמת יחיד), ולפ"ז י"ל8 דחיוב קרבנות נזיר (ועכ"פ העולה9 שלו) הוא מחמת נדרו, שבכלל הנדר דקבלת נזירות איכא גם קבלה על הקרבן, ולכן ס"ד אמינא דחל ע"ז דין נדרים ונדבות דעכו"ם שמקבלין מהן.

וי"ל, דהא דרש"י לא פירש כן (ד"אין להם נזירות" היינו שאין קרבנן קרב), הוא משום דס"ל שקרבנות נזיר אינם שייכים להנדר, אלא הם חיוב הבא "

הערות

  1. 1. סא, א.
  2. 2. כ"ה במשנה שבמשניות. ובגמ' "הכותים" וכיו"ב (מפני הצנזור?).
  3. 3. פרשתנו ו, ב.
  4. 4. וראה גם מאירי כאן.
  5. 5. וכן להלן בתוד"ה דת"ר, שכתבו "שאם קבלו נזירות אינו כלום ומותרין לשתות ביין", הוסיף "ואין מביאין קרבנות נזירות עליהם".
  6. 6. וכן משמע בפי' הרא"ש ושטמ"ק כאן. וראה רע"ב למשנה כאן.
  7. 7. קיז, אב. וראה תמורה יד, ב.
  8. 8. בפרש"י זבחים שם, ב ד"ה "מנחות ונזירות ישרות (נדרים ונדבות) נינהו" "דאע"ג דבמלאות נזרו הוין קרבנותיו חובה עליו מיהו ע"י נדר באו עליו". ועד"ז הוא בתוד"ה זאת (פסחים לח, ב) "דנזירות גופייהו נידר ונידב הוא אע"ג דהקרבנות חובה". וראה גם רש"י תמורה שם ד"ה שלמי. ולפי' התוס' כאן אולי י"ל יתירה מזה, כבפנים. וראה רמב"ם הל' שחיטה פ"ב ה"כ: אבל השוחט לשם עולת נזיר. . שעיקר הנזירות נדר מן הנדרים. אבל לכאורה כוונתו כלשון רש"י ותוס' הנ"ל, ולא שהעולה עצמה היא בכלל הנדר [ולהעיר שלהרמב"ם גם חטאת ואשם דנזיר נק' דבר הבא בנדר ונדבה (שנתפס בנדר) — ראה רמב"ם הל' נדרים פ"א ה"י "שהנודר בנזיר מביא חטאת כו'". ואכ"מ].
  9. 9. ראה זבחים שם, דלמסקנא אי איתמר הכי איתמר אמר שמואל מחלוקת (ר"מ וחכמים) בעולה ושלמים (של נזירות) אבל בחטאת ואשם דברי הכל חובות נינהו ולא קרבי.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.

  1. לקוטי שיחות 75 מאותו ספר פסחים לח, א
  2. לקוטי שיחות 79 מאותו ספר פסחים לח, א
  3. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תנח זמן וסדר לישת מצת המצוה פסחים לח, א
  4. אגרות קודש י'תקלה תמורה דף י"ד
  5. אגרות קודש קלב תמורה יד, ב
  6. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז ה'תשי"ב תמורה יד, סע"א
  7. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג. תמורה יד, א
  8. תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות, תמורה יד, א
  9. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תש"כ. תמורה יד, א
  10. שולחן ערוך א תמורה יד, ב
  11. שולחן ערוך א תמורה יד, א
  12. שולחן ערוך ד תמורה יד, ב
  13. שולחן ערוך יב תמורה יד, ב
  14. שולחן ערוך א תמורה יד, ב
  15. שולחן ערוך ג תמורה יד, ב
  16. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שלד דיני דליקה בשבת תמורה יד, ב
  17. שוע"ר עם ביאור דברי שלום מט שיכול לומר קריאת שמע בעל פה תמורה יד, ב
  18. שוע"ר עם ביאור דברי שלום נא דיני תפלה מברוך שאמר עד ישתבח תמורה יד, א