ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כו כ'-כ"ד טבת שיחה א31

31

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שבעל פה, כולל חיבורים ופירושים מתקופת הגמרא ועד לתקופת הרמב"ם, אצל רוב האנשים באופן של תורה שבעל פה - ועקב הדעות הרבות והמחלוקות, קושיה ופירוק, זה אומר כה וזה אומר כה, לא היו הדברים ערוכים וגלויים, לכולם, כפי שמרחיב הרמב"ם בהקדמתו". ואילו בחיבורו של הרמב"ם הרי אלו ,דברים המתבררים מכל אלו החיבורים... כולם בלשון ברורה ודרך קצרה", באופן שנעשתה ,תורה שבעל פה כולם סדורה בפי הכל", ו,כל הדינין גלויין לקטן ולגדול בדין כל מצוה ומצוה ובדין כל הדברים שתקנו חכמים ונביאים", עד אשר אין צורך להזדקק ,לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל", ואשר משום כך קרא הרמב"ם לספרו בשם ,משנה תורה" - ,לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחלה ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה"*,

- אז נעשתה התורה שבעל פה כולה, אשר היתה ברורה לפני כן רק ל,מעט במספר"", לכל אחד כתורה שבכתב.

כ- כ"ד טבת שיחות -

כלומר, אמנם מתקופת רבי יהודה הנשיא כתבו את התורה שבעל פה, כי משום ,עַת לעשות לה' הפרו תורתך"% הוסרה ההגבלה% של ,דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב", אך למרות זאת, עקב ירידת הדורות לאחר תקופתו של רבי, היו גם הדברים הכתובים כתורה שבעל פה - הם לא היו ידועים וגלויים לכל אחד ,שילמדוהו במהרה ולא ישכח"".

וכך גם לגבי שולחן ערוך של אדמו"ר הזקן, לעומת ההלכות והפוסקים שלפניו ועד לרמב"ם, כפי שמובא לעיל בלשונם של הרבנים בני הגאון המחבר ז"ל בהקדמתם, שבשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן נערכו ,דברי

הערות

5. והיינו נוסף על העיקר ד,,אותם הפירושים וההלכות והתשובות שחברו הגאונים כו' נתקשו בימינו ואין מבין עניניהם כראוי אלא מעט במספר. ואין צריך לומר הגמרא עצמה הבבלית והירושלמית כו' שהם צריכין דעת רחבה ונפש חכמה וזמן ארוך ואח"כ יודע מהם כו'" (רמב"ם בהקדמתו לספר היד - נעתק לעיל ר"ס ג).
6. רמב"ם בהקדמתו שם.
7. ל' הרמב"ם שם לגבי ההבנה. בחבורי
4. הגאונים (כנ"ל הערה 65), ומובן ברמב"ם דבנוגע להגמרא כו' והתוספתא, בזה אין גם ,מעט במספר" שיודעין ,הדרך הנכוחה* כו'".
8. תהלים קיט, קכו.
9. גיטין ס, א"ב. תמורה יד, ב. ולהעיר שהרמב"ם בהקדמתו לספר היד לא הביא לא האיסור ולא ההיתר משום עת לעשות לה', כ"א תוכנם ,ולמה עשה רבינו הקדוש כך ולא הניח הדבר כמות שהי' לפי שראה שתלמידים מתמעטין כו'". אבל בפתיחתו למו"נ הביא הענין, כדלקמן בפנים.
0. לשון הרמב"ם בהקדמתו שם בהטעם שחיבר רבינו הקדוש מהכל ,חיבור אחד (משנה) להיות ביד כולם כדי שילמדוהו במהרה כו'". וראה ירושלמי ברכות פ"ה ה"א: הלומד .. מתוך הספר לא במהר הוא משכח.
8. *) כ"ה בדפוסי רמב"ם שלפנינו. וי"ג ,,הנכונה" (ראה ספר המדע - ירושלים תשכ"ד - בשינויי (נוסחאות).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.