38

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

16 לקוטי

כלשהי של חכמים אינה לפשוטו של מקרא.

קשורה

והתבטאותו של רש"י במלים ,למה אמרו", ובמיוחד לפי הגירסא שהוא אומר ,,למה אמרו חכמים", תובן לפי מה שכבר הוסבר* על דברי רש"י, בפרשת בשלח5, לגבי תחום שבת, ואלה דבריו שם: ,שבו איש תחתיו - מכאן סמכו חכמים*' ד' אמות ליוצא חוץ לתחום כו'. אל יצא וגו' - אלו אלפיים אמה של תחום שבת", ולא במפורש, שאין תחומין אלא מדברי סופרים, ועיקרו של מקרא על לוקטי המן נאמר".

רש"י מדייק שם בלשונו .\רק) עיקרו של מקרא על לוקטי המן נאמר", כי לפי רש"י הענין של ,אלפיים אמה של תחום שבת" נלממד ממן הפסוק, ולכן זהו דין תורה*', למרות שאין זה עיקרו.

4 לקו"ש ח"ו [המתורגם] ע' 219720 הערות 2, 33. חי"ג ע' 6 הערה 38 ובשוה"ג שם.

5 טז, בט.

6 מכילתא עה"פ. עירובין נא, א (וכפרש"י שם. אבל בתיב"ע עה"פ דקאי על ד' אמות דהעברה. וראה רא"ם שם).

7) מכילתא ועירובין שם. תיב"ע עה"פ.

8) וכדעת רע"ק (סוטה ל, ב וש"נ) שתחומין דאורייתא (וראה לקמן הערה 34*. אלא שלפרש"י עה"ת אינו ,,עיקרו של מקרא" ולכן נק' ,דברי סופרים" (כדלקמן בפנים), אבל דין תורה הוא (ראה הנסמן לקמן הערה 20).

צו ב

לפי פשוטו של מקרא הכרחי להסביר זאת, כי אילו היתה התורה מתכוונת רק ל,לוקטי המן", צריך היה להיאמר בפסוק: ,אל יצאו ללקוט ביום השביעי" וכדומה. ומכך שכתוב באופן סתמי ,שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו" מובן, שהתורה מתכוונת לרמוז גם לדין כללי, שאינו קשור ל,לוקטי המן" - ,אלו אלפיים אמה של תחום שבת".

וכיון שעיקר התוכן של פרשה זו הוא בענין ,לוקטי המן", לכן הנושא של תחום שבת אינו ,ניקרו של מקרא"*.

ולכן מגדיר זאת רש"י כ,דברי סופרים": רש"י אינו מתכוון לומר שזוהי תקנת חכמים מאוחרת, אלא משום שענץ זה אינו נאמר במפורש בפסוק, ואין הוא ,עיקרו של מקרא", לפיכך הוא מוגדר כ,דברי סופרים"?, אשר ה,סופרים", המדייקים באותיות ובמלים? של

הערות

  1. 1. *) ולהעיר מפרש"י שבת (פז, ריש ע"ב ד"ה וקא מיפלגי וד"ה אתחומין. וראה תוד"ה אתחומין שם). ואכ"מ.
  2. 9. ע"ד שמצינו בכ"מ בפרש"י עה"ת, דכאשר הפירוש ע"פ דרך הפשט אינו מתיישב (כ"כ), מוסיף רש"י פי' ע"ד הדרש כו' - דהיינו שדרש זה ג"כ שייך לאמרו בפשוטו של מקרא (וכל' רש"י בראשית ג, ח: ולאגדה המיישבת דברי המקרא כו'), אלא שאינו עיקר הפשט, שהביאו לפני זה.
  3. 0. וע"ד שיטת הרמב"ם ב,דברי סופרים" (פיהמ"ש כלים פי"ז מי"ב (בסופה). סהמ"צ שורש ב'. וראה בארוכה מפרשים לסהמ"צ שם. ג"כ הרמב"ם הל' אישות פ"א ה"ב. ועוד). וראה בפרטיות אנציקלופדי' תלמודית ערך דברי סופרים סעיף ב. וש"
  4. 1. כמחז"ל (קידושין ל, א): שהיו סופרים כל האותיות שבתורה. - ומובן ג"כ מל' ,סופרים"

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 23 עמודים.

  1. לקוטי שיחות 63 מאותו ספר עירובין נא, א
  2. לקוטי שיחות 230 מאותו ספר עירובין נא, א
  3. לקוטי שיחות 244 מאותו ספר עירובין נא, א
  4. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ב עירובין נא, א
  5. שולחן ערוך א ושם נא, א
  6. שולחן ערוך ב עירובין נא , א
  7. שולחן ערוך א עירובין נא, א
  8. שולחן ערוך (א) עירובין דף נא
  9. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שמה דין ארבע רשויות לשבת עירובין דף נא, א
  10. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שמט דין ארבע אמות ברשות הרבים עירובין נא , א
  11. לקוטי שיחות 69 מאותו ספר סוטה ל, ב
  12. לקוטי שיחות 66 מאותו ספר סוטה ל, סע"ב ואילך
  13. לקוטי שיחות 343 מאותו ספר סוטה ל, סע"ב
  14. לקוטי שיחות 352 מאותו ספר סוטה ל, ב
  15. לקוטי שיחות 238 מאותו ספר סוטה ל, סע"ב
  16. תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ט. סוטה ל, סע"ב
  17. תורת מנחם בס"ד, יו"ד שבט, ה'תש"כ שם ל, ב
  18. תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א סוטה ל, סע"ב
  19. תורת מנחם בס"ד. ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ד סוטה ל, ב
  20. שיעורי הלכה למעשה הלכות ברכת הנהנין סוטה ל, ב
  21. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תעג דיני כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס שני סוטה ל, ב
  22. תורת מנחם ר"ד ליל אחרון של פסח, בעת הסעודה, ה'תש"ל סוטה ל, ב
  23. שוע"ר עם ביאור דברי שלום נט דין ברכה ראשונה ביוצר סוטה ל, ב