66
שים8, שבפרש"י לש"ס9 משמע שמפרש איפכא, ש"פחד" הוא "דאגה שאינו בא פתאום", וכבר שקו"ט בארוכה איך לתווך זה עם פירושו הנ"ל בפ' עקב].
ב. ויובן זה בהקדם הסברה בכללות תוכן כתוב זה:
בפסוקים הקודמים10 נאמר "שמעו עמים ירגזון חיל אחז יושבי פלשת. אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמוגו כל יושבי כנען", שבזה כבר מתוארים היראה והפחד שנפלו על כל האומות (עם פרטי החילוקים שביניהם11: "ירגזון", "חיל", "נבהלו", "רעד" ו"נמוגו").
והחידוש בכתוב דידן "תפול עליהם אימתה ופחד גו'" הוא:
בכתובים הנ"ל הכוונה היא לסיפור דברים (בלשון עבר), שלאחרי קריעת ים סוף "שמעו עמים12 ירגזון, חיל אחז גו' נבהלו גו' יאחזמו רעד נמוגו גו'" [ואע"פ שבפשטות12 לא נודע לכל אומות הנ"ל ע"ד קרי"ס עד לאחרי זמן, ושירת הים אמרו בנ"י תיכף בצאתם מים סוף — הרי השירה נאמרה ברוח הקודש13 (וכמובן מפרש"י (ממכילתא)14 שבעת קרי"ס "בכבודו נגלה עליהם כו' ראתה שפחה כו' מה שלא ראו נביאים"), וזהו שאמרו ברוח הקודש אשר בשמוע האומות ע"ד קרי"ס יגרום זה לרוגז וכו']:
משא"כ בכתוב דידן נאמר "תפול" לשון עתיד, כי זהו ענין של תפלה15 או נבואה על העתיד, כמפורש בהמשך הכתוב "(תפול עליהם אימתה ופחד גו' ידמו כאבן) עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית", היינו, שבנ"י ביקשו או ניבאו שיראה ופחד אלה (מהנס דקרי"ס) ימשכו16 עד לאחרי17 שיעברו בנ"י את הירדן18 ויכנסו לארץ ישראל.
עפ"ז יש לבאר טעמו של רש"י לפרש "אימתה — על הרחוקים", כי אז, כאשר בנ"י יעברו את הירדן, הרי מה שנוגע בעיקר הוא מצבם של האומות שיכולים לעכב כניסתם לארץ, והם "הרחוקים" מים סוף.
כלומר: אף שבעת כניסת הארץ יהיו אומות הנ"ל קרובים למקומם של ישראל — הרי כאן לא מדובר על הפחד שיתחדש אז אצל האומות (מחמת קירבת בנ"י לארצם), אלא על האימה שנפלה עליהם מחמת הנס דקרי"ס. וזאת היתה בקשת או נבואת בנ"י, שאימה זו מקרי"ס (שנפלה עליהם "מרחוק") תישאר חקוקה בלבם,
הערות
- 8. ס' חלקי אבנים על פרש"י (פירדא, תג"ן. ונדפס כמ"פ לאח"ז) ס"פ עקב. הובא במלקט חדא"ג מהרש"א עה"ת פרשתנו כאן. ועוד. וראה בארוכה שם אפרים על פרש"י פרשתנו כאן.
- 9. סוטה כ, ב ד"ה פחדא.
- 10. טו, ידטו.
- 11. וראה גם פרש"י שם.
- 12. וראה ב' הפירושים ברמב"ן על "שמעו עמים".
- 12. להעיר מרש"י לעיל יד, כא (ממכילתא שם), וש"ך עה"ת כאן.
- 13. ראה מכילתא פרשתנו טו, א. שמו"ר פכ"ב, ג. פכ"ג, ב. ועוד. וראה גם סוטה ל, סע"ב ואילך. וראה לקו"ש חל"א ע' 69 ואילך.
- 14. טו, ב ד"ה זה אלי. — ועיין סוטה שם.
- 15. כ"ה בחזקוני כאן. ועוד.
- 16. ראה גם חזקוני כאן: "תשכון עליהם ולא תעבור מהם הפחד, לשון על פני כל אחיו נפל" (ס"פ ח"ש, וכפרש"י שם).
- 17. ברמב"ן (טו, יד) מפרש ש"תפול גו'" הוא כדי שלא ילחמו עם בנ"י לעכב העברתם את הירדן. אבל לכאורה י"ל שקאי גם על הזמן שאח"כ, שגם כשילחמו עם ישראל יהי' מתוך אימה ופחד כו'.
- 18. ובפרטיות יותר — שתי העברות, נחל ארנון והירדן, כהתרגום עה"פ (שצויין בפרש"י).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.
- לקוטי שיחות 96 מאותו ספר סוטה כ, א
- מאמרי אדה"ז תרפז סוטה כ, ב
- שולחן ערוך א סוטה כ, סע"א
- אגרות קודש אגרת טז סוטה כ, א
- תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח סוטה כ, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשל"א סוטה כ, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום לו דין דקדוק כתיבתן סוטה כ, א
- לקוטי שיחות 69 מאותו ספר סוטה ל, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ט. סוטה ל, סע"ב
- תורת מנחם בס"ד, יו"ד שבט, ה'תש"כ שם ל, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א סוטה ל, סע"ב
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ד סוטה ל, ב
- שיעורי הלכה למעשה הלכות ברכת הנהנין סוטה ל, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תעג דיני כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס שני סוטה ל, ב
- תורת מנחם ר"ד ליל אחרון של פסח, בעת הסעודה, ה'תש"ל סוטה ל, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום נט דין ברכה ראשונה ביוצר סוטה ל, ב