ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לובשלחשיחה א66

66

שים⁸, שבפרש"י לש"ס⁹ משמע שמפרש איפכא, ש"פחד" הוא "דאגה שאינו בא פתאום", וכבר שקו"ט בארוכה איך לתווך זה עם פירושו הנ"ל בפ' עקב].

ב. ויובן זה בהקדם הסברה בכללות תוכן כתוב זה:

בפסוקים הקודמים¹⁰ נאמר "שמעו עמים ירגזון חיל אחז יושבי פלשת. אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמוגו כל יושבי כנען", שבזה כבר מתוארים היראה והפחד שנפלו על כל האומות (עם פרטי החילוקים שביניהם¹¹: "ירגזון", "חיל", "נבהלו", "רעד" ו"נמוגו").

והחידוש בכתוב דידן "תפול עליהם אימתה ופחד גו'" הוא:

בכתובים הנ"ל הכוונה היא לסיפור דברים (בלשון עבר), שלאחרי קריעת ים סוף "שמעו עמים¹² ירגזון, חיל אחז גו' נבהלו גו' יאחזמו רעד נמוגו גו'" [ואע"פ שבפשטות¹² לא נודע לכל אומות הנ"ל ע"ד קרי"ס עד לאחרי זמן, ושירת הים אמרו בנ"י תיכף בצאתם מים סוף — הרי השירה נאמרה ברוח הקודש¹³ (וכמובן מפרש"י (ממכילתא)¹⁴ שבעת קרי"ס "בכבודו נגלה עליהם כו' ראתה שפחה כו' מה שלא ראו נביאים"), וזהו שאמרו ברוח הקודש אשר בשמוע האומות ע"ד קרי"ס יגרום זה לרוגז וכו']:

משא"כ בכתוב דידן נאמר "תפול" לשון עתיד, כי זהו ענין של תפלה¹⁵ או נבואה על העתיד, כמפורש בהמשך הכתוב "(תפול עליהם אימתה ופחד גו' ידמו כאבן) עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית", היינו, שבנ"י ביקשו או ניבאו שיראה ופחד אלה (מהנס דקרי"ס) ימשכו¹⁶ עד לאחרי¹⁷ שיעברו בנ"י את הירדן¹⁸ ויכנסו לארץ ישראל.

עפ"ז יש לבאר טעמו של רש"י לפרש "אימתה — על הרחוקים", כי אז, כאשר בנ"י יעברו את הירדן, הרי מה שנוגע בעיקר הוא מצבם של האומות שיכולים לעכב כניסתם לארץ, והם "הרחוקים" מים סוף.

כלומר: אף שבעת כניסת הארץ יהיו אומות הנ"ל קרובים למקומם של ישראל — הרי כאן לא מדובר על הפחד שיתחדש אז אצל האומות (מחמת קירבת בנ"י לארצם), אלא על האימה שנפלה עליהם מחמת הנס דקרי"ס. וזאת היתה בקשת או נבואת בנ"י, שאימה זו מקרי"ס (שנפלה עליהם "מרחוק") תישאר חקוקה בלבם,

הערות

8. ס' חלקי אבנים על פרש"י (פירדא, תג"ן. ונדפס כמ"פ לאח"ז) ס"פ עקב. הובא במלקט חדא"ג מהרש"א עה"ת פרשתנו כאן. ועוד. וראה בארוכה שם אפרים על פרש"י פרשתנו כאן.
9. סוטה כ, ב ד"ה פחדא.
10. טו, ידטו.
11. וראה גם פרש"י שם.
12. וראה ב' הפירושים ברמב"ן על "שמעו עמים".
12. להעיר מרש"י לעיל יד, כא (ממכילתא שם), וש"ך עה"ת כאן.
13. ראה מכילתא פרשתנו טו, א. שמו"ר פכ"ב, ג. פכ"ג, ב. ועוד. וראה גם סוטה ל, סע"ב ואילך. וראה לקו"ש חל"א ע' 69 ואילך.
14. טו, ב ד"ה זה אלי. — ועיין סוטה שם.
15. כ"ה בחזקוני כאן. ועוד.
16. ראה גם חזקוני כאן: "תשכון עליהם ולא תעבור מהם הפחד, לשון על פני כל אחיו נפל" (ס"פ ח"ש, וכפרש"י שם).
17. ברמב"ן (טו, יד) מפרש ש"תפול גו'" הוא כדי שלא ילחמו עם בנ"י לעכב העברתם את הירדן. אבל לכאורה י"ל שקאי גם על הזמן שאח"כ, שגם כשילחמו עם ישראל יהי' מתוך אימה ופחד כו'.
18. ובפרטיות יותר — שתי העברות, נחל ארנון והירדן, כהתרגום עה"פ (שצויין בפרש"י).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.