ר"ד ליל אחרון של פסח, בעת הסעודה, ה'תש"ל

107

בס"ד. ר"ד ליל אחרון של פסח, בעת הסעודה, ה'תש"ל.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. בנוגע להפטרת שבת חול המועד פסח בעצמות היבשות, לפי שתחיית המתים עתידה להיות בניסן ⁷⁵³ – הוסיף כ"ק אדמו"ר שליט"א, שתחיית המתים היא ע"י טל תחי' ⁷⁵⁴ ("והוא טל תורה .. טל תורה מחייהו" ⁷⁵⁵ ), ולכן קשור ענין זה עם ברכת טל שבחג הפסח ⁷⁵⁶ .

דובר אודות סדר הענינים ⁷⁵⁷ – מלחמת גוג ומגוג, ואח"כ ביאת המשיח, ואח"כ (לאחרי ארבעים שנה, כמ"ש בזהר ⁷⁵⁸ ) תחיית המתים (בתחילה יקומו הצדיקים, ואח"כ בני ארץ ישראל, ואח"כ כל שאר בנ"י).

על השאלה אם כבר היתה מלחמת גוג ומגוג – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

הענין דמלחמת גוג התחיל כבר בזמנו של חזקיהו ⁷⁵⁹ , שביקש הקב"ה לעשותו משיח ⁷⁶⁰ . ובנוגע לדורות האחרונים, יש אומרים שבמלחמת העולם הראשונה (בשנת תרד"ע, שנזכרה בספרים ⁷⁶¹ בנוגע לענין ה"קץ") הי' אחד המנהיגים שנקרא בשם "גוג".

על השאלה באיזה גוף תקום הנשמה בתחיית המתים (שהרי כל נשמה יורדת למטה כמ"פ בגופים שונים) ⁷⁶² – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

שאלה זו נשאלתי לראשונה ע"י נערה מניו-הייוון (לאחרי ששאלה אצל המורים שלה, ובמקום לעיין בעצמם, הפנו אותה לכתובת הטובה ביותר: 770!...), וכיון שלא ידעה שפה אחרת, כתבה באנגלית, ועניתי לה מכתב שלם בענין זה ⁷⁶³ .

ונקודת הדברים:

בזהר ⁷⁶⁴ איתא שהגוף שבו פעלה הנשמה ביותר הוא הגוף שיקום לתחי'.

108

וכיון שלכל נשמה יש כו"כ ניצוצות [וכפי שמצינו בנוגע לנשמת משה רבינו, ש"בכל דור ודור יורדין ניצוצין מנשמת משרע"ה ומתלבשין בגוף ונפש של חכמי הדור כו'", ועד שבכל אחד מישראל יש ניצוץ מנשמת משה רבינו ⁷⁶⁵ ], הנה בכל א' מהגופים יתלבש ניצוץ מהנשמה, ועל ידו יקום גם הוא לתחי'.

ב. דובר אודות הפלאת הענין דקרי"ס בתורת החסידות (ובפרט בדרושי אדמו"ר האמצעי) באופן דאין לשער, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

בעמדנו באחרון של פסח, צריך לדבר אודות מעלת אחרון של פסח גם לגבי שביעי של פסח ⁷⁶⁶ – כמובן גם מהמבואר בלקו"ת ⁷⁶⁷ הפלאת הענין דאחרון של פסח יותר מאשר שביעי של פסח.

דובר גם אודות שירת הים, שהיא דרגא נעלית ביותר – אף שאמירת השירה היתה לאחרי קרי"ס, לאחרי שכבר עברו את הים (שהרי בהתחלת השירה נאמר "סוס ורוכבו רמה בים" ⁷⁶⁸ ).

וכן דובר אודות חילוקי הדעות באופן אמירת השירה ⁷⁶⁹ , אם רק משה אמר השירה ואילו בנ"י רק ענו "אשירה לה'", או שגם בנ"י אמרו כל השירה, אבל לאחרי משה, או שאמרו את כל השירה יחד עם משה, ברוח הקודש – שבענין זה היו אז כל בנ"י בדרגת משה, שגדלה מעלתו מכל שאר הנביאים, שכולם הוצרכו להכנה כדי להגיע לרוח הקודש, ואילו משה רבינו לא הוצרך להכנה כו'.

ג. על השאלה בנוגע להוראה לנגן באחרון של פסח הניגון "האָפּ קאָזאַק" של הסבא משפולי ⁷⁷⁰ – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

הסבא משפולי הי' עוסק רבות בפדיון שבויים. וזהו גם ענינו של חג הפסח, "זמן חרותנו" ⁷⁷¹ .

______ l ______