118

מודגש שחצו את הדם — למדו רבותינו שהזאה זו³⁰ הכניסה את אבותינו לברית.

וכמבואר במפרשי התורה³¹ "שנחלק לשני חצאין, שכן דרך כורתי ברית שנאמר³² העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו", וענין זה כבר מפורש בפרש"י לעיל (גבי ברית בין הבתרים) עה"פ³³ "ויבתר אותם" — "חלק כל אחד לשני חלקים. . לפי שהי' כורת ברית עמו כו' ודרך כורתי ברית לחלק בהמה ולעבור בין בתרי' כמה שנאמר להלן³⁴ העוברים בין בתרי העגל", וכיון שזוהי "דרך כורתי ברית" (גם בברית עם הקב"ה), ודאי שגם הברית דפרשתנו היתה באופן כזה. וזוהי כוונת רש"י כאן, שהכניסה לברית³⁵ היתה ע"י הזאת דמים³⁰, כיון שהיתה באופן של חלוקת הדם לב' חצאין³⁶.

וזהו שהביא רש"י "מכאן למדו רבותינו שנכנסו אבותינו לברית במילה כו' והזאת דמים", דכמו שפשוט שמילה מכניסה את האדם לברית, כמפורש בכתוב שענינה של מילה היא "אות ברית ביני וביניכם"³⁷, "בריתי בבשרכם", כן הזאת דמים הכניסה את ישראל לברית.

ועפ"ז יש לבאר גם סיום לשון רש"י "שאין הזאה בלא טבילה": אין כוונת רש"י להביא ראי' שהיתה טבילה (כשם שלא הביא ראי' על מילה), אלא לבאר תוכן ענין הטבילה ושייכותה לברית, דמהי שייכותה של טבילה לענין הברית³⁸? ולכן מפרש רש"י, שאכן אין מעשה הטבילה עצמו פעולה של כניסה לברית, וכל ענינה אינו אלא הכשרה להזאה³⁹, "שאין הזאה בלא טבילה".

וזהו גם הטעם שלא הביא רש"י שנכנסו לברית ע"י קרבן ("הרצאת דמים"), כי בפשוטו של מקרא⁴⁰, הקרבת הקרבן היא חיוב צדדי ונוסף, ואינו חלק מעצם פעולת הכניסה לברית⁴¹.

ה. אבל אין ביאור זה מספיק, שהרי לפי הנ"ל כוונת רש"י בהבאת לימוד זה דרבותינו היא לתרץ שאלה בכללות הכתוב, בענין חלוקת הדם לב' חצאים — ואילו רש"י הביאו בהמשך לפירושו על "אגנות", שעיקר כוונת רש"י בפירוש זה היא לבאר הטעם שהוצרכו לשתי אגנות ("א' לחצי דם עולה וא' לחצי דם שלמים"); ואם כוונת רש"י רק לתרץ השאלה הכללית הנ"ל — הי' לו להביאו בד"ה בפ"ע ("וישם באגנות — להזות על העם, מכאן למדו כו'").