ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כד דברים שיחה א1

1

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה א

דברים

א. תרגוס התורה

על הפסוק' .בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר", אומרים חז"ל? ש,בשבעים לשון פירשה להם". וכן, לפני מעבר הירדן, הורה משה ש,והיה בעברכם את הירדן... וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב"', אומרים חז"ל+ שהמשמעות של ,באר היטב" היא כתיבה בשבעים לשון.

במסכת סופרים* נאמר: +מעשה בה' זקנים שכתבו לתלמי המלך את התורה יונית, והיה היום קשה לישראל כיום שנעשה העגל, שלא היתה התורה יכולה להתרגם כל צרכה"*.

ואין מובן: מכך שמשה ,פירשה להם" את התורה ,,בשבעים לשון", ויותר מכך - מן הציווי ,וכתבת על האבנים... באר היטב" בע' לשון, מוכח, שיש בכך מעלה ותועלת', ואם כך, מדוע אומרים שהתרגום ללשון יונית היה ענין קשה ביותר.

ויותר מכך תמוהה הסיבה הניתנת - ,שלא היתה התורה יכולה להתרגם כל צרכה"- והרי התורה כבר תורגמה* לפני כן לכל שבעים הלשונות, כדלעילל.

7 וראה גם שבת פח, ב. שמו"ר ספכ"ח.

8 ומפשטות הלשון ברש"י פרשתנו ובתנחומא פרשתנו שם משמע שפירש את כל התורה בשבעים לשון.

בראב"ע תבוא כז, א (בסופו): ויאמר הגאון ז"ל כי כתוב עליהם מספר המצות כמו הכתובות בהלכות גדולות בענין אזהרות. וראה גם אברבנאל שם. אבל ברמב"ן (שם ג) ,ומצינו בספר תאגי שהיתה כל התורה כתובה בהן מבראשית עד לעיני כל ישראל כו'". וכן משמע מפשטות לשון המשנה סוטה שם ,וכתבו עליו את כל דברי התורה בשבעים לשון". (ולהעיר מאוה"ת (ויצא כרך ה - תתסא, ב) דבסוטה (לה, ב) משמע דפ" ,משה באר" שכתב את התורה על האבנים בשבעים לשון דאתיא באר באר ממ"ש וכתבת על האבנים כו' באר היטב).

9 בנוגע לכתיבת התורה על האבנים י"ל שב,שבעים לשון" הכוונה היא רק ,,בכתיבת כל

הערות

1. פרשתנו א, ה.
2. פרש"י שם. ובתנחומא פרשתנו ב: התחיל מפרש התורה בשבעים לשון. וראה אגדת בראשית פט"ז. ב"ר פמ"ט, ב. וע"ד לשון רש"י הוא בפס"ז כאן.
3. תבוא כז, ד. ח.
4. פרש"י שם - מסוטה לב, סע"א במשנה וראה מפרשי רש"י באן.
5. פ"א ה"ז.
6. ועד"ז איתא במס' ס"ת פ"א ח"ח. אבל שם הוא בהמעשה דע' זקנים שכתבו התורה לתלמי המלך כו', שהובא במס' סופרים שם בהמשך לזה (ה"ח): שוב מעשה בתלמי המלך שכנס ע"ב* זקנים כו'. ובמס' מגילה ט, א. ועוד. וראה לקמן הערה 73.
7. *) וכ"ה במגילה שם (וראה הגהות הרש"ש סנהדרין טז, ב ד"ה אחד). ובירושלמי שם (פ"א ה"ט)
8. ,חכמים לתלמי המלך" (ולא הוזכר מנינם). וכ"ה בשמו"ר פ"ה. ה. ובתנחומא שמות כב: רבותינו. ואכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 24 עמודים.